מלבי לבן ומתוק

ימים לבנים מילים: לאה גולדברג, לחן: שלמה יידוב

ימים לבנים, ארוכים, כמו בקיץ קרני החמה.

שלוות בדידות גדולה על מרחב הנהר.

חלונות פתוחים לרווחה אל תכלת דממה.

גשרים ישרים וגבוהים בין אתמול ומחר.

כל כך קל לשאת שתיקתכם, ימים לבנים וריקים

הן עיני למדו לחייך וחדלו משכבר

לזרז על לוח שעון את מרוץ הדקים.

ישרים וגבוהים הגשרים בין אתמול ומחר.

לבבי התרגל אל עצמו ומונה במתינות דפיקותיו.

ולמתק הקצב הרך מתפייס, מוותר ונרגע,

כתינוק מזמר שיר ערשו טרם סגור את עיניו,

עת האם הלאה פסקה מזמר ונרדמה.

זהו זה. הקיץ והחופש הגדול רשמית כבר כאן. הימים מתארכים והבגדים מתקצרים. טווח הקשב והריכוז שלנו גם כן הולך ומתקצר. סרטים הוליוודים מטופשים ועתירי אפקטים (על פי רוב עם מספר בסוף השם) משתלטים על המסכים. הטמפרטורות מתחילות להכביד וארוחות הערב נעשות קלילות יותר. הקיץ כבר כאן, ונדמה שהעמק מתרוקן לפתע מיושביו. כולם כבר על המזוודות. ומי שנשאר, אורז את הילדים ומשגר אותם לקייטנות. הקיץ מביא איתו לא רק עומס חום, אלא גם עומס יתר על החושים. האוויר מתמלא ניחוחות של פירות מבשילים וקרם שיזוף, והעין לא שבעה מצבעוניות הבגדים ומאברים הנחשפים לשמש ולעין כול. מחצרות הבתים נשמעות צווחות ההנאה של ילדים צעירים המזנקים לבריכה. ואילו אנו, ההורים – אחרי השבועות האחרונים של השנה, שהם תמיד כל כך עמוסים בטקסים, חגיגות ואירועים – נושמים סוף סוף לרווחה.

זה הזמן:

לקום בבוקר, לשתות את הקפה בנחת ולהקשיב לציוץ הציפורים.

לשבת בחוץ לעת ערב וליהנות מארוחה מפנקת וכוס יין לבן וצונן.

לקחת שמיכה, לחם טרי, גבינות טובות וכמה פירות בסל ולצאת לפיקניק.

לראות הופעות ולבקר בגלריות ותערוכות.

להתפנות לערימת הספרים העצומה שמחכה ליד המיטה.

לפנק את עצמך בכובע קש ובמשקפי שמש חדשים.

ללכת לטייל על חוף הים בין הערביים.

לעשות יוגה בשעות הבוקר או הערב, כמה שיותר ובכמה שיותר מקומות.

להתחיל לתכנן תכניות ולהציב יעדים לשנה הבאה.

להשתתף בקורס בישול/ציור/גיבון שכל השנה תיכננתם לקחת ולא יצא.

לנצל סוף סוף את שובר המתנה למסאז׳/פדיקור/מניקור שקיבלתם ליום ההולדת.

לצאת לסיור בעיר על סגווי כמו שהבטחנו לילדה לפני חצי שנה.

לבלות זמן עם בני משפחה וחברים יקרים.

ולנסות מתכונים שתמיד רציתם ואף פעם לא העזתם.

אז השנה החלטתי להתחיל את הרשימה שלי דווקא מהסוף, ולראשונה בחיי ניסיתי להכין מלבי. כן, המתוק המתוק הזה, אבל הדבר האמיתי ולא אינסטנט (פויה!). רציתי ללמוד סוף סוף להכין את המעדן הנפלא המעוטר בפתיתי קוקוס ובפיסטוקים (בשביל הקראנץ׳) וטובל בסירופ אדמדם בניחוח משכר של מי וורדים. ומי אם לא קרין גורן המלכה מצליחה לנסוך בי ביטחון ואומץ להגשים את החלום? אז הנה לכם המתכון לקינוח קרם חלב קליל, מפנק וארומטי בטעם של פעם. הכי מושלם לקיץ !

מלבי

מה צריכים?

1 ליטר חלב 3% שומן

2/3 כוס (קורנפלור) עמילן תירס (85 גרם)

3 כפות מי ורדים (לא תמצית) 45 מ״ל

1 מיכל שמנת מתוקה (250 מ״ל)

1/2 כוס סוכר (100 גרם)

להגשה:

2 כפות פיסטוקים קלויים וקצוצים גס או תותים טריים חתוכים או 1/4 כוס דבש או פתיתי קוקוס

מה עושים?

מוזגים לקערה כוס וחצי מהחלב. מוסיפים את עמילן התירס ומי ורדים ומערבבים היטב לתערובת חלקה ללא גושים (מתחילים את הערבוב בכף וממשיכים לפורר בעזרת האצבעות את הגושים הקטנים של העמילן שלא נמסו). יוצקים את יתרת החלב לסיר גדול, מוסיפים שמנת מתוקה וסוכר, ומחממים תוך ערבוב מדי פעם עד לסף רתיחה. מוסיפים פנימה את החלב עם עמילן התירס וטורפים ללא הפסקה, עד שהתערובת מסמיכה מאוד ומתחילה לרתוח (זה קורה בתוך דקה בערך). בבעבוע הראשון מסירים מהאש, יוצקים מיד לקערה או לכוסות אישיות ומכסים את פני המלבי בניילון נצמד. מצננים לחלוטין ומעבירים למקרר להמשך צינון של 4 שעות לפחות, עד שהמלבי קר מאוד ויציב יחסית. מפזרים מעל פיסטוקים, קוקוס או תותים ומזליפים סירופ (ראו מתכון) או דבש. מגישים בגאווה ואוכלים בהנאה!

להכנת הסירופ: מביאים לרתיחה כוס וחצי סוכר וכוס מים, מבשלים 5 דקות על אש נמוכה ומסירים מהאש. מוסיפים כף מי ורדים ו-2 כפות תרכיז פטל. מצננים ושומרים במקרר עד ההגשה.

שיהיה לכולם קיץ נהדר!

דלית