מומלץ בחום: ביקור בישראל, קיץ 2017

מאת: דלית גבירצמן

ביקורי מולדת הם כמו יצירה מוזיקלית עם נושא ווריאציות. אבני היסוד המרכיבות אותה הן קבועות, משפחה, חברים, תרבות ואוכל טוב, ויחד עם זאת בכל פעם התוצאה נשמעת ומרגישה קצת אחרת. ההרמוניה, המקצב והתזמור מושפעים ומשתנים בהתאם למצב הרוח, המצב הבטחוני ומצב האומה. לפעמים ישנם מעברים מסולם מז׳ורי למינורי, הקונטרפונקט והתזמור עשויים להשתנות, אך לעולם מתקבלת יצירה מורכבת, מעניינת, מעוררת מחשבה ומסחררת חושים.

ביקורי מולדת הם כמו תרגיל בדלתות מסתובבות. בכל פעם, אנו משתתפים בתרגיל הוירטואלי הקבוע של מה היה קורה אילו… כל חופשה, במובן מסוים, היא סוג של תרגיל בחיים אלטרנטיביים. לו הייתי חוזרת לכאן מחר, איפה הייתי חיה, מה היינו עושים ואיך היו נראים חיינו. באיזו מהירות היינו משילים את אדרת הנימוס, פושטים את מגבעת הסבלנות וחוזרים לצפור, לעקוף ולדרוש הכול, בקול רם. כמו כולם.

ביקורי מולדת מרגישים לי כמו קפיצה ממקפצה אולימפית לבריכה של מים עמוקים. בהתחלה מקבלים שוק ראשוני. שוקעים לחלוטין במים הקרים והמרעננים, החושים מתחדדים והעור מגיב מיד לשינויי הטמפרטורה. אחרי כמה דקות, מתחילים להסתגל למציאות החדשה, להתרגל לסביבה ואז לשחות.

קיץ 2017. אני מוצאת את תל אביב צבעונית במיוחד, שוקקת חיים ופלורליסטית בצורה מעורררת גאווה.  דוכני הספרים של שבוע הספר בכיכר רבין מחזירים אותי למחוזות ילדותי, ממלאים אותי באושר גדול ולוקח לי פחות מארבעים ושמונה שעות למלא כבר חצי מזוודה. בריזה נעימה מהים לעת ערב, שקיעות נהדרות ורגליים, המון רגליים. ארוכות, שמנמנות, שזופות, מקועקעות, כולן ארוזות במכנסיים קצרים מדי.

מסעדות ובתי קפה נפתחים ונסגרים כמו דלתות וחלונות של בית נטוש הנטרקים בסופת הוריקן מטורפת.

כולם מסביבי לוטשים עיניים ל״רשימה״ השנתית. רוצים לדעת מה על הכוונת הגסטרונומית שלי ומה בתכנית האמנותית. ואני, כמובן, חולקת ומשתפת בשמחה.

אז ככה, ב״פינת האוכל״ תוכלו למצוא את:

אחרי שסיפרתי לכם בקיץ שעבר על המסעדה, שכיום היא בעיני (ובעיני רבים אחרים) המסעדה מספר 1 בארץ – טאיזו, אני שמחה לבשר לכם על פתיחתה של יא-פאן. זוהי מסעדת הביסטרו היפני של אותו השף הצעיר והכה-מוכשר, יובל בן נריה. בדיוק את אותה המקצועיות והמיומנות, ההקפדה והאסתטיקה הוא מביא למקום החדש שלו, אם כי הפעם באווירה פחות רשמית ומחייבת. כל מנה שטעמתי, היתה מפתיעה ומענגת. החל מטרטר דגי הים וסלט הדג הצלוי, דרך הטמפורה והקאטצו שרימפס (כריכים קטנים וטעימים להפליא העשויים מליבת הלחם) ועד תבשיל הקארי המתבשל 72 שעות ומוגש עם אורז עגלגל מאודה. יא-פאן מספקת חוויה קולינארית מיוחדת וטעימה באווירה ובמחירים פחות מחייבים. מומלץ בחום!

נחמני 26, תל אביב

בלב שוק צפון, בין הנוף המושלם של חוף הים לבין מראה השוק הססגוני הנשקף מהקומה השניה, שוכנת מסעדת קיטשן מרקט. השרות האדיב והנעים של המלצרים נותן פייט טוב למנות היפיפיות והטעימות הזורמות מן המטבח, בניצוחו של השף יוסי שיטרית. כל מנה היתה מפתיעה אך בעיקר התענגנו על מנת ברולה מפטריות פורצ׳יני, הטונה הטרייה, הטלה ומנת הניוקי, שהיתה מהטובות שטעמתי. אל תוותרו על מנות הקינוח המדהימות ביופיין ובטעמן. יצירות אמנות קולינאריות!

האנגר 12, נמל תל אביב

בשנים האחרונות הפכה הסצינה היפואית למוקד עלייה לרגל, ושוק הפשפשים כבר מזמן שינה סטטוס ממקום מיושן ומנומנם לשוחרי עתיקות בלבד למתחם תוסס של מסעדות, בתי קפה וחנויות מעוצבות. באחד מהמיקומים הכי נחשקים בשוק, הקים השף אורי לוי, שהגיע היישר ממסעדת ״שילה״, את מסעדת ראיסה. המקום, שנפתח ממש בשבוע האחרון, מציע בתפריט ההרצה אוכל נהדר במחירים השווים לכל נפש. מנות טעימות ביותר כמו פוקצ׳ה טרייה וחמה היישר מהתנור המוגשת עם טחינת הר ברכה, סלט חציל קלוי מהטובים שטעמתי, צ׳יפס תפוחי אדמה נפלא ברוטב איולי, כולן מוגשות באהבה רבה. טעים ונעים!

רבי יוחנן 8, שוק הפשפשים, יפו

כולנו יודעים שאין כמו ארוחות הבוקר בארץ. אחת הטובות שבהן מוגשת במסעדת דלאל שבמתחם נווה צדק היפיפה. תפריט הבראנץ׳ כולל מנות אנינות כגון בנדיקט קרואסון, בייגל בריוש עם אבוקדו ובורקס  סביח, והכול מוגש בטוב טעם. סלסלת הלחמים עם הריבה והנוטלה היא לא פחות ממושלמת! עונג שבת.

שבזי 10, תל אביב

וב״פינת התרבות״ הפעם:

בלילה הראשון עת נחתתי, ובטרם הנחתי את ראשי על הכר, יצאתי להפיג את היעפת בבית הקולנוע. הסרט הדוקומנטרי מגולל את סיפור חייו של רקדן הבלט הרוסי המרהיב ביופיו, סרגיי פולונין. קטעי הריקוד, או שמא הריחוף, של פולונין השאירו אותי נפעמת. הסרט מעורר עניין, סקרנות ומחשבה, ולו בשל הקליפ שצילם דייויד לה שאפל ל״Take Me to Church״ של הוזייר שהפך לויראלי. מעורר הערצה!

סיפור אהבתם הפרטי של פנינה גרי ועלי בן-צבי, בנו של מי שיהיה נשיאה השני של מדינת ישראל, שנהרג בשדות קיבוץ בית קשת בהתקלות עם ערבים ימים ספורים לפני חתונתם, הפך לסרט רומנטי, פשוט ויפה בכיכובם של אביב עלוש הנהדר ועדי בילסקי. הסרט מעורר רַפֶּקֶת (נוסטלגיה) לימים של פעם, בהם רומנטיקה ותמימות לא היו מילות גנאי.

תאטרון גשר מעלה מחדש את ההצגה הנהדרת והמצליחה ״כפר״ בכיכובו של ישראל (סשה) דמידוב. ההצגה, מאת יהושע סובול, מספרת את סיפורם של תושבי כפר בארץ ישראל של שנות ה- 40 כפי שחווה אותם יוסי, נער תמים ומעט שוטה, שכמו תמיד בתאטרון, אומר את כל האמת. דרך עיניו חולפים אירועי מלחמת העולם השנייה, סכנת הפלישה הגרמנית, השואה, הכרזת המדינה ומלחמת השחרור.

במוז״א, מוזאון א״י מוצגת תערוכה ייחודית הכוללת מבחר עבודות של 65 יוצרים ישראלים, שהמשותף לכולן הוא הנסיון לפרוץ את גבולות החומר – הנייר. העבודות מתייחסות אל הנייר כאל חומר גלם ולא כאל מצע ליצירה בלבד. היצירות מגוונות ומפתיעות ביכולתן לדחוק את גבולות החומר המוכר והיומיומי למקומות בלתי צפויים. השליטה של האמנים במופעים השונים של החומר מעוררת השראה והשתאות.

חיים לבנון 2, רמת אביב

ולקינוח, אי אפשר להיפרד בלי איזו המלצה על בית קפה ומאפה מקסים השוכן באזור פרדס חנה-כרכור, והעונה על השם אלחנן-תרבות לחם. השף אלדד שמואלי שעבד במשך שנים במבחר מסעדות מובילות כמו צפון אברקסס של אייל שני וקלארו של רן שמואלי, פתח מקום משלו, מאפיית שף, שכולה קודש ללחמים טובים, מאפים משובחים וקפה מצוין.

אלחנן – תרבות לחם, קיבוץ משמרות

ויהי ערב ויהי בוקר, שבוע אחד.

שלכם,

דלית