ארץ אהבתי: 69 סיבות בגללן אני מבקרת בישראל מידי שנה 

מאת: דלית גבירצמן

כמו כולנו, גם לי יש מערכת יחסים מורכבת איתה. היא מעיקה עלי, היא גורמת לי לכעס, אכזבה, ותסכול. כשאני רק מתקרבת אליה נעשה לי חם, אני מתאדמת ומיד מתחילה להזיע. היא אינטנסיבית לי מידי, חונקת וכובלת. נסעתי הכי רחוק ממנה שרק יכולתי, אך משהו ממני תמיד נשאר איתה. היא בדמי, בליבי ובנשמתי. ולא כי אין לי ארץ אחרת. פשוט מפני שהיא אהובה. היא גורמת לי לגאווה עם כל הישג חשוב, היא גורמת לי לבכות מכל מילה. היא גורמת לי לרוץ ברחובותיה כמו חולת אהבה, ולחזור אליה בכל שנה.

תשאלו אותי ״למה?״ אה, אז טוב ששאלתם. הנה 69 הסיבות שגורמות לי לוותר בכל קיץ על חופשה קסומה באי טרופי כזה או אחר לטובת טיסה של 16 שעות, חום של 38 מעלות בצל, חיבוק מיוזע וחיבור מיידי לארץ אהבתי.

1) הקפה – דבר ראשון כשנוחתים, כי אין כמו בתי הקפה בארץ. קפליקס – בית הקפה האיכותי הוקם על ידי פיליפ שפר, המכונה פליקס, וזוגתו יעל. בעיני, הקפה הכי טוב בתל אביב.

2) המאפה – בבית הקפה השכונתי, ארקפה בייקרי, ובכל מקום אחר. בבוקר,בצהריים ובערב. מאפי שמרים חמים וטריים, היוצאים ישר מן התנור, מתוקים, מלוחים – כמו שרק בארץ יודעים להכין.

3) השווקים הנפלאים – מחניודה, הכרמל. חגיגה של צבעים, ריחות וטעמים.

4) מסעדת טאיזו – היכל הטעם הטוב של יובל בן נריה מפגינה מקצועיות, שרות ורמת דיוק שהופכת את הארוחה לחוויה חובקת חושים.

5) בית הבד ״גלילי״ בבית לחם הגלילית – תחנה קבועה בביקורי מולדת להצטיידות בשמן זית כתית מעולה מזן פיקואל.

6) בראנץ׳ ב״קסיס״ אצל איילת על חוף הים.

7) ארוחת בוקר ב״רביבה וסיליה״. ולמען האמת, כל ארוחת בוקר בארץ היא חגיגה, אבל הצמד המוכשר הזה הצליח להביא את החוויה לרמות של הנאה שמעמידה בכל יום שישי תורים ארוכים בפתח.

8) חומוס ב״אבו חסן״ – יש דברים שהם מסורת, ובלי מסורת אנה אנו באים? עוד מימי רווקותנו, היינו פוקדים את המקום כשהיה עוד רק ״חור בקיר״. מסעדת עלי קרואן, המכונה אבו חסן, צפופה וחסרת חן, אבל החומוס, החומוס, אין שני לו!

9) בראנץ׳ נפלא בקפה לורנץ ומינץ– במרכז לגסי הריטג׳ שבנווה צדק חבוי מקום קסום כל כך, שרק יודעי דבר שמעו עליו. עכשיו גם אתם יודעים.

10) עוגיות של מיקי שמו – הקונדיטור החיפאי המוכשר העניק לנו הרבה מתנות קטנות ומתוקות. רשת הקונדיטוריות שלו היא אחת מהן.

11) המזנון של אייל שני. האיש הוא בהחלט תופעה, אבל הפיתות שלו הן יצירות מופת. מהיר, איכותי וסופר-טעים.

12) הרצאות של סיון רהב-מאיר בהאנגר 11 בנמל תל אביב – סדרת הרצאות מרתקות המתקיימת מידי יום ראשון, שבה נותנת סיון רהב-מאיר את השיעור השבועי שלה על אקטואליה ופרשת השבוע.  מומלץ!

13) בורקס פוני בשוק צפון. תראו לי מישהו שלא אוהב בורקס? וזה אחד הטובים!

14) לחם ב״לחמנינה״ – מאז שהאיש היקר השתתף בסדנה לאפיית לחם אצל הצמד המוכשר, יש לנו פינה חמה ל״לחמנינה״. ואפילו עוד לא הזכרנו את לחם נלסון. מאפיית בוטיק שווה ביותר!

15) חוף הים- לא משנה אם זה חוף תל אביב, פלמחים, מכמורת, אכזיב או חוף ינאי, כל עוד המים חמימים- אני שם!

16) פטיסרי ״מימי״ בהוד השרון – אין תושב בהוד השרון והסביבה שעוד לא שמע על הפיצות המופלאות של מסעדת נונו. כעת, פתחו הבעלים של נונו ממש בסמוך פטיסרי בולונז׳רי שכל פחמימן אדוק חייב לבקר בה. לצד לחמים מבצק מחמצת בת 14 שנים, נמכרים במקום שלל מאפים משובחים.

17) מסעדת ״דלידה״ – בלב פלורנטין ממוקמת המסעדה הקרויה ע״ש זמרת השאנסון המצרית. במקום המקסים של השף דן זוארץ, באווירה מיוחדת מוגשות מנות אוכל מקסימות לא פחות. מול המסעדה נפתח הבר של דלידה, המגיש מנות בר קטנות וכייפיות. נועז, מגניב ושווה ביותר!

18) נדב קינוחים ברמת ישי – לחם טוב יש בארץ בכל מקום ובנדב קינוחים הוא טוב במיוחד! אוהד ונדב, קמים מדי בוקר בכדי ליצור את כל השפע המוצע למכירה במקום. הינכם מוזמנים להתענג בין אם זה בישיבה בבית הקפה ובין אם חשקה נפשכם לקחת קינוחים או מאפים הביתה. תביאו לי עוגת שמרים טרייה – ותראו לפניכם אישה מאושרת!

19) מסעדת יפו-תל אביב – כי זה חיים כהן. נקודה.

20) היקב של פלטר – אחרי סיור אישי ביקב, פשוט התאהבנו. באיש וביינו. בהחלט שווה את מקומו ומשקלו במזוודה!

21) מאפיית BackDoor – החדר האחורי וחדר הקסמים של מסעדת NithanThai. הבריושים, המאפינס, הגביניות והקישים שעל השולחן, והעוגות היפיפיות בויטרינה כולם נפלאים.

22) דקלבאום באזור התעשייה עמק חפר – פינת חמד באזור השרון.

23) לאכול ממולאים במסעדת ״המוציא״. אפילו תלאביבית אדוקה שכמוני נשבית בקסמה של ירושלים. ״המוציא״ היא רק אחת מהסיבות. אותנטי, מזמין, ביתי, ומזה טעים!

24) מסעדת עדנה ברמת השרון- אוכל ביתי מן המטבח הפרסי שאף פעם לא מאכזב ובטח שלא הלחם האלוהי המוגש לצידו. חברה יקרה התוודתה בפני לא מזמן שאחת הסיבות מבחינתה לחזור לארץ זו ה"מוסמה" ,מנת בשר בקר עם חצילים, המוגשת במקום.

25) טחינה של הר ברכה – טחינה משובחת המיוצרת במפעל קטן בהר גריזים. היא כל כך טעימה שאפשר לאכול אותה בכפית!

26) רוגלך של מרציפן – האם יש עוד מישהו שלא שמע על הקונדיטוריה המופלאה שבלב שוק מחניודה? קונדיטוריה-מרציפן

27) גלידת בוזה – פשוט גולדה מעולה.

28) בר לחם – בגלל הפוקצ׳ה עם הגרעינים. נקודה.

29) קבלת שבת על חוף הים בתל אביב – בית תפילה ישראלי מקיימים בחודשי הקיץ את קבלות השבת באוויר הפתוח, מול הים בעת השקיעה, על הדק הצפוני של נמל תל אביב. חוויה!

30) תאטרון מקורי ישראלי בעיקר ״גשר״ – בגלל הגעגוע.

31) הסביח של עובד- עוד תחנה של געגוע וסיבה לבקר זה הסביח, ועם על הכבוד למוסדות המקומיים, אין כמו הסביח בארץ. המזנון של עובד בגבעתיים הוא כזה מוסד וותיק, שיש עליו אפילו ערך בוויקיפדיה. ואם לא די בכך שהסביח של עובד קיים כבר משנות השמונים ועדיין שומר על אותה הרמה, דבר שלעצמו מעורר הערכה, הרי שעובד המציא שפה משלו. הז׳רגון של עובד כולל ביטויים רבים ורק בשביל זה  – הוא בהחלט שווה ביקור

32) הזיתים – כי רק מי שחי מספיק שנים מחוץ לגבולות המדינה יודע להעריך את טעמם של הזיתים בארץ, עד כדי כך שכתבה שלמה הקדשתי להם:

33) גלידה תמרה – יוגורטיה תל אביבית, איכותית ומפנקת. גם המיצים שלה נהדרים.

34) אבטיח קר, מתוק מתוק – כי אין כמו האבטיחים בארץ!

35) החצילים על האש עם טחינה – מנה שהפכה להיות מנת הדגל של המטבח הישראלי. בתור אחת ששרופה על חצילים – אני מכורה לה.

36) יין ״גשם לבן״ מיקבי שאטו גולן. פשוט צריך לטעום בשביל להבין.

37) מוזאון תל אביב לאמנות – כי יש לי סימפטיה.

38) הופעות ב״זאפה״ – אין ביקור מושלם בארץ מבלי לראות הופעה של מיטב האמנים בארץ באווירה האינטימית של זאפה.

39) תבליני פרג – למי שלא מכיר, בלב שוק מחנה יהודה מסתתרת חנות קטנה ומטריפה ובה מעל למאה סוגי תבלינים, עם התמחות עיקרית בתערובות למטבח הצפון אפריקאי. ניתן למצוא שם האריסה, פלפל צ'ומה, לימונים כבושים, סחוג, תערובות תיבול לגריל, לממולאים ועוד. גם בשוק לוינסקי ניתן להנות, לטעום ולהסניף את כל התבלינים המוכרים והטובים מפפריקה, מקלות קינמון וקארי הודי ועד לתערובות מיוחדות לבישול.

40) תיקים של Me-dusa – המותג הוקם בשנת 2009, על ידי המעצבות גילי רוזין-טמם ועדי גל, בוגרות המחלקה לצורפות תכשיטים בשנקר, שהחליטו להביא לעולם מוצר ייחודי, חדשני ואיכותי. התיקים עשויים מחומר פלסטיק ממוחזר וידידותי לסביבה, שמאפשר חופש פעולה עצום, חדשנות אינסופית וצבעוניות. התיקים, שמיוצרים באהבה הם כולם תוצרת הארץ (ומשלוחים לחו"ל).

41) חנויות ספרים מדליקות כמו סיפור פשוט והמגדלור – כי אין תענוג יותר גדול מלצלול אל תוך חנות מלאה בספרים בעברית. לגעת, ללטף, ולמלא את הלב והמזוודה.

42) תספורת  – כי אין על הספרים בארץ. בכל קיץ אני נוהגת לפנק את עצמי בתספורת חדשה. ממספרת שאפה ביפו ועד לראשון לציון בביקור אצל שי בוטא, שהפציע בשמי העמק, כבש לבבות רבים ואז חזר לארץ. שי מקבל לקוחות במספרת אריק שמעון פרס 33 ראשון לציון.

43) פיתות עם שומשום של אבולעפיה. מסורת, כבר אמרנו, לא?! בתום שבעת ימי הפסח, היינו נוסעים לרחוב יפת, סמוך לכיכר השעון, ושם נהגנו לעמוד בתורים הארוכים בהמתנה לפיתות העגולות עם השומשום שהיו יוצאות חמות ישר מן התנור. טעם של ילדות!

44) הטיילת של תל אביב – מהיפות שיש.

45) שוקו בשקית – כי אין בעולם דברים כאלה!

46) מה שקרה לשוק הפשפשים ביפו הוא סוג של נס או מתיחת פנים. תקראו לזה מייק-אובר מטורף. משוק מאובק, מיושן ומוזנח הוא הפך למרכז בילוי הכולל בוטיקים, גלריות, חדרי סטודיו, ברים, מסעדות ובתי קפה. מחובבי עתיקות מזדמנים שהיו באים לנבור באלטע זאכן, מציפים את רחובות השוק חבר׳ה צעירים ויפים, תיירים ומבקרים מכל העולם. מה שבטוח, אצל פועה שווה לבקר!

47) סבוני רחצה של אהבה – סידרת הסבונים הנוזליים של אהבה, המועשרים במינרלים מים המלח ובמרכיבים צמחיים. קרם הרחצה הקטיפתי בריחות של היביסקוס, לוטוס ומרווה הוא באמת – תענוג של ממש!

48) יוגה על חוף הים בתל אביב לעת שקיעה.

49) לרקוד גאגא בנווה צדק עם אוהד נהרין.

50) הג׳עלה – למי שלא יודע, ג׳עלה זוהי תערובת ממכרת של אגוזים וגרעינים המעשירה ומשדרגת כל סלט טרי (זה כמובן, אם מתאפקים לא לנשנש אותה בין הארוחות). האיש היקר נהנה מתערובת הג׳עלה הקנויה של אפקטבעי, ואילו אני נשבעת שאין ג׳עלה טעימה יותר מזו הנמכרת בסופר שבגן שמואל. בכל מקרה, כולנו נהנים עד בלי די מהשילוב הקטלני של גרעינים, אגוזים, שקדים וכל השאר. הנאה צרופה!

51) ה נ ע ל י י ם – אין כמו חנויות הנעליים בארץ. תראו לי אחת שלא חוזרת מביקור מולדת בלי איזה זוג אחד או שניים. ברשת החנויות שופרא ניתן להשיג את מיטב מותגי הנעליים מאירופה כמו טריפן הגרמנית, Vialis הספרדית, Gola, Un ועוד. ואם כבר בנעליים אסכינן, חייבת להזכיר את אחת אחת, חנות הנעליים בשוק הפשפשים המייצרת נעליים בעבודת יד, כמו פעם.

52) תבניות וצרכי אפייה – כמו שרק בארץ יש! יש בארץ מבחר חסר תקדים של תבניות חד פעמיות למאפינס, קאפקייקס, אינגליש קייק, ומה לא. כלים חד פעמיים לכל מנה ולכל אירוע. מפיות חגיגיות וראנרים לשולחן, מושלמים לקראת החגים הקרבים ובאים. ביקור בחנות ״פרחי תבור״ שבכפר ויתקין משאיר אותי פעורת פה.

53) חוף הים לפנות ערב – סתם לשבת מול הים בשקיעה. לא צריך הרבה יותר מזה.

54) קולנוע ישראלי – כל שנה אני מחכה למנת הסם שלי. הקולנוע הישראלי נתן קפיצה ענקית בשנים האחרונות והוא מזמן חוויה תרבותית אמיתית!

55) טובי פרבר – התכשיטנית הכי מוכשרת והכי מקסימה שזכיתי להכיר. כל תכשיט בקולקציה של טובי פרבר הוא יצירת מופת. כל אחד מהם מיוצר בעבודת יד והוא אחד, יחיד ומיוחד.

58) החברים – כי אין להם תחליף.

59)  הנחיתה בנמל התעופה בן גוריון – כי אין מקום אחר בעולם שאליו אני כל כך מתרגשת ומצפה להגיע. לא, לא מוחאת כפיים, אבל בהחלט נרגשת.

60) ימי שישי אחר הצהריים – כי אין עוד שלווה כזאת ואווירה כזאת בעולם.

61) גבינת קוטג׳ ישראלית.

62) שבוע הספר ובכלל, להצטייד בספרים חדשים בעברית.

63) בגדי מעצבים ישראליים

64) מתחמים חדשים כמו שרונה מרקט ושוק צפון נפתחים, חדשות לבקרים, לצד בתי עסק ומעדניות מובחרות. המרכזים הקולינריים הללו לא נופלים ברמתם ממרכזים דומים ברחבי העולם.

65) הטיילת של יפו

66) היוגורט – הכי טעים שיש.

67) סצינת מבשלות השיכר גם משגשגת בארץ. באתר של מבשלת הבוטיק אלכסנדר בפארק תעשיות עמק חפר גיליתי את הציטוט הבא של פרנק זאפה. You can't be a real country unless you have a beer and an airline. אז נראה לי שאנחנו מסודרים.

68) אין מסעדות דגים כמו בארץ. המסעדה האגדתית אורי בורי היא, ללא ספק, מקום עלייה לרגל.

69) המשפחה שלי – כי היא הכי אהובה בעולם.

69 הוא מספר מתעתע, הוא דבר והיפוכו. 69 שנה זה המון שנים וזה כלום, בשנות מדינה. 69 הוא מספר שובב, ורגע לפני סיום עשור נוסף, לפני שמתחילים עם הנאומים והסיכומים, זה הזמן קצת לחייך, ובעיקר – לחגוג.

חג שמח!

דלית