מטל יצא מתוק: שיחה עם טל וייזר, בעלת "אווה סוויטס"

מאת: דלית גבירצמן

"אנשים שנמצאים באלמנט שלהם מלאי חיוניות. הם מאבדים את תחושת הזמן וחשים הרמוניה עם העולם. האלמנט לוקח אותם מעבר לחוויות הרגילות של הנאה או שמחה – לא מדובר בצחוק, זמנים טובים, שקיעות ומסיבות. כשאנשים נמצאים באלמנט שלהם הם שקועים בחוויה, מרוכזים בדרך. הם מתחברים באופן הכי בסיסי לעצמם, לייעוד שלהם".

– ד״ר קן רובינסון

אני נזכרת בציטוט הזה מתוך הספר ״האלמנט״ של סר קן רובינסון בכל פעם שאני נפגשת עם אנשים שברור לי שמצאו את האלמנט שלהם. הרכיב הסודי במתכון של האלמנט הוא התשוקה. לטענתו, התשוקה נגישה לכולם, במקצוע או בתחביב שלהם, והיא יכולה לבוא לידי ביטוי בכל תחום – מראיית חשבון עד גננות, ממכונאות רכב עד עבודה סוציאלית. בלי תשוקה לא תיתכן הנאה אמיתית ושלמה ממה שעושים, לא תיתכן יצירתיות פורצת, לא ייתכן האלמנט. מהרגע הראשון שפגשתי את טל וייזר מ״אווה סוויטס״ ובעיקר כשאני יושבת איתה לשיחה על כוס קפה וצלחת עם מבחר מהעוגיות הנפלאות שלה, אני יודעת שטל מצאה את האלמנט שלה.

-אז נתחיל מההתחלה. איפה ההתחלה בשבילך?

ההתחלה היתה לפני 14 שנה בערך. בעלי לעתיד ואני הסתובבנו בקניון, נכנסנו לסטימצקי ונתקלתי בספר אפייה שתפס לי את העין. זה היה הספר ״האוסף המתוק״ ספר האפייה של ״על השולחן״. התחלתי לדפדף בו והחלטתי לקנות אותו. התחלתי להתנסות עם דברים פשוטים כמו בראוניז ועוגות פשוטות שיצאו טוב מאוד, ואז עברתי לדברים יותר מסובכים. באחד מימי ההולדת שלי, בעלי הפתיע אותי ורשם אותי ללימודים במרכז הקולינרי של אורן גירון, ומשם הכול התגלגל. למדתי אפייה וקונדיטוריה במשך 6 חודשים ונפתח בפני עולם חדש לגמרי, כי אני באה מבית שלא אופים בו. באותה התקופה, עדיין עבדתי בחברת סלקום וזה היה מעין תחביב מהצד. מכרתי קצת עוגות מהבית ולא יותר. ואז עברנו לפה.

– מה הביא אתכם לפה?

העבודה של אודי, בעלי. הגענו לכאן לפני 10 שנים וממש לא באנו לשנתיים. הגענו במטרה לחיות כאן. לנסות ולראות איך יהיה, מתוך כוונה שאם יהיה לנו טוב – אז נישאר. מאז, אנחנו פה. היה לנו מאוד קל, כי יש לנו משפחה באזור. גם בתור ילדה ביליתי הרבה בחוף המזרחי כך שדי מהר הרגשתי כאן כמו בבית. ילדתי שני ילדים ואחרי שנה וחצי בבית, התחלתי לחשוב מה לעשות עם עצמי. חברה טובה עודדה אותי לחפש עבודה. באותה תקופה היה המשבר הכלכלי של 2008 והכול צנח. היה קשה למצוא עבודה, בעיקר למי שלא היתה לו תעודה במדעי המחשב. ואז התחלתי שוב לאפות. אחרי חודשיים, הבנתי שאם זה הכיוון שאני הולכת עליו, אז צריך להוציא את כל הרשיונות ולמצוא מקום מסודר לעבוד בו, עם מטבח תעשייתי ולא מהבית. לפחות כך זה היה בזמנו, היום החוקים קצת אחרים. הגעתי לאישה יהודיה אמריקאית שהיה לה מטבח כשר אותו הציעה להשכרה. וכך התחלתי. שם הייתי 5 שנים בערך. מכרתי קינוחים ללקוחות, ולחנויות, ולעסקים כמו ״אורן חומוס״. ואז היא סגרה ושוב מצאתי את עצמי ללא מטבח. מאוד קשה למצוא פה באזור מטבח מרווח וזמין בכל עת. בראשון לדצמבר 2015, פתחתי את החנות שלי.

– מתי היה הרגע שבו אמרת לעצמך ״זהו, אני שף קונדיטורית״?

אני לא חושבת שאמרתי את זה לעצמי אי פעם. הכול פשוט התגלגל לכיוון הזה מעצמו. אני מאוד אוהבת ונהנית מאפייה. אני עדיין מוצאת שאני נהנית מזה. החנות היא הבית השני שלי. האפייה נמצאת במחשבות שלי כל הזמן.

– מה את הכי נהנית להכין? מהי ההתמחות שלך?

זה כמו לשאול אותי איזה ילד אני הכי אוהבת, היא צוחקת. קודם כל, אני תמיד נהנית יותר לחקור ולנסות דברים חדשים. לאחרונה, למשל עבדתי על ה- cake bites, שהם התחליף שלי לקפקייק. שבועיים ניסיתי טעמים שונים כדי לראות מה מוצלח, וכך עלה מוצר חדש. אני חושבת שההתמחות שלי היא בעוגות שמרים. ישנם דברים שאני יכולה לעשות כבר ״בעינייים עצומות״ כמו רוגלך ומעמולים, טארט קרמל פקאן, עוגיות שקדים או עוגות מוס למינהן.

– מה את נוהגת להגיש לאורחים שבאים אליכם לביקור?

זה תלוי במצב הרוח שלי, אבל בדרך כלל אני אנסה עוגת מוס עם passionfruit ושוקולד עם קרם גנאש ולקישוט macaroon. זה גם תלוי באורחים, כי יש לנו חברים עם רגישות לגלוטן, לסוכר או vegan.

– איך אנשים שומעים עליך? איך את מפרסמת את עצמך?

אני לא כל כך מפרסמת את עצמי. השמועה בעיקר עוברת מפה לאוזן וקצת דרך פייסבוק. החנות עדיין די חדשה, והרבה לקוחות ישראליים מגיעים בעיקר באזור החגים. בחנוכה היו כאן שיירות של אנשים שהגיעו לקנות סופגניות, ועכשיו, כמובן יש דרישה לאוזני המן לפורים. בראש השנה הכנו כאן עוגות דבש בכמויות מסחריות. לפעמים, אני מביאה עוגות הביתה ואנשים מגיעים לאסוף מהבית שלי.

– למה בחרת דווקא בשם אווה?

קודם כל, טל זה שם מאוד בעייתי להגייה באנגלית. ואווה זה שם עם ניחוח אירופאי עם רמיזה לכך שהדברים פה הם קצת שונים. זה מתחבר יותר למה שאני עושה, בשילוב של הזה של אפייה אירופאית בסגנון ישראלי. חוץ מזה, אווה זה כמו בסלוגן שלנו ״The best sweets eva!״

– מלבד החנות, היכן ניתן לרכוש את הקינוחים שלך?

יש לי שירותי קייטרינג. אני עושה קינוחים לאירועים לחברות, לבר מצוות, בריתות ולחתונות. היתה לי לאחרונה חתונה שמרתה סטיוארט בכבודה ובעצמה היתה אורחת בה. עבדתי עם אינטל, HP, ועכשיו, דרך Zero Catering נפתחות הרבה הזדמנויות לעבוד עם חברות כמו Apple, shutterfly ועוד. אנחנו מתכננים בעוד כמה חודשים לפתוח במקום בית קפה קטן עם סנדוויצ׳ים, קפה ומאפים.

– מהו החלום שלך בתחום האפייה? מה מבחינתך יהיה פסגת השאיפות?

אשמח לקחת כמה חודשים ורק ללמוד באחד מבתי הספר פה באזור. בהחלט יש אנשים שרק הייתי שמחה לעבוד לצידם וללמוד מהם. יש פייסטרי שף מקומי בשם Bo שעושה דברים מדהימים. אני מאוד אוהבת את הנס ברטלה, שעוגות השמרים שלו מדהימות. יש דברים של מיקי שמו שאני מאוד אוהבת.

לגבי אישיות שהייתי רוצה לפגוש או להעביר ערב שקט בשיחה איתה, אולי במסעדה עם תפריט איכותי, זאת תהיה   Giada De Laurentiis (ג'יאדה דה לורנטיס) ג'יאדה, ילידת איטליה היא שפית מפורסמת במחוזותינו, כותבת בתחום האוכל ומופיעה רבות בערוץ האוכל האמריקאי בו יש לה גם תוכנית משלה. ג'יאדה היא אדם מדהים המשלב כנות, חינניות ומקצועיות באופן הכי נגיש שאפשר. היא קורנת ומקרינה אושר בכל מה שהיא עושה. המקצועיות שלה לא חוצצת בינה לבין הקהל שלה. להיפך, היא מודעת לחלוטין לאומנותה ויוצרת תחושה נפלאה של תנו לי יד ובואו אל תוך עולמי. אני אוהבת אנשים מאושרים עם סיפורים מעניינים (סיפורי חיים ובכלל) ואין לי ספק, שהרבה מעבר לשיחה סתמית על אוכל, לג'יאדה ולי יהיה קליק נהדר.

– נדמה שמגוון הדברים שאפשר לאפות הוא מאוד מוגבל. יש עוגות גבינה, שוקולד, עוגות בחושות ועוגיות. ובכל זאת, כל הזמן יוצאים עוד ועוד ספרי אפייה חדשים. איך את מסבירה את זה?

גם בתוך כל ההגדרות האלו, אתה יכול להיות מאוד יצירתי. עוגות גבינה אפשר להמציא בלי סוף. גם עוגות בחושות אפשר לקחת למקומות חדשים. לדוגמה, הקינוח שאני הכי אוהבת הוא עוגות גבינה. הבעיה הראשונה שהייתי צריכה לפתור כאן היתה בעיית עוגות הגבינה. ואחרי שפתרתי את העניין הזה, ניסיתי להכין עוגות עם passion fruit.

– מה הילדים שלך הכי אוהבים שאת מכינה?

עוגת דבש. אצלנו יש עוגת דבש כל השנה. אני מכינה אותה כל שבוע, וזה ה-snack שלהם לבית הספר. יש לי 3 ילדים. הבת שלי למשל, לא אוהבת שוקולד והבן שלי הגדול מאוד אוהב קינוחים בטעם לימוני. הם מאוד אוהבים סופגניות אבל שונאים את חנוכה, כי אני נעלמת להם לעשרה ימים, מהבוקר עד הערב.

– איך נראה סדר יום רגיל שלך?

אני מתעוררת ב-3:30 לפנות בוקר ובין 4:30 ל-5:00 אני כבר במטבח. בערב אני חוזרת הביתה לילדים, לשיעורי בית ולארוחת הערב. אני עובדת קשה אך אני מאוד נהנית מזה. העסק הזה, הוא הבייבי שלי. אני עושה הכול באהבה, ומכול הלב. ביום שבו אני אפסיק להנות מאפייה, ביום שזה יפסיק לרגש אותי, ביום שבו לא ארצה לצאת מהמיטה ולהגיע לפה – זה יהיה היום שבו אתלה את הסינר. ואז, אם יש משהו שהייתי שמחה לעשות, זה לטייל.

המתכון שטל בחרה לשתף איתנו הוא טארט הפקאן אגוזי מלך והקרמל. היא בחרה בו מכיוון שזה מתכון שמלווה אותה מימיה הראשונים בעולם האפיה והוא אחד המתכונים שהיא הכי אוהבת.

טארט אגוזי מלך פקאן וקרמל

מצרכים לקלתית: (תבנית טארט 24 ס"מ (9") עגולה)

• 225 גר' קמח
• 150 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות
• 37 מ"ל מים קרים
• 20 גר' אבקת סוכר
• קורט מלח
• כמה טיפות מיץ לימון

מצרכים למלית קרמל:

• 200 מ"ל שמנת מתוקה
• 350 גר' סוכר
• 200 גר' אגוזי מלך שבורים גס
• 200 גר' פקאן שבורים גס

אופן ההכנה:

קלתית:

1. מעבדים את כל חומרי הקלתית היבשים במעבד מזון עם להב מתכת עד לקבלת תערובת פירורים.
2. מוסיפים את המים והמיץ לימון ומעבדים עד לקבלת בצק אחיד.
3. מעבירים לשולחן עבודה יוצרים דיסק עוטפים בניילון נצמד ומעבירים למקרר לחצי שעה לפחות או למקפיא ל-15 דקות.
4. מרדדים את הבצק לעובי חצי ס"מ ומרפדים את תבנית הטארט
5. מכסים בניילון נצמד שמים משקולות (אפשר להשתמש בשועית יבשה) מכניסים לתנור שחומם מראש ל- 180/350 ל- 10 דק',מסירים את הניילון הנצמד כם המשקולות וממשיכים לאפות עוד 5 דק'.

קרמל:

6. מחממים שמנת לסף רתיחה
7. בסיר נפרד מחממים סוכר עד לקבלת תערובת קרמל בהירה,
8. מוסיפים את השמנת לקרמל ומערבבים לקבלת תערובת חלקה
9. מפזרים את האגוזים על הקלתית האפויה יוצקים מעל את תערובת הקרמל.
10. מכניסים לתנור ל- 25 דק' עד שהמלית מבעבעת.
11. מצננים לטמפרטורת החדר ו….בתאבון!

שבת שלום,

דלית

Eva Sweets Patisserie, 3716 Florence Street, Redwood city, CA 94063