עוגת שיפון ג'ינגר

מת אב ומת אלול ומת חומם

גם נאסף תשרי ומת עימם

רק נשארה גחלת עמומה

של אהבת הקיץ הגדומה…

(מילים: נתן יונתן)

שינויי מזג האויר הביאו אותי לחשוב… שחרף התדמית הלא מחמיאה שלו, הסתיו הוא ללא ספק העונה החביבה עלי ביותר! בזמן שכולם מסביבי מקוננים על הקיץ שחלף, על החשיכה שיורדת מוקדם מידי ערב והצינה שבאוויר, אני עוטה עליונית שחורה דקה, מדליקה לי נר ריחני, ככה סתם בשביל האווירה, ונותנת למשב הרוח הקרירה ללטף את פני. ככל שהולכים ומתקצרים הימים והטמפרטורות צונחות, כך עולה מפלס האושר בליבי. הסתיו מביא איתו את כל הדברים שאני הכי אוהבת; שלכת מרהיבה בשלל צבעים חמים, צעיפים רכים ומלטפים, מגפים מחמיאים, דלועים יפים למראה, ריחות ג׳ינג׳ר וקינמון, תה שחור חזק, מרקים מפנקים, וריח של גשם באוויר. הכול עובר פתאום דרך עדשה מרככת: הצבעים, האור והאווירה שנעשית נינוחה יותר אחרי המולת הקיץ והחגים. לא תצליחו לשכנע אותי שהסתיו נוגה ומלנכולי. פשוט הוציאו לו שם רע…

שלכת והבדידות נמשכת… כן, הם שוב חוזרים אלינו הימים, הימים הארוכים העצובים… סתיו בחלונות ובלבבי… זה רק הסתיו וזה עובר…. מותר גם לצעיר להיות טיפה זקן בסתיו… כל שירי הסתיו הנוגים, המהורהרים והמלנכוליים האלו פשוט גורמים לנו לייחס עצבות לעונת המעבר הנפלאה והרומנטית הזו, ואני אומרת: שטויות, שטויות! זה הזמן לחגוג את סיומו של עוד קיץ לוהט ומיוזע, את שובם של הילדים חזרה לגן ולבתי הספר, את החזרה לשגרה ללימודים או לעבודה, ואת העובדה שהכול מתחיל לחזור לקדמותו. זה הזמן לקפוץ לשוק ולקנות דלועים בשלל גדלים, צבעים וטקסטורות ולהניח בקערה גדולה על השולחן, זה הזמן לצאת לטיולים ולבילויים קטנים בחיק הטבע וברחובות הערים ולהנות מהיופי שמסביב. זה הזמן להתמסר לעיסוי מפנק כדי לחזק ולתחזק את הגוף והנפש. זה הזמן לאפסן את קולקצית הקיץ החושפנית ולחזור למקום יותר ענוג  ומעודן שבו שולטים הגרביונים, הז׳קטים הקלילים, הצעיפים והכובעים. זה הזמן לפתוח חלון ולתת לרוח הקרירה לחדור וללטף את הפנים, לאוורר את השמיכות החמות, להכניס לתנור איזו עוגה ריחנית ולהזמין חברים לקפה של שעת בין הערביים.

איזו עוגה, אתם שואלים? אה, זה פשוט: עוגת שיפון ג׳ינג׳ר. העוגה מכונה 'שיפון', כי בצרפתית הכוונה לפיסת אריג קלה, עדינה ורכה כמשי, ואכן המירקם של העוגה הוא אוורירי, רך ומושלם לעונה.

אז מה צריכים?

שישה חלמונים

כוס וחצי סוכר

חצי כוס שמן

שתי כפות סירופ (Light Corn Syrup)

שלושת רבעי כוס מים קרים

כפית וחצי אבקת סודה לשתיה

שתי כוסות קמח

ארבע כפיות מחוקות אבקת זנגביל טחון (Ground Ginger)

כפית קינמון

כפית פלפל אנגלי טחון (Ground Allspice)

שבעה חלבונים

חצי כפית אבקת קרם טרטר (Cream of Tartar)

ומה עושים?

מקציפים את החלמונים והסוכר עד שהתערובת רכה ובהירה. מוסיפים את השמן, הסירופ, המים (מעורבבים עם אבקת הסודה לשתיה). מנפים לתערובת החלמונים את הקמח, הזנגביל, הקינמון והפלפל האנגלי ומערבבים לתערובת אחידה. מקציפים את החלבונים לתערובת תפוחה ואוורירית ומוסיפים את אבקת קרם הטרטר. ממשיכים להקציף עד שהחלבונים מתייצבים. יוצקים את תערובת החלמונים בעדינות אל תוך החלבונים המוקצפים ומערבבים בתנועות עטיפה. אופים בתבנית שיפון לא משומנת (כן, זו הגבוהה עם החור באמצע) בחום בינוני כשעה. מקררים את העוגה כשהיא הפוכה על גבי בקבוק (בדוק!) כדי שכל התפארת הזו לא תשקע.

לציפוי:

ממיסים 75 גרם חמאה ומערבבים עם שתי כפיות אבקת זנגביל טחון.

בקערה נפרדת מערבבים שתי כוסות אבקת סוכר עם חלבון ומוסיפים את החמאה המומסת. מזגגים את הציפוי מיד על העוגה.

מעמידים מים חמים לקפה או תה, שמים מוסיקה (רצוי צרפתית), פורסים פרוסה נאה מהעוגה ומתענגים על כל ביס.

לחיי הסתיו ומה שעכשיו!

שבת שלום,

דלית