עוגת פרג פשוטה ונהדרת

אני אוהבת להתעורר איתו בבוקר במיטה. אוהבת אותו איתי בכל מקום ובכל שעה. כן, כל מי שמכיר אותי יותר מחמש דקות יודע שאני די מכורה לו – לקפה. בבוקר, אני לא פוקחת עין תורנית לפני שמטחנת הקפה מכריזה בקולי קולות על עוד יום עבודה שהחל. בצהריים, אני כבר מפנטזת על הקפה של אחר הצהריים המבדיל בין קודש (מורה) לחול (אם). האיש היקר יודה בחיוך ובהכנעה שהדרך היחידה לגרום לי לצאת מהמיטה בשבת בבוקר, היא לשאול אותי בקול רך ומפתה ״רוצה קפה?״. אני חולמת על קפה קר כשחם ועל קפה חם כשקר. אני אוהבת את טעמו ואת ריחו ונוהה אחריו כאחוזת דיבוק. לכל מקום חדש שאליו אגיע, מיד אבדוק היכן בתי הקפה השווים באזור. הדבר הראשון שאני עושה כשאני מגיעה לארץ, הוא לרדת לבית הקפה השכונתי המגיש קפה איכותי של Mauro ולהתענג על הפוך כמו שרק בישראל יודעים לעשות. הבריסטה בבית הקפה שעל יד בית הספר כבר יודע ש״ליז״ (כן, זו אני!) שותה קפוצ׳ינו קטן וחזק עם חלב דל שומן (כי הרופא אמר שצריך לרדת, זוכרים…?). אני שותה קפה בכל שעה, ומאמינה בכל ליבי שכל הענין עם הקושי להרדם אחר כך הוא פשוט מיתוס הגובל בקונספירציה.

עבורי, שתית קפה היא טקס כמעט דתי ובית הקפה הוא בית המקדש שלי. אין לי שום בעיה להכנס למכונית ולהרחיק עד לסן פרנסיסקו או לברקלי, ולו בשביל כוס קפה טוב. התשוקה לטעם וההנאה שבשתיית הקפה מלווה אותי מהרגע שאני מתעוררת ועד הרגע שאני הולכת לישון, ובשנתי, אני וודאי חולמת על הררים של גרגירי קפה שחומים.

אני שותה קפה כשאני צריכה הפסקה או זקוקה לאנרגיה, כשאני בפגישת עבודה או בשיחה עם חברה, ביחד או לבד, במכונית או מול הטלביזיה, וסתם כשבא לי להתפנק. אבל אם תתקרבו לרגע ותבטיחו שלא תגלו לאף אחד, אלחש לכם באוזן בסוד, שאת מה שעל יד הקפה אני אוהבת לא פחות. מאחר ואני שותה את הקפה לא ממותק (חס ושלום! וכי למה להרוס את הטעם?), תמיד צריך משהו מתוק ליד. משהו קטן אבל שווה. מתי שתקפצו אלי לביקור, תגלו שיש אצלי בבית איזה משהו קטן שיהיה ״על יד״ הקפה. השילוב המנצח בין כוס קפה איכותי ומשובח למאפה פריך הוא בשבילי רק דבר אחד – פינוק. כשאני שומעת את שלושת מילות הקסם ״מאפיה ובית קפה״ הרי שליבי מחסיר פעימה מהתרגשות, תוסיפו בסוף את המילה ״בוטיק״, ואני כבר מתניעה.

אינני מתיימרת להיות שף קונדיטורית מדופלמת ולא אופה מקצועית, אך בתור גרגרנית ידועה וחובבת תופינים עוד משחר נעורי, רציתי לספר לכם על שני מקומות קסומים בעיר הגדולה, המפליאים במלאכת האפייה. האחת נקראת  Craftsman and Wolves, שאת מכמניה גיליתי במקרה בדוכן בשוק האיכרים של שבת בבוקר ברציף מספר אחת. המאפיה השניה נקראת b patisserie (ותודה לענת), המציעה את כל שאהבה נפשי. למעשה, את מאפה הבית שלהם העונה לשם המשונה Kouign-amann (ומבטאים קו-נמאן) הייתי מכניסה לרשימת עשרים הדברים שחייבים לטעום בטרם תשיב נשמתך לבורא. פריך מבחוץ, נימוח מבפנים. עננה של בצק חמאתי עם נגיעות של קרמל. תהרגו אותי, ודי!

וחלילה לי, בשלב הזה להשאיר אתכם עם חצי תאוותכם בידכם. אז הפעם, עוד פינוק לאוהבי הפרג, שלא יכולים לחכות כבר לפורים. זוהי עוגה אוורירית, קלילה ונפלאה ממטבחה של קארין גורן.

עוגת פרג פשוטה ונהדרת

מה צריכים?

200 גרם חמאה מומסת

11/2 כוסות סוכר (300 גרם)

1 כפית תמצית ווניל

קליפה מגוררת מתפוז אחד (או לימון)

6 ביצים מופרדות

1 מיכל שמנת מתוקה (250 מ״ל)

2 כוסות קמח (280 גרם)

1 כפית גדושה אבקת אפייה

1/2 כפית אבקת סודה לשתייה

1 כוס פרג טחון (100 גרם)

מה עושים?

מחממים תנור ל-180 מעלות. בקערה מערבבים חמאה מומסת עם כוס אחת מהסוכר, תמצית ווניל, קליפת תפוז, חלמונים ושמנת מתוקה. מוסיפים קמח, אבקת אפייה, אבקת סודה לשתייה ופרג וטורפים רק עד לקבלת תערובת אחידה. במיקסר מקציפים חלבונים עד לקבלת קצף לבנבן ורך. מוסיפים בהדרגה את יתרת הסוכר (1/2 כוס) וממשיכים להקציף עד לקבלת קצף מבריק ויציב אך לא נוקשה. טורפים שליש מהקצף לתערובת ומקפלים פנימה בעדינות את יתרת הקצף, עד לקבלת תערובת אחידה ואוורירית. יוצקים לתבנית משומנת או מרופדת בנייר אפייה ואופים כ-45 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז יוצא יבש. מצננים לחלוטין לפני ההגשה.

אז בפעם הבאה שאתם באזור, תקפצו לקפה!

שבת שלום,

דלית