מה שעובר עליו: ראיון עם חמי רודנר

מאת: איתי שמי

בתחילת שנות התשעים ביליתי זמן ארוך בנדודים תרמילאיים ברחבי העולם. זו היתה תקופה של טרום אינטרנט והקשר עם הבית נעשה בכתיבת מכתבים או גלויות (כאלו שכותבים על נייר ואח"כ מדביקים בול, זוכרים?). בזמן הטיול היינו מתעדכנים מוזיקלית רק כשהחלפנו קסטות עם מטיילים אחרים (אפילו צורבי הדיסקים נכנסו לשוק מאוחר יותר) אבל באופן כללי היינו מנותקים. כשחזרתי ארצה הופתעתי לגלות סצינת רוק חיה ובועטת. להקות צעירות שלא הכרתי היו הדבר הכי לוהט בשוק. מופע הארנבות של ד"ר קספר, זקני צפת, כרמלה גרוס ווגנר, כנסיית השכל, אביב גפן והתעויוט וזאת רק רשימה חלקית. האלבום של איפה הילד, זמן סוכר, ישר תפס אותי. רוק ישראלי של חבר'ה קיבוצניקים בני גילי פחות או יותר, שיצאו לעיר הגדולה ונתנו בראש.

מים רבים עברו בירקון מאז, אבל איפה הילד כאן איתנו. לא מדובר בלהקה שמתאחדת לסיבוב הופעות נוסטלגי סטייל "כוורת חוזרת", מדובר בלהקה חיה שממשיכה ליצור ואף הוציאה השנה אלבום חדש בשם "מתוק בחשכה". לפאלו אלטו הם יגיעו ב 18 לנובמבר וזאת הזדמנות מצויינת לתפוס את חמי רודנר לראיון.

השיר הראשון באלבום החדש נפתח ב:

לך   

לך מארצך     

לך מאשתך     

ואיפה הוא ביתך

רוץ  

חזור אל הקיבוץ       

איבדת כל תירוץ   

תתחיל מהתחלה

מעבר לקישור התנ״כי המתבקש מהשורות הראשונות. האסוציאציה הראשונה שעברה לי בראש היא דוקא השיר Once in a lifetime של טוקינג הדס בו דיויד ביירן תוהה איך הוא הגיע לכאן והאם זה אכן ביתו היפה והאם זו אישתו היפה. בהמשך אתה כותב: רוץ, חזור אל הקיבוץ. אתה עצמך הרהרת באפשרות של החזרה לקיבוץ? לתת לילדים לרוץ יחפים כל הקיץ על הדשאים…

לא. את השיר הזה כתבתי בהשראת חברים שעברו איזה משבר באמצע החיים, התגרשו, חלקם חזרו לקיבוץ, עזבו את תל אביב. ניסיתי בהרבה משירי האלבום לכתוב על הקהל שלנו, על החיים שלהם, אנשים בני ארבעים או חמישים שחלקם מתמודדים עם כל מיני דברים כמו גירושים, נישואים שניים, עוברים שינוי, בוחנים את החיים שלהם ומתחילים מהתחלה. אני אישית לא רוצה לחזור לקיבוץ.

אסף שריג חזר לקיבוץ, לא?

כן, אסף חזר וגם אופיר (אופיר בן עמי, גיטריסט, חבר הלהקה, א.ש.) חזר לקיבוץ. הוא גר בחניתה.

יש לך שריטות מהלינה המשותפת?

ודאי, כל החבילה, מה שאתה רוצה…

רוב השירים באלבום החדש עוסקים בזוגיות, בשחיקה לאורך השנים ובנסיון לשמור על הניצוץ. עושה רושם שהתכנסתם פנימה בעוד שהכל בחוץ בוער. זו בחירה מודעת? ניסיתם בכוונה להתרחק מפוליטיקה ומ"המצב"? אפילו שם האלבום יכול לרמז על המגמה הזאת, חשוך בחוץ אבל בואו ננסה למצוא קצת מתוק…

אני חושב שכן. שירים שרוצים לבוא ולהיוולד, אני לא שואל אותם מה הם רוצים. עניין אותי לכתוב על מה שמתרחש בתוך בית, בתוך הזוגיות, בתוך משפחות. בדיוק עכשיו אני עובד על אלבום משלי והוא בהחלט פוליטי ומתעסק לגמרי עם מה שקורה בחוץ. זה עוד בשלבים ראשונים של הקלטות, ממש אחרי שאני מסיים לדבר איתך אני נפגש עם הנגנים פה אצלי בסטודיו כדי לעבוד על זה. מדובר במשהו מאוד שונה, תהיה מוזיקה אלקטרונית, יהיה היפ הופ, ועוד כל מיני דברים.

עוד בענייני האלבום האחרון, השיר "היא אוהבת" מאוד הזכיר לי את Norwegian wood של הביטלס. יש בו צליל קצת פסיכדלי, סיקסטיז כזה. על איזו מוזיקה גדלת?

אני גדלתי לגמרי על סיקסטיז וסבנטיז. על הביטלס בראש ובראשונה, וגם על כל האמנים והלהקות הגדולות, אתה יודע, בוב דילן, סטילי דן, ניל יאנג, פול סיימון, גם מאוד אהבתי פאנק. הזכרת את טוקינג הדס, היתה לי תקופה שהם מאוד השפיעו עלי. "היא אוהבת" הוא בהחלט קריצה ל Norwegian wood, אתה תראה בהופעה שאנחנו מעצימים את זה…

מה אתה שומע היום? יש משהו שאתה יכול להמליץ לי?

בגלל שאני עובד הרבה עם נגנים ועם מוזיקאים לא יוצא לי לשמוע הרבה מחוץ לעבודה. אני מאוד אוהב את LCD Soundsystem החדש, קנדריק למאר אדיר, אני שומע את סולאנג' (אחות של ביונסה). בארץ יש הרבה דברים טובים, למשל אלון עדר. הייתי ממליץ לך לשמוע את המסך הלבן. חבר'ה צעירים שעושים מוזיקה נהדרת, פאנקיסטית כזאת.

אם היית צריך לבחור לפגוש ולנגן עם כל אחד בעולם, במי היית בוחר?

אני מניח שזה היה פול מקארטני.

היום לא מעט להקות רוק (ולא רק רוק) ישראליות בוחרות לשיר באנגלית. חשבת פעם לכתוב ולשיר באנגלית? לנסות אולי את מזלך בשוק הבינלאומי?

אף פעם לא היתה לי מחשבה כזאת. אני חושב שאמן יכול להתבטא רק בשפה שיש לו מה להגיד בה. רוב הישראלים שכותבים בה אין להם ממש מה להגיד, כי זה לא שפה שהם נושמים ברחוב, או דוברים וחושבים בה.

ספר קצת על התקופה הראשונה של איפה הילד, כשהכל התחיל. אתה מתגעגע?

אני מאוד מתגעגע לתקופה לפני שיצא האלבום הראשון. אני לא בנאדם שכל כך מתגעגע או עסוק בעבר, אבל התקופה לפני שיצא "זמן סוכר" היתה נהדרת כי היא היתה תקופה מאוד יצירתית. המון אנשים יצרו והיו ג'אמים כאלו בבתים בתל אביב. בקעו אז הרבה להקות ומוזיקאים שהם עדיין פה בסביבה. כשיצא האלבום הרבה דברים התחילו מאוד להתמסחר ואני באופן אישי לא זוכר את תקופת התהילה של איפה הילד ב 93 ו 94 כתקופה טובה. לא הרגשתי כל כך נח עם כל המהומה הזאת. גם הייתי מבוגר יותר. אני מבוגר בעשור מאמנים דוגמת אביב גפן ומאור כהן והייתי במקום אחר. אני גם חושב שמה שהלך בניינטיז זה היה קצת תופעת עדר. אמרו לחבר'ה הצעירים שמה שהולך זה רוק, אז הם באו להופעות אבל לא היתה שם באמת אהבה והקשבה אמיתית למוזיקה. היו המון מופעי עירייה כאלה, שהביאו לציבור בבימות ואירועים.

אני מרגיש שאלו שמגיעים כיום להופעות, המוזיקה שלנו אומרת להם משהו. מדובר באנשים יותר מבוגרים והפידבק שאני מקבל מהקהל הוא הרבה יותר אותנטי.

היתה תקופה בה עבדת כקופירייטר במשרד פרסום. האם תכננת לשים את פרק הרוקנרול מאחוריך ולעבוד בעבודה "מסודרת" או שידעת שתמיד תמשיך ליצור ולהקליט?

באמת באותה תקופה ממש לא הייתי בטוח שאני אמשיך לעשות מוזיקה.

יש הרבה מאוד אהבה והכרה במזל שיש לנו שאנחנו עדיין יכולים בגילנו לנגן ושיש אנשים שאוהבים את מה שאנחנו עושים וזה מעניין אותם. כולנו כבר סביב החמישים, יותר או פחות, ובלי שום ספק זה אחרת. אבל התשוקה כשאנחנו מנגנים היא אותה תשוקה.

ספר קצת על האיחוד המחודש של איפה הילד. איך זה לחזור ולנגן יחד? עכשיו כשיש משפחה, ילדים ומחויבויות של אנשים "גדולים", עדיין יש אנרגיות?

יש הרבה מאוד אהבה והכרה במזל שיש לנו שאנחנו עדיין יכולים בגילנו לנגן ושיש אנשים שאוהבים את מה שאנחנו עושים וזה מעניין אותם. כולנו כבר סביב החמישים, יותר או פחות, ובלי שום ספק זה אחרת. אבל התשוקה כשאנחנו מנגנים היא אותה תשוקה.

הילדים מתעניינים במוזיקה? הם רוצים ללכת בעקבות אבא?

אני אבא "זקן", התחלתי מאוחר (חמי נשוי לקרן, שהיא אוסטרלית ויש לו שתי בנות ובן, א.ש) והם עדיין קטנים. הגדולה בת תשע והיא לומדת לנגן ויש לי הרגשה שאולי היא תתפתח בתחום, אבל אתה יודע, אני בשום אופן לא לוחץ עליהם, כמו שאף אחד לא ניסה ללחוץ עלי או לנסות לשכנע אותי לנגן.

חשבת\חשבתם  פעם על האפשרות של חיים בחו"ל?

תמיד יש את השאלה איפה אנחנו הולכים לגור. היום איפה שאתה גר בעולם זה לא כמו פעם, אתה יכול לחלק את זמנך בין כמה מקומות. מה שחשוב זה התרבות, ולא כל כך המיקום הגאוגרפי. אני חי ומתפרנס מעברית, וזה דבר שיש לו בהחלט משמעות. בינתיים אנחנו בארץ.

אתה יוצר בתחומים אחרים מלבד מוזיקה?

אני כותב כל הזמן. מנסה גם לכתוב תסריטים. בנוסף אני מלמד כתיבה והלחנה ועושה הרבה מאוד דברים.

אם כן עוד מעט הם אצלנו. חמי הבטיח שמי שיגיע להופעה יקבל חוויה נהדרת של רוק ישראלי ואני סומך על המילה שלו, אז יאללה בואו. כל הפרטים כאן