פרשת משפטים: אלוהים נמצא בפרטים הלא זוהרים של החיים

למה התינוקת של טובה בירנבאום מעדיפה לזחול אל האח שבסלון או אל חוטי החשמל ולא אל הבובה המדברת או הכדור הצבעוני? תתפלאו אבל היא חושבת שזה טבעי ובריא, ומבחינתה זה קשור למעמד הר סיני ולמצוות שניתנו אחריו​

מאת: טובה בירנבאום

התינוקת שלי אוהבת לזחול את המקומות הכי פחות נקיים והיותר מסוכנים בבית. האח בסלון, למשל, חוטי החשמל, האסלה, אתם מכירים את זה. תוך כדי מאמצים לחסום אותה מהגעה אל מקומות הלא סיפטיים והכוונתה אל הצעצועים הצבעוניים, הבנתי שיש פה משהו. המשיכה אל הלא נקי והמסוכן היא טבעית. האפר שבאח או מפזר החום מושכים את ליבה יותר מהבובה המדברת או הכדור הצבעוני, וכנראה שיש לכך סיבה.

המסוכן, המלוכלך והלא נעים תופסים מקום מרכזי בפרשה, והם עומדים כניגוד בולט לחגיגיות של מעמד הר סיני שמופיע בפרשה הקודמת: בעל חוב שמוכר את ביתו לשפחה, אדם שהורג אדם במזיד או בשוגג, אישה שמפילה את עוברה כי נקלעה לקטטה, משכב בהמה, גרות, יתמות, אלמנות ועוד. לאחר שבפרשה הקודמת, פרשת יתרו, התקבלו עשרת הדברות בקולות וברקים, בטקס מרשים ומסעיר חושים, פרשת משפטים יורדת לפרטים הקטנים והלא זוהרים של החיים, ובעזרת תיווכו של משה מקבלים בני ישראל חוקים רבים בנוגע לאופן שיש לנהוג ברכוש, כיצד יש לנהוג זה בזה, החגים השונים, שנת השמיטה ועוד.

חז"ל רואים לנכון להדגיש כי רמת החשיבות של המצוות שניתנו בהוד והדר בסיני זהה לאלה שניתנו בפשטות ע"י משה; וכך מופיע במכילתא דרבי ישמעאל לפרשת משפטים:

"ואלה המשפטים"- ר' ישמעאל אומר: אלו מוסיפין על העליונים- מה עליונים מסיני אף תחתונים מסיני…".

לא מפליא, אם כן, כי ההצהרה המפורסמת של קבלת עול המצוות "נעשה נשמע" נאמרת ע"י ישראל לא במהלך המעמד המרגש של מתן תורה, כמו שאולי התרגלנו לחשוב, אלא רק לאחר הפירוט המייגע של פרטי הפרטים של דיני נזיקין, עבדות, היחס לחלשים בחברה ועוד:

"וַיָּבֹא משֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל דִּבְרֵי יְהֹוָה וְאֵת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה נַעֲשֶׂה" (שמות כ"ד).

התמונה הויזואלית שמצטיירת לנגד עיננו לאחר ההצהרה המרגשת הזו אומרת הכול:

"וַיִּקַּח משֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָֹה עִמָּכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (שם).

מהטקס הזה, לאחר קבלת החוקים ופרטיהם, לא חוזרים ישראל אל המחנה נקיים ומסודרים, אלא מוכתמים בדם, כמי שחזרו זה עתה משדה הקרב. התוכן התרבותי שירשנו כולל רגעים גדולים מהחיים כמעמד הר סיני וקבלת עשרת הדברות, אך מיד הוא מיתרגם לחומרים שמהם עשויים החיים; לרגעים היומיומיים שמבקשים התייחסות והכוונה. זו כנראה הסיבה לכך שהירושה הזו שורדת את מבחן הזמן וממשיכה להוות השראה גם אלפי שנים לאחר שנוצרה.

שבת שלום!     

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

Back to top button