מה בין ניק קייב, התיאטרון האנושי, והצורך לתקן, למרות הכל.

מאת: דנה גרייצר-גוטליב

כבר חמישה ימים שאני בוהה מול מסך מהבהב. קמה, יושבת, הולכת, חסרת מנוחה. איך מתחילים לספר את הפרמיירה של כל ההתחלות. את היצירה המונומנטלית עטורת הפרסים בכל קטגוריה אפשרית שהפכה לבסט-סלר בכל הזמנים, החגים והמועדים. אני מדברת על סיפור הבריאה וקורות האדם וזו פרשת השבוע שלנו, ״פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית״. הפרשה הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה. אתם מבינים.

לשם כך זימנתי את ה״כְּתוּבִים והפירושים אוֹן-לַיין״ לחברותא והתחלנו ללמוד. 

Painting by Peter Paul Rubens

בפשט של הפרשה סיפור שמתחיל בקסם ובאופוריה, משתבש מהר ומסתיים בעולם שהוא רחוק מלהיות מושלם. זה סיפור על, כלום ויש-מאין. על בריאת עולם בשבעה ימים (או במפץ גדול), בריאת אדם ועל נסיון לייצר חיים הרמוניים בעולם שכולו גן עדן.

אך…לאותו אדם שהצטרף ממש בסוף היתה אובססיה. הוא אהב לקלקל. ״אדם קלקולים״ היה כתוב על כרטיס הביקור שלו. הוא קלקל עד שגורש מגן העדן, צאצאו קין, רצח את אחיו הבל ונענש ונוח שהגיע מאוחר יותר, חש לא בנוח בתוך עם חוטא שבתוכו ישב. בורא עולם התאכזב, לחץ על כפתור ה- Reset, ומחק את העולם במבול. סוף?  

ובדרש; מי כתב את הסיפור? (שימו לב שאני שואלת בגוף זכר). מה היו המניעים שלו? למה הוא כתב טקסט לא שוויוני, מטלטל, מדמם ומאוד אלים שיש בו מעט יופי, מעט תקווה והרבה כאב ואכזבה. זה בגלל שאנחנו יהודים תגידו, לא באנו לפה להנות וכדאי שנדע את זה מההתחלה. זה הנרטיב. האמנם?

לפני שנתיים הלכתי לראות את ניק קייב בהופעת שיח ושירה באולם הפילהרמונית בסן פרנסיסקו. ישבתי מהופנטת, על הבמה, ניק החכם, העמוק, המצחיק, העצוב והמוסיקלי עד כאב, עונה בגילוי לב לשאלות הקהל ומספר על האבל הקשה והגעגוע לבנו בן ה-15 שנהרג. על התמוטטות המשפחה, המעבר למדינה חדשה על מנת לרכך את הזכרונות, יצר ההשרדות והאהבה הגדולה שמחזיקה אותם יחד. כשנשאל איך? איך אתה מצליח אחרי כל כך הרבה שנים לשמור על הזוגיות שלך, על המשפחה שלך, על החיים, ענה: החיים שלנו סובבים סביב קלקולים ותיקונים, אנחנו מתקנים ושוב מתקלקל. הדברים מתקלקלים ביננו, החיים מתקלקלים לנו ואם אנחנו רוצים לחיות אנחנו צריכים לתקן מחדש בכל פעם ממקום אחר. 

כשקראתי את סיפור הבריאה והפרשה חשבתי על דבריו של ניק, מהות הפרשה היא על יצירה, קלקולים ותיקונים. כדי להסביר בצורה מוחשית את הפרשה אשתמש בדימוי של תיאטרון. שם התיאטרון: עולם. מרכיביו; יזם, אדריכל, במה, תאורה, תפאורה, מחזה ומחזאי, שחקנים וקהל. שם ההצגה בראשית. להצגה ארבעה מערכות ; סיפור בראשית, סיפור גן עדן, קין והבל, נוח ומחיקת העולם במבול.

מערכה ראשונה – הבריאה, היצירה והבנייה

״בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ״.. ואת האור (הקמת התיאטרון) – ביום השני יצר את הרקיע . בשלישי ים ויבשה (הבמה). ברביעי תלה את השמש ואת הירח וקבע שהשמש תאיר ביום והירח בלילה – (פנסי התאורה). ביום החמישי והשישי נבראו יצורי המים ועופות השמים והיצורים החיים ביבשה (הקהל). בסוף מעשה הבריאה ביום השישי ברא אלוהים את האדם (השחקנים) וביום השביעי, מנוחה. (מחיאות כפיים של הקהל ומעבר למערכה השנייה).

מערכה שניה: סיפור גן עדן

לסיפור גן עדן שתי גרסאות המתארות את בריאתה של האישה. מעניין.

הגרסה הראשונה: (בראשית פרק ב׳) אישה נוצרה מצלע האדם. יש היררכיה ברורה מי היה ראשון ואיך נוצרה השנייה.

 {ז} וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה: {יח} וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ: … {כא} וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה: {כב} וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם: {כג} וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת:

בגרסה השנייה, כמה פרקים מאוחר יותר כתוב, שני המינים נבראו יחד באותו הזמן! הופה, הופה!.

(בראשית פרק ה׳, פסוק ב׳) זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּי֖וֹם הִבָּרְאָֽם: 

המחזאי עכשיו מחליט להכניס לסיפור צלע שלישית לסיפור שיהייה מעניין, נחש. הנחש פונה לאישה (ולא לאיש) משכנע אותה שאין בעיה לאכול מהפרי האסור של עץ הדעת. זו משכנעת את אדם ששוכב לו עירום, זרוק איפשהו ויחד הם אוכלים מהפרי, עוברים על כלל האיסור ו…מקלקלים. העונש שמטרתו הוא תיקון, גירוש מגן העדן, הנחש יזחל על גחונו והאישה תלד בעצב בנים. 

שימו לב איך המחזאי מנכיח את עליונות האדם על האישה, {טז} אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ:

יעני, האישה נוצרה בצלם האדם (תלוי באיזו גרסה אתם בוחרים), ערמומית כנחש ובגללה האדם עבר על כלל חשוב. היא נענשת בלידות קשות והאיש שאיתו קשרה את חייה ימשול בה. 

וואו. איזה טקסט וקביעה מגדרית לדורות במחזה.

על כך אומרת סימון דה בובואר בספרה על ״המין השני״, ״בתיאור המקראי של בריאת האישה הראשונה מצלעו של האדם הראשון, כדי לאשש את גישתה בדבר מעמד האישה כישות שונה ונחותה מן הגבר״. לדעת בובואר, תיאור הבריאה מבטא הבחנה מהותית בין האיש לבין האישה. 

מערכה שלישית – קין והבל (בראשית פרק ד׳). 

לבמה עולים קין והבל, צאצאי אדם וחוה, בידם מנחת תודה למחזאי רק שזה מעדיף ומקבל בברכה את מתנת הבל. לא משנה מה הסיבה. קין מקנא לאחיו, המחזאי מבין את זה ואומר לו: "וַיֹּאמֶר ה', אֶל-קָיִן: לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ; הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּו." (ספר בראשית, פרק ד', פסוק ו'). אם תשפר מעשיך ומחשבותיך תוכל להתמודד עם היצרים שלך. קין בוחר אחרת ורצח את אחיו ונענש בגלות. למרות שמדובר על דור שני בלבד עלי אדמות, נוצרת תחושה ברורה שלא מדובר רק על שלב בתולדות האדם והעולם, אלא על בעיית נצחיות.  קלקולים אמרנו? אז עכשיו העונש. להיות נווד. קין לא יהיה תושב קבע ולא יעבד את אדמתו ויהיה בעל נכסים. קין מנסה להתווכח, הופך לנווד וברבות הימים הוא מחליט בניגוד לעונש, משתקע צובר נכסים ומעבד את אדמותיו…שוב מקלקל.

המסך יורד. הקהל משתעל בכסאותיו בחוסר נוחות. ״מחזה לא פשוט״, אני שומעת מישהי אומרת בשורה מאחורי,  הפסקה. המסך עולה-

מערכה  רביעית – נוח והמבול

האדם ממשיך לחטוא, לעשות רע ובעיקר לעבור על הכללים. נח, שהיה "איש צדיק תמים בדורותיו", נבחר להיות מי שישרוד את המבול עם משפחתו ולייסד את האנושות החדשה אחרי המבול.

בסצינה יש אפקטים של רוח, מים, הכל נמחק רק תיבה קטנה צפה לה על פני המים מחכה לבאות.

ההצגה מסתיימת בטון צורם אך עם תקווה.

בדרך הביתה אני מנסה לעכל את מה שראיתי,

ההצגה עוסקת בבריאת עולם מושלם, הרמוני  גן עדן. בבריאה של אדם שמתעלם מכללים, מקלקל ונענש ושוב… בלופ. העונש משמעותו לטהר, לזכך ולתקן. אבל מרגיש לי שהשיטה הזו לא עובדת. התעייפתי, זו כרוניקה ידועה מראש. למה האדם לא לומד מטעויות? ולמה המחזאי לא מחליף את העונש במשהו יותר בונה כי אנחנו רואים, זה לא עובד מי יודע מה. 

יש משמעות לסדר ההצגה, קודם הבריאה של הטבע. אח״כ האדם, תפקידו לעבוד ולשמור על הטבע לא כאדון, אלא כמבוגר האחראי, הוא אמור להבין את פוטנציאל ההרס ולבחור בטוב. המחזאי רוצה שנהיה טובים יותר אבל, התרגלנו לראות את עצמנו כאדוני העולם, כשליטי הטבע והעולם כולו נועד למלא את הצרכים שלנו ולעמוד לשירותינו. אנחנו מבינים את זה יותר עכשיו בתקופת הוירוס המשתק והאקלים שמשתנה לרעה, ואנחנו מסרבים ללמוד, חוצים ובודקים כל גבול אפשרי, פושעים במעשים של בן אדם לחברו; קנאה, יוהרה, רצח, חוסר שוויון מגדרי, אינטרסים, מלחמות ועוד. ועל הדרך הורסים את התפאורה ואת אולם התיאטרון שבו אנחנו מופיעים – העולם שבו אנו חיים, בלעדיו אין לנו קיום. האם שכחנו שאנחנו בסך הכל שחקנים? 

רות ביידר גינסבורג אמרה שהיהדות שלה מתבטאת בחתירה לצדק, זו גם היהדות שלי. בשביל צדק ושוויון צריך לקום ולעשות תיקון. שמעתם? צריך להתחיל מהתחלה ולתקן, תיקון אחר קילקול ושוב תיקון, הרבה תיקונים והרבה התחלות, כל פעם מבראשית.

מאת: אור יוחנן

התנהלות פיננסית נכונה בארה"ב כוללת הוצאת כרטיסי אשראי (כן – ברבים!) מאחר שהם, קודם כל, אחד הכלים האפקטיביים ביותר לשיפור דירוג האשראי, ה-Credit Score. בנוסף, כרטיסי האשראי טומנים בחובם הטבות רבות ששוות הרבה כסף, עליהן אפרט בהמשך. שני הגורמים האלו מביאים לכך שלא משתלם לבזבז כסף שלא דרך כרטיס האשראי שכן אתם נפגעים פעמיים – גם לא בונים את הקרדיט סקור שלכם, וגם לא צוברים הטבות על שימוש באשראי. ולכן, כשאתם פותחים חשבון בנק חדש ומקבלים דביט קארד, שימו אותו עמוק בארנק והשתמשו בו רק כדי למשוך מזומנים מהכספומט, וכמובן, מעטו להשתמש במזומן.

Photo by iStock/Bet_Noire

מהן ההטבות העיקריות?

לכרטיסי אשראי בארה"ב יש שני מסלולי הטבות עיקריים – נקודות תעופה ו-Cash Back. כרטיסי אשראי לנקודות תעופה מציעים מיילים (miles) בחברת תעופה אחת או יותר עבור כל רכישה והשווי של נקודות התעופה משתנה מחברה לחברה ומטיסה לטיסה. ה- Cash Backהוא אחוז ההחזר על כל קנייה ונע לרוב בין 1% ל-5%. יש מספר לא מבוטל של כרטיסים שהם גם וגם, כלומר, ניתן להמיר את הנקודות שצוברים לכסף, ולשלם איתו את חשבון האשראי, או להמיר לנקודות תעופה (ניתן גם להמיר לדברים נוספים כמו נקודות של מלונות או כרטיסי מתנה אבל נתמקד בשני אלו). כאמור, שווי הנקודות משתנה מחברה לחברה ומשווי הטבה אחד לאחר אבל בממוצע, בין כרטיסים ובין הטבות, מדובר בשווי של סנט אחד לנקודה.

לרוב הכרטיסים יש מענקי הצטרפות אטרקטיביים יותר או פחות בדמות של חבילת נקודות שמנה או ממש מזומן אחרי שתבזבזו סכום מסוים בכרטיס תוך זמן מוגדר. למה? כי יש תחרות מאוד גדולה על הלקוח והמטרה היא לגרום לכם להצטרף. חברות האשראי בונות על זה שתישארו לקוחות נאמנים לאורך זמן ולכן עמלות הסליקה יהיו שוות את ההשקעה בבונוס בשנה הראשונה.

מה עדיף? קאשבק או מועדוני תעופה? זה ממש תלוי בכם ובצרכים שלכם, אבל כן נרחיב רגע למה או מתי מימוש במועדוני תעופה משתלם. נקודות נוסע מתמיד יכולות להוזיל את מחיר כרטיס הטיסה, לפעמים בצורה משמעותית (נניח בקיץ/כריסמס). לדוגמא: ב- Star Alliance, כרטיס הלוך חזור לישראל מסיאטל/סן פרנסיסקו ניתן להשיג ב- 85,000 נקודות שזה שווה ערך לכ-$850. נוסף על כך, קנייה בנקודות תעופה נותנת גמישות משמעותית – ניתן לבטל או להזיז טיסה או חלק ממנה בתשלום של כ- $100 גם אם זה ברגע האחרון. ניתן גם לקנות כרטיס בכיוון אחד בעלות האמיתית שלו (42,500 מיילים = $425) אז ככה שאם אתם צריכים גמישות ורוצים לקנות כרטיס בכיוון אחד ורק בשלב יותר מאוחר לקנות את החזור – נקודות תעופה זה הדרך הנכונה (כלכלית) לעשות את זה.

אני בתחילת דרכי בעולם כרטיסי האשראי בארה"ב. אלו כרטיסים מומלץ להוציא?

למי מכם שרק מגיע לארה"ב ואין לו קרדיט סקור מפואר, בחרנו להמליץ על חמישה כרטיסים טובים שקל לקבל אותם גם עם קרדיט סקור בינוני ושגם פטורים מעלות שנתית.

כרטיס Bank of America Cash Rewards – כרטיס שנותן 3% קאשבק על רכישות בקטגוריה נבחרת (רכישות אונליין, דלק, מסעדות, טיולים, פארמה, או רהיטים), ו- 2% קאשבק על סופרמרקטים, עד $2,500 ברבעון (1% על כל השאר וגם מעבר ל-$2,500). 3% קאשבק על רכישות כלליות באינטרנט זה הכי טוב שמצאנו! בנוסף, נוטים לאשר משתמשים חדשים גם כאשר אין היסטוריית אשראי (במיוחד אם פותחים אצל בנק אוף אמריקה חשבון). בתור רפרנס, אנחנו קיבלנו אשראי עם תקרת שימוש גבוהה ברגע הנחיתה ממש.

כרטיס Citi Double Cash-Back– נותן 2% קאשבק על כל רכישה באשר היא וללא שום תקרה.

כרטיס Chase Freedom Unlimited– נותן 1.5 נקודות לכל קנייה באשר היא ולכן הוא מעולה ככרטיס "סל" לכל הקטגוריות שלא מקבלות ניקוד גבוה בכרטיסים ספציפיים אחרים. רוב הכרטיסים של צ'ייס, כולל זה, הם דואליים כלומר אפשר לממש אותם כקאשבק או כנקודות תעופה (1.5 נקודות, או 1.5% קאשבק).

כרטיס Chase Freedom הופך ממש בקרוב ל– Chase Freedom Flex נותן 5 נקודות לקניות בקטגוריה מתחלפת כל רבעון עד $1,500 בשנה. לרוב, זו רוטציה בין דלק, סופרמרקטים, אמאזון, פארמה, וחנויות כל-בו (מייסיס וכדומה). אם אתם הולכים עליו אז כדאי לרכוש בכל רבעון רק/בעיקר בקטגוריה של ה-5 נקודות. גם כרטיס זה הוא דואלי.

כרטיס Tomo Card– לחדשים בארה"ב ללא סקור כלל, שלא מצליחים להוציא את כרטיסים המוזכרים מעלה (או טובים יותר), נמליץ לבחון את ה–charge cards כמו Tomo Card. אנו פחות מכירים את הכרטיסים האלו אבל נראה שהם יכולים להיות פתרון לא רע בכלל למתחילים.

לחלק מהכרטיסים האלו יש גם מענק הצטרפות (לדוגמא $200 אם בזבזתם $1,000 בשלושת החודשים הראשונים ב-Bank of America Cash Rewards). חשוב להבהיר שהאסטרטגיה אינה (!) לבזבז יותר רק בשביל לקבל את המענק, אלא להפנות את ההוצאות שלכם, שבלאו הכי מתרחשות, לכרטיס החדש על מנת לקבל את המענק.

צריך לזכור שהסיכוי לקבל כרטיס משתנה בהתאם לקרדיט סקור ולהיסטוריה הפיננסית שלכם. לפני שאתם מגישים אפליקיישן לכרטיס כזה או אחר, אנו ממליצים להתייעץ עם הבנקאי בסניף כדי שיוכל לייעץ ואף אולי לסייע בקבלה שלהם (הם יכולים להרים טלפון למחלקת האשראי ולבקש שינסו לאשר במידה והאישור לא ניתן אוטומטית). הבנקאים יוכלו לייעץ ולסייע בכרטיסים שמנוהלים על ידי הבנק שלהם. בנוסף, אתם יכולים לבדוק באפליקציות כמו קרדיט קארמה את הסיכוי שלכם לקבל כרטיס אשראי מסוים. מאוד מומלץ לא להוציא כרטיס שאתם חוששים שיש סיכוי שלא תקבלו אותו. כל הוצאה של כרטיס אשראי מריצה בדיקה על הקרדיט סקור שלכם ובעצם מייצר hard inquiry בדוח שלכם שיכול להוריד קצת את הסקור (לא נורא אבל לא מומלץ).

מהי השורה התחתונה?

Photo by iStock/zenstock

כרטיסי אשראי הם דרך מצוינת לבנות את דירוג האשראי שלכם בארה"ב (בניגוד לדביט קארד שלא תורם כלום ושום דבר). הדרך לעשות זאת היא לפתוח כמה שיותר כרטיסי אשראי לאורך זמן ולשלם את החשבון שלהם בזמן. הכרטיסים האלו גם מאוד משתלמים שכן הם נותנים לא מעט הטבות בהצטרפות ובאופן שוטף. מומלץ למהר להוציא כרטיס אשראי בהזדמנות הראשונה, פחות קריטי איזה כרטיס ואיזה מסגרת – העיקר שתהיה ודאות גדולה באישור הבקשה שלכם, לשלם איתו כל מה שאפשר וכאמור, להימנע מתשלומים במזומן או בדביט קארד.

נזכיר גם שכדאי להתקשר כל שנה לחברת האשראי ולבקש להרחיב את מסגרת האשראי של הכרטיסים שברשותכם, לא כי אתם צריכים, אלא כי זה יסייע לשיפור הניצולת (utilization) ויסייע העלאת הדירוג.

*אור יוחנן, מהנדס תכנה ביום ומשקיע נדל״ן בלילה, הוא הבעלים של עמוד הפייסבוק ״רילוקיישן אינפורמיישן״. לקריאת פרסומים נוספים שלו לחצו כאן.

החוף הצפוני: מנדוסינו

החוף המרכזי: מורו ביי וסן לואיס אוביספו

Morro Bay. Photo by Damian Gadal

האזור הזה הוא מושלם למי שרוצה חופשה של שבוע המשלבת פינוקים של עיירת נופש עם חוויות טבע מקסימות. מפרץ מורוֿ, הקרוי כך בשל הסלע הענק הנעוץ במימי צפון המפרץ, משופע במגוון בעלי חיים ימיים ומוקף מכל הכיוונים בפארקים מקסימים עם מסלולי טיול לכל גיל. העיירה Morro Bay היא המקום המועדף להתאכסן בו מבחינת הקרבה לאטרקציות, אבל גם סן לואיס אוביספו השכנה מתאימה, וגם זולה יותר.

Montaña de Oro State Park. Photo: docentjoyce

המדבר: מוהאבי ועץ יהושע

Joshua Tree National Park. Photo by Christopher Michel

כביש 395: אינדפנדנס עד קרסון סיטי 

Alabama Hills. Photo by Rick McCharles

כביש 395 נמתח לאורך הגבול המזרחי של קליפורניה ממזרח להרי הסיירה נבדהֿ, ובחלקו גם עובר בתחומי מדינת נבדה. הקטע שאני ממליצה עליו פה הוא הקטע הדרומי שבין העיירה אינדפנדנס, והצומת עם כביש 50. בחופשה מהסוג הזה שוהים כל יום במקום אחר. בחופשת חג ההודיה אין בעיה למצוא חדרי מלון באותו היום, אבל כדאי מאוד לדאוג לצידה ולחדר עם מטבחון או לציוד בישול ליום חג ההודיה עצמו, כי הסיכויים למצוא מסעדה פתוחה באותו היום נמוכים מאוד.

אז איפה כדאי לבלות לאורך הכביש הזה?

זה מסלול נדידה אותו אפשר לעשות משני הכיוונים, אבל הכיוון החביב עלי הוא להגיע מדרום ולנסוע צפונה. שתי סיבות לכך- האחת, היא שאת הדרך המשעממת על כביש 5 אני מעדיפה לעשות בהתחלה כשאני עוד רעננה ולא בסוף החופשה כשאני כבר מתה להיות בבית, והשניה היא שאם חוצים את הסיירה קודם ויש שלג אז כבר נשארים לשחק בשלג ולא ממשיכים הלאה …כביש 395 נמתח לאורך הגבול המזרחי של קליפורניה ממזרח להרי הסיירה נבדהֿ, ובחלקו גם עובר בתחומי מדינת נבדה. הקטע שאני ממליצה עליו פה הוא הקטע הדרומי שבין העיירה אינדפנדנס, והצומת עם כביש 50. בחופשה מהסוג הזה שוהים כל יום במקום אחר. בחופשת חג ההודיה אין בעיה למצוא חדרי מלון באותו היום, אבל כדאי מאוד לדאוג לצידה ולחדר עם מטבחון או לציוד בישול ליום חג ההודיה עצמו, כי הסיכויים למצוא מסעדה פתוחה באותו היום נמוכים מאוד.אז איפה כדאי לבלות לאורך הכביש הזה?

גבעות אלבאמה: אזור גאולוגי יפיפה עם תצורות סלעים מרהיבות ששימש אתר צילומים לסרטים מפורסמים רבים, ממערבונים ועד סרטי פנטזיה.

וויטני פורטל (אם הכביש פתוח). הבסיס למטפסים על ההר. בסוף נובמבר המסלולים הרגליים לא יהיו פתוחים, אבל אם הכביש אינו מכוסה שלג אז שווה לעלות ולהתרשם.

חמי קוח עמק אוונס יושב על אזור געשי שאמנם אינו מתפרץ אבל המגמה קרובה מספיק לפני השטח ויש ובו מעיינות חמים המזינים בריכות לטבילה מרגיעה.

Mono Lake. Photo by Ron Reiring

יער אורני בריסלקון העתיקים– העצים העתיקים בעולם (אם הכביש פתוח). יער אורנים עתיקים בני מעל 400 שנים. יש שם גם מסלולי טיול נחמדים אבל בסוף נובמבר הנגישות היא גבולית. אם הכביש פתוח – כדאי מאוד להגיע לשם. (האזור גבוה וקר – תתלבשו בהתאם!)

ממות׳ לייקס (ואם אתם מגיעים בעונות אחרות אז גם ה- Devil's Postpile National Monument שבנובמבר אינו נגיש). שם האטרקציה העיקרית היא השלג. הרכבל פעיל לאורך כל השנה (גם בקיץ!) וניתן לעלות לתצפית על ההר ולרדת חזרה ברכבל או אם יש כבר שלג אז על המגלשיים! באזור, אגמים יפיפיים (שיהיו קרים מידי לטבילה אבל יפים לטייל סביבם). הר ממות׳ הוא הר געש פעיל וגם בממות׳ לייקס ישנם מעיינות חמים לטבילה.

אגם מונו השוס העיקרי של המסלול הזה. אין מצב שנסעתם לאורך 395 ולא תעצרו שם להתרשם ולטייל. פשוט אין.

עיירת הרפאים בודי (בסוף נובמבר – התלבשו חם!) גילוי נאות – אני עוד לא הייתי שם אז אני מביאה את ההמלצה הזו מפי חברה טובה שכן היתה. מדובר בעיירת רפאים שננטשה במהירות כה רבה שכל חפצי הכורים נותרו בה כשהיו, וכיום העיירה היא פארק של הסטייט ומוזאון היסטורי מעניין.

קרסון סיטי מקום נוח לבלות בו לילה, ואם אתם בענייני קזינו אז גם לשחק קצת בלי הרעש המאפיין את לאס ווגאס ו/או רינו. חוזרים מערבה דרך כביש 50 וסאות׳ לייק טאהו. ומיד מתכננים את החופשה הבאה!

*מעונינים במסלולי טיולים והמלצות נוספות?

הצטרפו לרשימת התפוצה של ICC: BAinyanim

מאת: טלילה גולן

בטור הזה אני שולחת אתכם לנסיעה של יומיים בכל כיוון כדי לבלות באחד המקומות היפים והמיוחדים שיצא לי להיות בהם בזמן האחרון – המונומנט הלאומי דינוזאור Dinosaur National Monument. הפארק ממוקם על גבול יוטה וקולורדו ולדעתי שווה להשקיע את זמן הנסיעה שכן אפשר בלהעביר בו ארבעה או חמישה ימים.

Photo by istock/Best_Shop

האטרקציה המרכזית של המקום הזה הוא האתר הפלאונטולוגי בו חפרו שלדים של דינוזאורים ענקיים ועדיין יש הרבה מה לראות. לפני כ-200 מיליון שנה היה שם עיקול של נהר גדול בו שקעו גוויות של דינוזאורים ענקיים שנסחפו במים (הדינוזאורים הקטנים יותר לא שקעו בעיקול אלא המשיכו עם הזרם). כיום יש שם מדבר גבוה ושכבות סלעים צבעוניים ויפים ובאחת השכבות האלו נמצאו אותם שלדים מאובנים במצב שימור מעולה. את מרבית השכבות חפרו והעבירו למכוני מחקר ומוזיאונים אבל את השכבה האחרונה השאירו בסלע ובנו אולם תצוגה מסביב בשביל להגן על הממצאים ולאפשר לציבור לבוא ולראות את היופי במו עיניהם.

האתר הפלאונטולוגי נמצא קרוב לכניסה המערבית של הפארק וניתן לעלות לשם ברגל או לנסוע בשאטל (חינם) ממרכז המבקרים שבכניסה. מחוץ לאולם התצוגה ישנו שביל טיול חביב שלאורכו גם ניתן לראות מאובנים. אם כמוני הייתם משוגעים לדינוזאורים בילדותכם, או שילדיכם היום אוהבים את אוכלוסיית פארק היורה, אז זה בהחלט המקום בשבילכם. לאתר הדינוזאורים שווה להקדיש כחצי יום.

Photo by iStock/zrfphoto

בשטח המונומנט הלאומי דינוזאור מתמזגים הנהרות ימפה וגרין. הנהרות האלה מהירים מאוד ולא ממש אפשר לשחות בהם בגלל הזרם הסוחף. שני הנהרות האלה יצרו קניונים עמוקים ומפותלים, ויפיפיים מאוד מאוד. אפשר להקדיש יום, ואפילו יומיים לראפטינג על נהרות אלו – יש כמה חברות אאוטפיטרס שמוציאות טיולי רפטינג בפארק הזה ובסביבתו. מסלול טיול לא קשה ומאוד יפה, שמגיעים אליו מהכניסה הדרומית של הפארק מאפשר תצפיות מהממות על הנהרות האלה לפני ואחרי נקודת ההתמזגות, וגם על כל פסגות הרי הרוקיז שבסביבה.

דרך עפר ארוכה ותלולה (אבל עבירה גם לרכב רגיל) מובילה אל נקודת המפגש של נהרות הגרין והימפה, שם נמצא אחד מאתרי הקמפינג של הפארק, ואחד המקומות הבודדים בו ניתן לטבול במי הנהר כל עוד נמנעים מכניסה לעומק.

צילום: טלילה גולן

ישובים אנושיים היו באזור מאז שהגיע האדם לאמריקה. במספר נקודות בפארק ישנם פטרוגליפים – חריטות סלע שיצרו ילידים מקומיים בתקופות שונות בעבר. מהתקופה המודרנית, יש בפארק אתר היסטורי של היאחזות חוואים מהמאה ה-19.

האקולוגיה והגאולוגיה המרהיבה של המקום מציעה לכל חובבי הטבע הנאה מובטחת במגוון של מסלולי טיולים רגליים בדרגת קושי קלה עד מאתגרת, עם הזדמנויות לצפיה בבעלי חיים, גם כאלה שאין בקליפורניה (מושבות של פריירי דוג, למשל), ובאביב ישנה פריחה מדברית יפיפיה במקום. גם חובבי טיפוס הסלעים, ימצאו שפע תעסוקה בפארק הזה.

בתחומי הפארק מספר אתרי קמפינג, כולם על בסיס כל הקודם זוכה. לא בכל האתרים יש מים זורמים – צריך לוודא מראש מה יש בכל אתר ובאיזו עונה.

מי שפחות בעניין של קמפינג, בקרבת הפארק ישנון את העיירות ורנאל (בצד של יוטה) ודינוזאור (בצד של קולורדו) ובעיירות אלה ישנם מלונות ואיירבנב, וגם חנויות, תחנות דלק, מכבסות ומסעדות עממיות.

שווה את הנסיעה, כבר אמרתי?

מאת: יעל יחיאלי

בערב ראש השנה, בזמן שעל פי המסורת היהודית צדיקים נפטרים, הלכה לעולמה רות ביידר גינצבורג. הידיעה הזו, על אף שלא הייתה הפתעה, הכתה בי בבטן והתמלאתי עצבות. בימים שאחרי המשכתי לקרוא עליה, ראיתי שוב את הסרט הנפלא עליה, והרגשתי כמי שמתאבלת על לכתה של אם גדולה.

מה היה בה ברות ביידר גינצבורג שרבים ורבות ראו בה דמות של מנהיגה מעוררת השראה? רות גדלה בברוקלין, במשפחה יהודיה קונסרבטיבית, להורים מהגרים, לא פעם היא סיפרה על החינוך שקיבלה מהוריה – שאין דבר העומד בפני הרצון, החינוך הזה ליווה אותה במהלך השנים בעשייה שלה עד שהגיעה להיות שופטת בית המשפט העליון בארצות הברית. היא מתארת כי בשנות ילדותה הלכה למחנה קיץ יהודי ובו שימשה לא פעם בתפקיד הרב, כך שנראה שיכולת מנהיגות והובלה של ציבור היו שם כבר מגיל צעיר. היהדות שלה, כפי שהיא תיארה בקבלת פרס בראשית בשנת 2018, היא יהדות של צדק חברתי ושאיפה לשלום, זו היהדות שגדלה עליה, דברי הנביאים אינם רק היסטוריה עבורה אלא גם קריאת כיוון מוסרית. במהלך כל חייה היא התגברה על מכשול אחרי מכשול ולא נתנה לאתגרים של המציאות להפריע לה. בראיונות רבים שנתנה במהלך השנים רות הזכירה שלאורך חייה המקצועיים היו שלושה "מיכשולים" שניצבו בפניה – היותה אישה, היותה יהודיה, והיותה אמא. אני מסתכלת סביבי וחושבת שרבות מאיתנו יכולות גם היום בשנת 2020 להזדהות עם מכשולים כאלו שנתקלנו בהם. אולי לא בהיותנו יהודיות, אך כנשים ואמהות אני חושבת שהמכשולים האלו עדיין שם, החברה שלנו עוד לא הציבה את השוויון כערך עליון. כמעט בכל מרחב עדיין ניתן לראות את האי שוויון המגדרי, באיך שנראים כנסים, איך שנראות ממשלות, בתי משפט, ועדי מנהל ועוד. נשים צריכות להיות במוקדי קבלת ההחלטות, כך ביידר אמרה, ובימים האלו, ימי קורונה ומגיפה עולמית אני חושבת שהדברים עוד יותר מובהקים. נראה שבמדינות עם מנהיגות נשית הן עושות עבודה טובה יותר בהתמודדות עם המגיפה ויש התחשבות בכלל האוכלוסייה וקבלת החלטות טובות יותר. איך ניתן להגיע לכך שנשים יהיו בעמדות הכוח וקבלת ההחלטות? הלוואי והייתה לנו תשובה פשוטה, זה כמובן עוד תהליך ארוך. באחד הראיונות היא מספרת "לפעמים, כשאני נשאלת מתי תהיינה מספיק נשים בבית המשפט העליון, אני עונה 'כשתהיינה תשע'. אנשים נדהמים. אבל כשהיו תשעה גברים, אף אחד אף פעם לא חשב שזה מוזר." התרגלנו לעולם שבו רואים רק גברים, זה לא נראה לנו מוזר.

באופן אישי, בעשורים האחרונים אני חלק מתנועה גדולה של נשים שנאבקות למען שוויון, יש גם גברים שותפים למאבק, לצערי לא מספיק. חלק מהמאבק נמצא בבתי המשפט ורות ביידר גינצבורג תרמה ככל יכולתה במישור זה. חלק מן המאבק נמצא בעיוורון המגדרי שנמצא כמעט בכל מרחב. כדי ליצור עולם שוויוני יותר יש להבנתי לעסוק גם במישור המשפטי וגם במישור החברתי. כמו הרבה תיקונים גם התיקון הזה ייעשה כאשר כל אחד ואחת מאיתנו נשאל מה אני יכול/ה לעשות יותר בשביל להגיע לעולם שוויוני יותר. כדי שלבנים ולבנות שלנו יהיה עולם טוב יותר, כי תיקון כזה יהיה טוב לכולםן לא רק לנשים. דמותה של רות ביידר גינצבורג יכולה ללוות אותנו בהמשך העשייה והתיקון של העולם. דרך חייה יכולה להיות לנו כמו צוואה להיאבק על הטוב, על השוויון ועל הצדק בכל מרחב שאנחנו נמצאים/ות בו.

ביום רביעי הקרוב 14 באוקטובר במסגרת תוכנית חמישים גוונים נקיים אזכרה במלאת שלושים יום למותה של רות ביידר גינצבורג. תשתתפנה נשים שהן בעצמן מובילות במאבק על שוויון, כל אחת תספר מהכיוון שלה על רות ביידר גינצבורג, נערוך טקס אזכרה ונפנה לנו זמן ומקום לדבר על המאבק לשוויון, פמיניזם, יהדות וזהות.

בהשתתפות :

מרב מיכאלי – חברת כנסת ישראל מטעם מפלגת העבודה.

אסתר רוזנפלד – עורכת דין לענייני משפחה, בוגרת גוונים.

אילנה סטוקמן – סגנית יו"ר המפלגה הדמוקרטית בישראל, פעילה חברתית.

ובהשתתפות חברי וחברות קהילה. מוזמנות/ים להצטרף. לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן.