הקציצות של סבתא נעמי

טוב, אז לא בדיוק אבא – אלא דווקא אימא, ולא שלי, אלא שלו. כי כמו שכבר סיפרתי לכם, אימי – שהיא לכל הדעות אישה מקסימה – אוהבת את המטבח שלה בעיקר כשהוא נקי ומסודר. לכן, כשאני מתגעגעת ל״ניחוח של בית״ או סתם כשבא לי לפנק את הילדים, מיד אני מכינה את הקציצות של סבתא נעמי. כל מי שמכיר אותי יותר מחמש דקות, יודע שאני לא בן אדם של בוקר. כשחמותי מבקרת, עד שאני מסיימת לשתות את הקפה, היא כבר מספיקה לקום, להתלבש, לצעוד לסופרמרקט לקנות בשר טחון טרי, לחזור הביתה, לקצוץ את הבצל דק-דק ולטגנו, כדי להכין תערובת, ממנה תטגן לילדים קציצות טריות וטעימות להפליא לכשיחזרו הביתה  מבית הספר. מחמותי (שאיננה חמתי), למדתי אין ספור שיעורים חשובים לחיים; לדאוג לעצמי כדי שיהיה לי כוח לתת לאחרים, להשתדל תמיד לשמור על איזון, לא להגזים בשום דבר, להתעניין בסובבים אותי ולא לשכוח לתת תשומת לב לאנשים שיקרים לליבי, לדעת להקשיב באמת, ותמיד, אבל תמיד להשאיר טעם של עוד… ארבעה ילדים, אחד עשר נכדים (בלי עין הרע!), שלוש כלות וחתן אחד רענן, וכולם יעידו פה אחד, שכשזה מגיע לקציצות של סבתא נעמי – תמיד נשאר טעם של עוד!

אני באופן אישי, משתמשת בחזה עוף טחון, על אף שאפשר כמובן לשלבו עם בשר הודו או עגל טחון. וטיפ לאימהות העסוקות שביננו, ניתן להכין כמות כפולה של תערובת ולהקפיא להמשך השבוע.

מה צריכים?

1 פאונד של חזה עוף טחון

1 בצל בינוני קצוץ דק-דק

2 ביצים

חופן מים (2-3 כפות)

2 כפות גדושות קמח מצה

3 שיני שום קצוצות

שמן לטיגון

מלח, פלפל,

1 כף אבקת מרק עוף לתיבול (אני מתעקשת על זו של קנור שעשויה מרכיבים טבעיים בלבד)

מה עושים?

מטגנים את הבצל במעט שמן על אש קטנה עד שמשחים. מצננים. מערבבים היטב עם מזלג את הבשר הטחון עם הביצים ומוסיפים את שיני השום, הבצל המטוגן, קמח המצה, המים, המלח, הפלפל ואבקת המרק. נותנים לתערובת ״לנוח״ במקרר בין חצי שעה למספר שעות.

מחממים שמן לטיגון במחבת כבדה. מרטיבים את הידים ויוצרים כדורים פחוסים (בגודל של כדורי פלאפל בערך) ומטגנים מכל צד עד שהקציצות מקבלות גוון שחום. אזהרה: ניחוחות הטיגון מושכים את דיירי הבית ישר למטבח והם מיד מתחילים לזלול את הקציצות הטריות ישר מהמחבת! שלא תגידו שלא אמרתי לכם…

 

מרק מינסטרונה

פעם בצעירותי, עוד הרבה לפני תוכניות הבישול למינהן והשפים הידוענים,  היה לי העונג ללמוד בישול עם גברת מופלאה בשם רובין גרוזד. היא עלתה לארץ מדרום אפריקה ומידי שבוע התאספו במיטבחה מיטב נשות רמת השרון שבאו ללקט מתכונים, לטעום ולרחרח, ובעיקר, ללמוד איך להרשים את האורחים. רובין היתה מבשלת לנו, ומיד בתום השיעור היינו זוכות לטעום ממטעמיה המשובחים, שהוגשו תמיד בכלים נאים וברוב טקס והדר. מאז, קלסר המתכונים שלי תפח ועבה עד מאוד, וחרף נסיונותיו של האיש שלי לנסות ולהמירו בתוכנות ובאפליקציות למינהן, אני תמיד חוזרת אליו ולמתכוניה הניצחיים של רובין.

והפעם, לכבוד החורף הממשמש ובא, אשתף אתכם במתכון מרק המינסטרונה שאין שני לו מכל מליוני המתכונים שבעולם.

מרק המינסטרונה של רובין

החומרים הדרושים:

2 כפות שמן

2 גזרים חתוכים לקוביות

2 תפוחי אדמה חתוכים לקוביות

כרישה אחת קצוצה

1 בצל קצוץ

3 גבעולי סלרי קצוצים

1/2 כרוב קצוץ

1 שן שום

2-3 חופני פסטה

1 כוס אפונה קפואה או טריה

1 קופסת רסק עגבניות

1 קופסת שעועת אפויה

מלח

פלפל

פטרוזיליה קצוצה

10 כוסות ציר מרק עוף

1 כפית תערובת תבלינים אטלקית

2 כפיות סוכר

אופן ההכנה:

מחממים את השמן בסיר כבד. מטגנים בו את הבצל עד שמזהיב ומוסיפים את הכרוב והשום. אחרי מספר דקות מוסיפים את שאר הירקות ומטגנים עד שיתרככו מעט. מוסיפים את ציר המרק, מלח, פלפל ותערובת התבלינים ומאדים בערך 20 דקות עם הפסטה. מוסיפים את רסק העגבניות והסוכר ובוחשים היטב. מוסיפים לסיר את האפונה והשעועית וממשיכים לבשל תוך ערבוב עוד מספר דקות. לפני ההגשה בוזקים מעל
מעט פטרוזיליה קצוצה.

מאפה גבינה חלומי

כל שנה, אני מבכה את סופו של החורף. כן, מה לעשות, אני מ״אלו״. אלו שעם תום השרב הגדול, זוקפים ראש ומצפים לסימנים הראשונים של השלכת, אלו שנהנים לשבת בבית עם כוס משקה חם (רצוי מול אח מבוערת) ולהקשיב לגשם שרוקד על החלון. כן, אני מאלו שנהנים להתעטף בצעיף, מעיל, כובע וכפפות ולצאת לנשום את האויר הנקי שאחרי הגשם. כל שנה, כששוב חוזרים בגדי הים לפאר את המדפים בחנויות, אני תמהה: ״מה, כבר…?״. אך עם כל אהבתי לעונה הגשומה, אינני נשארת אדישה להתחדשות של הטבע. גם אני נהנית לצאת לחצר ולגלות פריחה חדשה, לקפל את כיסויי ריהוט הגן ולאפסנם (בצער) עד השנה הבאה. נהנית שוב
לשבת בחוץ עם הקפה של הבוקר, להזמין חברים בשבת לבראנץ׳ ולהנות יחד מיפי הטבע. אז לכבוד האביב והפריחה שמסביב הנה מתכון קלי-קלות למאפה שהוא כולו אוריריות גבינתית. משהו בין סופלה למאפה, האהוב על כל באי הבית, גדולים וקטנים כאחד. עוד מתכון שחצה יבשות וימים, שרד אופנות וטעמים, ותמיד נעים לחזור אליו.

מה צריך?

1 כוס שמנת מתוקה

250 גרם גבינה לבנה (trader joe's sour crem)photo (2)

2 ביצים

1 כוס קמח תופח

קובית גבינה בולגרית (200 גרם) מגוררת

גבינה צהובה לגירור למעלה

זרעוני קצח, שומשום, קימל

מה לעשות?

לערבב את כל המצרכים בקערה. לשמן תבנית ולשפוך לתוכה את התערובת. לגרר למעלה גבינה צהובה ולזרות שומשום, קצח וקימל. לאפות חצי שעה בחום בינוני עד שתופח ומזהיב.

מחפשים מתכונים נפלאים נוספים לשבועות?

הציצו בעוגת הגבינה החלומית עם השוקולד הלבן

ולחובבי הבורקסים, מתכון למאפה גבינה מעולה!

והכי חשוב, שיהיה לכולם חג שבועות שמח ומענג!

אזני המן

ששש…אל תגלו לאף אחד, אבל יש לי את המתכון לבצק הכי מדהים שיש, שבקלות יכול להתחפש בפורים לבצק לאזני המן הכי קלים להכנה, הכי פריכים והכי נימוחים בעולם! בשגרה, אני מכינה ממנו רולדות במילוי נוטלה, ממרח תמרים, אגוזים קצוצים או פרג, ואילו לכבוד חג פורים העוגיות הופכות כבמטה קסם לאזני המן לתפארת פרס ומדי.

מה צריך?

1 ק״ג קמח

300 גרם חמאה (ללא מלח!)

1 כוס שמן

1 כוס מים

1/2 כוס סוכר

2 כפיות גדושות אבקת אפיה

מה עושים?

לשים את כל החומרים לבצק אחיד. מחלקים את הבצק ל-6 כדורים. מקמחים את משטח העבודה ומרדדים כל כדור בתורו. עם כוס זכוכית קורצים עיגולים וממלאים כל עיגול בפרג (אני משתמשת במלית מוכנה מקופסה) או בנוטלה ומהדקים לאוזן המן.

אופים 20-30 דקות בחום בינוני עד שהאזנים מזהיבות. מצננים על רשת ורק אז מאפסנים בקופסה (את המעטים שנותרו אחרי שכל אחד מבני הבית ״רק טעם״…).

פורים שמח!

רוטב בולונז

שנותי כאימא צעירה כבר מאחורי, לא, תמחקו את זה… שנותי כאימא לילדים צעירים כבר מאחורי. הזכרון גם כבר לא מה שהיה פעם, אבל אני עדיין זוכרת את שאלת השאלות ״מה להכין היום לארוחת ערב?״. זה תוקף אותך איפה שהוא לקראת יום חמישי, כשהשאריות מסוף השבוע כבר מזמן אזלו וגם הרעיונות היצירתיים והכוחות. אז לטובת כל אותן אימהות מוכשרות ואמיצות, שבניגוד לכל הגיון מצליחות לעשות הכול (ולעתים אף בו זמנית!), אני מנדבת הפעם את המתכון המופלא של בת׳ איילון לרוטב בולונז. מה שנחמד במתכון הזה (פרט לעובדה שהוא טעים להפליא) הוא שהכמות מספיקה ליותר מיום-יומיים ומהווה פתרון מצוין לגדוד זאטוטים רעבים שתמיד שמחים לאכול ספגטי ברוטב בולונז. הסוד, כמו בהרבה מקרים אחרים, הוא בבישול הממושך והאיטי. 

מה צריכים?

1 ק״ג עגבניות בשלות חלוטות וקצוצות דק/ קופסת עגבניות מרוסקות (800 גרם) אני, אישית אוהבת את אלו של Pomi

1/2 כוס שמן זית

1 בצל גדול קצוץ דק

1גזר גדול קצוץ דק

1 גבעול סלרי קצוץ דק

2 שיני שום מעוכות

100 גרם כבד עוף צלוי קצוץ דק (לא הכרחי לטעמי)

500 גרם בשר בקר טחון (אני אוהבת את האורגני של trader joe's)

1כוס יין לבן יבש

1קופסת רסק עגבניות

1כוס ציר בשר (הפעם, גם מאבקת מרק עובד)

מלח, פלפל

קורט אגוז מוסקט מגורר

1 עלה דפנה

אורגנו, בזיליקום ופטרוזיליה קצוצים

מה עושים?

שמים בקדרה עמוקה וכבדה שמן זית ומטגנים את הבצל, הגזר והסלרי. מוסיפים את השום ומחממים על אש בינונית עד שהבצל נעשה שקוף עד מוזהב קלות.

מוסיפים את הכבדים והבשר הטחון ומטגנים תוך כדי מעיכה עם מזלג בכדי לפורר את הבשר. מבשלים עד שהבשר יאבד את צבעו האדום וממליחים.

מוסיפים יין ומגביהים את האש. מניחים ליין לרתוח עד שכמותו תצטמצם למחצית ובוחשים מידי פעם כדי למנוע חריכה.

מוסיפים לרסק העגבניות מים פושרים כדי להשלים את כמותו לכוס ומוסיפים לסיר יחד עם ציר הבשר. ממשיכים לבשל על אש גבוהה עד שכמות הנוזלים תפחת שוב למחצית. בסה״כ, צריכה להשאר בסיר כמות של כוס נוזלים. טועמים, מתבלים במלח ובשפע פלפל ומוסיפים אגוז מוסקט.

לבסוף, מוסיפים את העגבניות ועלה הדפנה. כשהרוטב מתחיל לרתוח, מנמיכים לאש מינימלית, מכסים ומבשלים כ-3 שעות. בוחשים מידי פעם.

בתום הבישול, טועמים שוב ומוסיפים עשבי תיבול לפי הטעם.

מבשלים את הספגטי על פי הוראות היצרן, יוצקים מעל את הרוטב ונהנים לראות את הילדים זוללים!