עוגיות שושנים
יש קסם בהכנת אוכל. מעבר להיותו משהו בסיסי, הכרחי וקמאי, יש במזון אלמנט רוחני שמחבר ומלכד את כולנו סביב שולחן האוכל. בכולנו יש את הצורך להזין ולהיות מוזן, אך ההתעסקות בתחום הבישול והאוכל מספקת לנו מצע לביטוי ולהבעה רגשית, שהוא הרבה מעבר לצרכים הבסיסיים שלנו. המסר האוניברסלי הזה עובר בצורה מופתית בסרטו היפהפה של הבמאי המכסיקני אלפונסו אראו ״כמו מים לשוקולד״, המבוסס על רומן רב מכר של הסופרת המכסיקנית לאורה אסקיובל. זהו סיפורה של טיטה, נערה חושנית ומלאת חיים, הנאלצת להישאר רווקה ולטפל באימה עד סוף חייה, בשל מסורת ארוכת שנים. אחותה הבכירה נישאת לאהובה של טיטה וכדי להביע את…

יש קסם בהכנת אוכל. מעבר להיותו משהו בסיסי, הכרחי וקמאי, יש במזון אלמנט רוחני שמחבר ומלכד את כולנו סביב שולחן האוכל. בכולנו יש את הצורך להזין ולהיות מוזן, אך ההתעסקות בתחום הבישול והאוכל מספקת לנו מצע לביטוי ולהבעה רגשית, שהוא הרבה מעבר לצרכים הבסיסיים שלנו. המסר האוניברסלי הזה עובר בצורה מופתית בסרטו היפהפה של הבמאי המכסיקני אלפונסו אראו ״כמו מים לשוקולד״, המבוסס על רומן רב מכר של הסופרת המכסיקנית לאורה אסקיובל. זהו סיפורה של טיטה, נערה חושנית ומלאת חיים, הנאלצת להישאר רווקה ולטפל באימה עד סוף חייה, בשל מסורת ארוכת שנים. אחותה הבכירה נישאת לאהובה של טיטה וכדי להביע את רגשותיה העזים היא מכניסה אל תוך התבשילים שהיא מבשלת לו ריחות, טעמים אירוטיים, אסוציאציות וזכרונות. טיטה, שהינה אשפית במטבח, מחויבת לאפות את עוגת הכלולות של אחותה. בעת הכנת העוגה מתברר שכשרון הבישול של טיטה טומן בחובו, בנוסף לחומרים הרגילים, רגשות ותחושות המשפיעים על איכותו של המאפה
. לא אגלה לכם פרטים נוספים, אבל למי שלא ראה עדיין את הסרט – מחכה לכם הנאה צרופה! כל פרק בספר עצמו סובב סביב מתכון הרלוונטי לפרק בחייה של טיטה, והוא חגיגה לאוהבי הבישול מחד, ולחובבי הכתיבה הפנטסטית מאידך.
כל מי שעוקב אחרי הכתבות ב״פינת אוכל״ יודע כבר שבעיני, המטבח מהווה צומת לעולם פנימי, רגשי וחברתי. אוכל על שלל טעמיו וריחותיו
מלווה כל אחד מאיתנו, מציף אותנו בזיכרונות ופורט על רגשות ונימים נסתרים. השבוע חגגנו יום הולדת לחברה ואני התנדבתי לתרום לארוחה קינוח. במשך שבוע ימים התלבטתי והצקתי לה בשאלה ״מה להכין?״. ערב קודם, משהו בלתי מוסבר גרם לי לפתוח ספר בישול ישן יחסית בשם ״חדווה קלה״ ובו מתכון עתיק יומין לעוגיות שושנים. עמדתי והכנתי אותן בהמון אהבה. למחרת, כשהנחתי את העוגיות על השולחן, הציפו דמעות את עיניה של חברתי. לתדהמתי, גיליתי שאלו היו העוגיות שאימה המנוחה היתה נוהגת להכין בכדי לפנק אותה. אני, שלא מאמינה במקריות, הרגשתי שדרך הכנת העוגיות הצלחתי להתחבר למשהו שהוא גדול ממני. היצירה הבישולית איפשרה להביא לידי ביטוי רגש, וזכרונות ילדות, שלא
היתה לי שום דרך לדעת עליהם, וגרמה לפתיחות, שיתוף והנאה.
תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם שוברים את הראש מה להכין לארוחת הערב. והנה המתכון, ומי יודע בנפשו של מי תצליחו אתם לגעת בפעם הבאה שאתם במטבח:
עוגיות שושנים
מה צריכים?
לבצק:
200 גרם מרגרינה בטמפרטורת החדר (אני כמובן ממירה אותה בחמאה)
200 מ״ל שמנת חמוצה
3 חלמונים
1 שקית סוכר וניל (אני משתמשת בשתיים)
21/2כוסות קמח תופח
למלית:
3 חלבונים
קורט מלח
1 כוס גדושה סוכר
1חבילת אינסנט פודינג וניל (אני משתמשת בתוצרת הארץ שניתן להשיג בחנויות ״למתגעגעים״)
מה עושים?
מחממים את התנור לחום בינוני (350 מעלות פרנהייט) ופורסים נייר שעווה על תבנית אפיה שטוחה.
לבצק:
שמים בקערה את המרגרינה (או החמאה), השמנת, החלמונים וסוכר הוניל ומערבלים לתערובת אחידה. מוסיפים בהדרגה את הקמח ומעבדים לבצק רך וחלק. מחלקים את הבצק לארבעה, ומרדדים כל חלק לעלה מוארך ברוחב כ-25 ס״מ.
למלית:
מקציפים את החלבונים עם המלח לקצף יציב. מוסיפים בהדרגה את הסוכר, תוך הקצפה רצופה, וממשיכים להקציף לקצף נוקשה. מוסיפים את אבקת הפודינג, ומקציפים עוד דקות אחדות.
מורחים על כל עלה רבע מהמלית, ומגלגלים לגלילה. חותכים לפרוסות בעובי 1 ס״מ, ומניחים כל פרוסה בתבנית, על צידה. אופים 20-30 דקות עד שהעוגיות מזהיבות. מצננים. לפני ההגשה זורים מעל בנדיבות אבקת סוכר. מסדרים על צלחת זכוכית נאה ומגישים באהבה.
שבת שלום,
דלית
One Comment