עוגיות פרג וקוקוס אישיות

כתבה שובבה, מתכון תמים

אולי זו רק אני, אבל כל לבבות השוקולד וצבעי הוורוד והאדום מסחררים את ראשי. ואולי זה פשוט האביב שהפציע בטרם עת. בכל אופן, אני מתעסקת לאחרונה בנושא הגודל. אז נכון, שאנחנו חיים בארץ השפע בה הגודל הוא בעליל בלתי אנושי, אבל מי קבע שיותר גדול זה בהכרח יותר טוב? אני, עם כל תאוותי למנעמי החיים, חושבת בכלל שדברים טובים באים באריזות קטנות. והכי כיף – פינגר פוד – אוכל קטן וסקסי, שבביס אחד ממצה קשת שלמה של טעמים. במקום פלטה ענקית שעליה נערמו כמויות אדירות של מזון, אני בוחרת במנות קטנות, שמאפשרות חגיגה של צבעים ומרקמים.

זה התחיל אצלי מאובססיה לכלים קטנים; צלוחיות, קעריות, אגרטלים קטנים וקופסאות שהופכות תוך שניה למארז מפנק. עם כל סלידתי מאגירת חפצים מיותרים, אני מועדת קשות כשזה מגיע לאריזות אישיות. אצלי במחסן תמצאו אוצרות הכוללים מארזים נאים לעוגות ועוגיות, שקיקי תופינים ועד קופסאות מתכת דקורטיביות וצנצנות זכוכית יפות.

בשל כך, ולא במפתיע בכלל, אני חובבת מושבעת של מסעדות טאפאס. הטאפס, שהן מנות קטנות האופייניות למטבח הספרדי, כוללות בדרך כלל ירקות כמו זיתים, מגוון סוגי נקניקים, פיסות גבינה, דגים כבושים או פירות ים. הטאפאס שהם בעצם מתאבנים (כמו האנטיפסטי האיטלקי והמזאטים היווניים), הם בשבילי ארוחה שלמה.

לאחרונה, בהמלצת חברים טובים, יצאנו למסעדת ״קוקטה״, של השף מייקל צ׳יארלו.

המסעדה היפיפיה, מעוצבת בסגנון חם, מזמין ומפנק, כיאה למסעדה ששמה כה קוקטי  ומפלרטט. את זמן המתנה הלא כל כך קצר בילינו בבר הרועש הצמוד למסעדה, תוך הצצה (אוקי, נעיצת עיניים חסרת בושה) ביפים והיפות שהמתינו לצידנו (תגידו, לא קר להן בסוף ינואר עם השמלמלות הקצרות הללו?!). העין שלא שבעה מהחלל היפה של המסעדה, מתענגת כעת למראה המלצריות החינניות הלבושות בקפידה, הכוסות הנאות והסכו״ם ההדור. אך יותר מכל, קסם לנו המטבח הפתוח על צוות הטבחים השוקד על הכנת מנות טאפאס קטנות ומפתיעות. גולת הכותרת היתה מגש עץ עליו היו נעוצים קיסמים עם מנות ביס; כל אחת יותר מרגשת מהשניה, ואנחנו, שכמובן הזמנו את כולן, התאפקנו שלא להזמין מיד מגש נוסף. מהמנות הקרות נפלנו בשבי סלט הקייל המופלא, ומהמנות החמות – מנת תפוחי האדמה גרמה לנו לתכנן כבר את הביקור הבא. האיש היקר, לאחר שהתגבר על החשק העז להזמין פאייה, חגג על מנות טאפאס הכוללות שלל פירות ים. אפילו נורית, חברתנו הנמצאת במשטר אכילה קפדני, נצפתה מתענגת.

הכול היה כל כך אסתטי, מוקפד, מושקע, משובח והכול – בקטן!

בביקורי האחרון בארץ, לקחה אותי חברתי עינת ללילה מפנק ב״יערות הכרמל״. שם, בין מסאג׳ אחד למישנהו, הוגשו שפע של מנות בגביעונים אישיים ובצלוחיות קטנות שהיו חגיגה לעין ולחיך. ואני, לא ידעתי את נפשי מרוב אושר! אלוהים, שחנן אותי בתאוות האכילה ובחדוות הנשנוש, חס עלי כנראה ברגע האחרון, והחליט לצמצם את קיבתי. למזלי הרב, בעוד שהעין אף פעם לא די לה, יכולת הקיבולת שלי – בהחלט כן! לפיכך, שיטת ההגשה במנות קטנות תפורה בדיוק למידותי. חברתי הטובה עינת, שמיד קלטה את התלהבותי, לא די שסיפרה לי מיד על ספריה של ליאורה קרן ״במנות קטנות״ ו״מכאן ומשם בקטן״, הרי שהפליאה לעשות כדרכה, ואף ציידה אותי בשלל מיכלים וסכו״מים מדליקים המיועדים להגשמת חלומות קטנים במטבח. כל מתכון ישן כחדש, מקבל טוויסט מרענן ומפתיע כשהוא מוגש בצורה מקורית ואישית.

אז אם נחזור לכותרת: האם הגודל באמת קובע? התשובה היא, שאכן הגודל קובע! אבל זכרו: מה שהכי חשוב, זה שנמשיך לאהוב, להעניק ולהנות – בעיקר מהדברים הקטנים.

אז הנה לכם מתכון מן הספר של ליאורה קרן ״מכאן ומשם בקטן״, והפעם עם עין לפורים צופיה. פרג וקוקוס הם שילוב נהדר ובתוספת היוגורט או השמנת מתקבלות עוגיות קטנות, רכות ועסיסיות במיוחד, שעושות חשק.

עוגות פרג וקוקוס אישיות

מה צריכים?

3 ביצים

1/2 כוס שמן קנולה

11/2 כוסות סוכר

100 גרם פרג טחון

100 גרם קוקוס

קליפת תפוז מגוררת

140 גרם יוגורט או שמנת חמוצה

1 כוס קמח תופח

מה עושים?

מערבבים בקערה את הביצים, השמן והסוכר לתערובת חלקה. מוסיפים לתערובת את הפרג, הקוקוס, היוגורט או השמנת וקליפת התפוז. מערבבים היטב ומוסיפים תוך בחישה את הקמח התופח. משמנים תבניות שקעים קטנות וממלאים כל שקע בתערובת עד 3/4 מגובהו. אופים בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות כרבע שעה או עד שהמאפים מזהיבים וקפיציים למגע. רצוי לא לאפות עד השחמה מלאה, כי אז המאפים פחות רכים ועסיסיים. מגישים עם אבקת סוכר או עם…

ציפוי שוקולד (תוספת שלי)

מה צריכים?

150 גר’ שוקולד מריר

150 מ"ל שמנת מתוקה

20 גר’ חמאה

מה עושים?

במיקרו בקערה חסינת חום לשים את השוקולד עם השמנת, לחמם במשך כדקה. להוסיף את החמאה ולערבב היטב עד שנוצר ציפוי אחיד ומבריק. לצקת מעל העוגיות.

לחיי ההנאות הקטנות!

שבת שלום,

דלית