דרך היין – צרפת

דרך היין שמטיילי העולם הגדול מכירים, היא עמק מופלא שמשתרע לו די בפינוק למרגלות הרי ווסג'. העמק הזה נקרא גם איזור אלזס.

מצפון לדרום  מתפתלת לה דרך של כ-75 מייל [כ-130 ק"מ], בין ארמונות מימי הביניים, מצודות שחלקן נהרס ומרחבי כרמים. לאורך הדרך כמעט מאה כפרים שובי-לב, ערים קטנטנות ומצויירות וערים יותר מרכזיות ומקסימות ביופיין.

כדי להנות בנחת בטיול הזה, הקדשנו לאיזור תשעה ימים מלאים בסוף ספטמבר של אחת השנים. החום הנוראי של הקיץ כבר עבר, את ראש השנה עברנו בשלום בישראל, והעונה היפה של אירופה היתה בשלה לכבודנו. כמובן שהיה גם בירור מוקדם וידענו שזו עונת בציר הגפנים ליין הלבן והמיוחד לאזור הזה. אנחנו לא שותי יין [חבל, בעיקר באיזור הזה!] ואפילו לטעום טעמנו מעט – אבל שותפי לחיים מתעסק להנאתו בגידול פירות וכיוצ'ב.

נחתנו בפרנקפורט ולקחנו את האוטובאן [האוטוסטרדה] דרומה לכוון שטרסבורג. מרגע שיצאנו מפרברי פרנקפורט ירדנו לדרך יותר קטנה ונסענו לאורך הנהר דרך המצודה המיוחדת במינה בהיידלברג, עד מרחצאות באדן באדן. אפשר לוותר על החלק הזה, אבל אנחנו, צאצאי משפחות יקים, שמענו על המקום שהיה למקום נופש של זקני המשפחה בצעירותם ורצינו לבדוק מה יש שם. המרחצאות עדיין עובדות והנוף יפיפה. לפה באו משפחות גרמניות לנופש של בריאות עם הילדים והאומנות, לקבל מנת שמש בטיולי ההליכה וטבילה במים החמים.

שטרסבורג היא עיר מקסימה, או לפחות האיזור המרכזי, העיר העתיקה. שטרסבורג של היום היא מטרופוליטן גדול, וכמו כל עיר גדולה, חלקים נרחבים אינם מעניינים לתייר הממוצע. במקור העיר היא עיר גרמנית, כמו כל האיזור של אלזס, וזו התשובה לשמה. בפירוק השם הגאלי מתברר שהשם הוא עיר צומת הדרכים ובתרגום היותר מודרני, עיר [או מבצר] הרחובות המרוצפים. כך או כך, העיר מוגדרת כאתר מורשת עולמי על-ידי ארגון יונסקו משנת 1988. במשך שנים שימשה שטרסבורג ל"גשר" מאחד בין גרמניה וצרפת, למרות ויכוחים ומריבות שנמתחו בין השתיים.

העיר ממוקמת לחוף הנהר איל שזורם ישירות לתוך הריין, ובמשך השנים שימשה כעיר נמל ומסחר משגשג.

בעיר שווה לעצור בסביבות הצהריים ואולי אפילו לישון כאן. כשמחשיך, העיר העתיקה הופכת לעירנית ביותר עם מוסיקה, מופע אורות מהמבצר ואלפי תיירים ומופעי רחוב. העיר מרוצפת באבנים כמו ערים עתיקות אחרות [פראג, ציריך,פריז, רומא, שטוקהולם ועוד] וקשה ללכת בלי לעקם קצת את הקרסוליים. כדאי מאד מאד לראות ולצלם את הקתדרלה הגותית שבנוייה מאבני חול,  ואת השעון האסטרולוגי הידוע, את הבתים המשופצים להראות כפי שנראו במאה ה-15, ואת בתי העץ הממוסגרים בעץ שחור. יש הקוראים לאיזור צרפת הקטנה, והכוונה לסמטאות המצויירות, המטופחות והמסעדות הקטנות אך עשירות הטעם.

משטרסבורג, לאורכו של הריין, נוסעים דרומה. המון כפרונים וערים קטנטנות ששמן מסתיים בבורג או היים. מימין ומשמאל אלפי דונמים של כרמים. אפשר לעצור לעצור בכל מקום זה לארוחה משביעה או, אם יש לכם מזל, לתפוס את השוק המקומי ולקנות גבינות טריות, לחם שאך זה יצא מן התנור, פירות ופירות יער בשפע.

כדאי לסטות מן הכביש [דרך] הראשית ולבקר במצודת הוט קואניסבורג היושבת 700 מטר מעל הריין. השילוט ברור והדרך צרה ומאמצת את המכונית [בסוף יש חנייה!] הנוף מלמעלה עוצר נשימה והמצודה משומרת מקסים, כפי שנראתה בימי הביניים, עם השער הגדול והסימטאות המרוצופות. השם עצמו, מצודת המלך, מעיד על חשיבות המבנה שתועד לראשונה  ב-1192! בין שעתיים לשלוש הוא הזמן שכדאי להקציב לביקור.

במרחק לא רב תמצאו שילוט למצודת קינצהיים, מצודה שהחלו בבנייתה בשנת 1250. רוב המצודה הרוס אך החלקים שעומדים על תילם שמורים להפליא. זהו גן זהו גן עדן לצפורי טרף כמו הנשר והבז. מאמנים מקצועיים עורכים הצגות יומיות של מעוף הצפורים האלה, שנמצאות בסכנת הכחדה. אנחנו אהבנו את השקט ותחושת היראה המושלטת על כל האיזור מפני האבנים הדוממות.

הדרך הקסומה הזו היא דרך של ספורי אגדות. אי-אפשר להספיק לראות את כל המצודות שמתגלות בכל הדרן בכל סבוב רביעי או פיתול בדרך. ההמלצות שלי הן: מצודת אורטנבורג, מצודת לאנדסברג, מצודת הוט-אנדלאו ומצודת ברשטין [רשימה באנגלית בסוף].

לאט ובנחת, והנה היגענו לקולמר, עיר יותר ראשית מהכפרים שבדרך אך מקסימה. מרכז קולמר הוא מבנה של תעלות מים ששימשו כנתיב תחבורה במשך מאות שנים. הסיור בסירה אינו שווה את המחיר. סיור רגלי בסמטאות הרבה יותר מהנה וניתן לראות יותר בתים מיוחדים ולהציץ פנימה דרך החלונות.

חלקה הגדול  של העיר העתיקה הוא מדרחוב ומשמש מעין מוזיאון פתוח מתקופות שונות. אחד המוזיאונים בעיר העתיקה שוכן במבנה מן המאה השלוש עשרה ובמקורו היה מנזר. העיר מאד ציורית ולא בכדי נקראת ונציה הקטנה [למרות שזהו יופי שונה לחלוטין].

מקולמר אפשר להמשיך עם הדרך דרומה ולהגיע לבזל שבשוויץ. המרחק הוא כ-70 ק"מ, משהו כמו שעה וקצת.

בזל היא עיר שוויצרית טיפוסית, קצת ישנונית ובעיקר שומרת מרחק. לנו בזל היא מקום היסטורי; אבי החזון הישראלי, תיאודור הרצל, עמד על המרפסת לצילום בזמן הקונגרס הציוני הראשון.

לחילופין אפשר לחזור לפרנקפורט אם חותכים מזרחה  לפרידברג  ונוסעים דרך היער השחור [טיול אחר שעשינו],

אנחנו חתכנו מערבה לבקר את האיזור ההררי והמקסים בנופיו, של הרי הווסג' דרך הגראנד בלון לכוון אפינל.

Alsace Wine Route: From Strasbourg to Colmar, Mulhouse and Basel

 Hunawihr, Riquewihr, Kaysersberg, Ribeauvillé, Turckheim,

 Eguisheim [נקרא הכפר היפה ביותר בצרפת!]  ערים קטנות וכפרים בדרך:

Niedermorschwihr: מגדל פעמון ספירלי מקסים

Mittelbergheim:  ארכיטקטורה של תקופת הרנסאנס

Haut-Koenigsbourg

 Kintzheim château

The châteaux of Ortenbourg in Scherwiller

 Haut-Andlau and Spesbourg in Andlau

 Landsberg Heiligenstein and

Berstein in Dambach-la-Ville

Obernai

 Vosges mountains,   Grand Ballon