סיפור פסח באנגלית בגרסה ידידותית לילדים

סיפור פסח באנגלית בגרסה ידידותית לילדים

מאת: טובה בירנבאום

מכירים את זה שיש מילים כ"כ פשוטות בעברית שאתם בהלם מעצמכם שאתם לא יודעים באנגלית? גם סיפור שספגנו בילדות שמרגיש בסיסי כמו לחם עם חמאה נשמע כ"כ שונה באנגלית, ואנחנו מוצאים את עצמינו נתקעים ומתלבטים באילו מילים להשתמש. סיפור פסח מאתגר אפילו יותר כי הוא מלא, לצערינו, באלימות וסבל אנושי; איך מתאימים את הסיפור לשפה המדוברת וגם לערכים החשובים לנו? PJ Library המצויינים תמיד עזרו לנו עם ניסוח נגיש, הומניסטי ושימושי שבו נוכל לספר לילדנו דוברי האנגלית או לחברי הכיתה שלהם את סיפור החג. אנחנו עיבדנו אותו מעט על מנת להתאים לרוח יהדות כתרבות של קהילתנו.

שיהיה חג שמח ומשמעותי!

 

The story of Passover took place long ago in the far-away country of Egypt. A mean and powerful king, called Pharaoh, ruled Egypt. Worried that the Jewish people would one day fight against him, Pharaoh decided that these people must become his slaves. As slaves, the Jewish people worked very hard. Every day, from morning until night, they hammered, dug, and carried heavy bricks. They built palaces and cities and worked without rest. The Jewish people hated being slaves.

A young man named Moses decided to lead the Jewish people out of Egypt. He went to Pharaoh and said, “Let the Jewish people leave Egypt and go into the desert, where they will be free.” But Pharaoh stamped his foot and shouted, “No, I will never let the Jewish people go!” Moses warned, “If you do not listen, many terrible things, called plagues, will come to your land.”  But Pharaoh would not listen, and so the plagues arrived. First, the water turned to blood. Next, frogs and, later, wild animals ran in and out of homes. Balls of hail fell from the sky and bugs, called locusts, ate all of the Egyptians’ food.

Each time a new plague began, Pharaoh would cry, “Moses, I’ll let the Jewish people go. Just stop this horrible plague!” Yet no sooner would Moses take away the plague than Pharaoh would shout: “No, I’ve changed my mind. The Jews must stay!” So there were more plagues. Finally, as the tenth plague arrived, Pharaoh ordered the Jews to leave Egypt.

Fearful that Pharaoh might again change his mind, the Jewish people packed quickly. They had no time to prepare food and no time to allow their dough to rise into puffy bread. They had only enough time to make a flat, cracker-like bread called matzah. They hastily tied the matzah to their backs and ran from their homes.

The people had not traveled far before Pharaoh commanded his army to chase after them and bring them back to Egypt. The Jews dashed forward but stopped when they reached a large sea. The sea was too big to swim across. Frightened that Pharaoh’s men would soon reach them, the people cried and suddenly a miracle occurred. The sea opened up. Two walls of water stood in front of them and a dry, sandy path stretched between the walls. The Jews ran across. Just as they reached the other side, the walls of water fell and the path disappeared. The sea now separated the Jews from the land of Egypt. They were free!

Each year at Passover, we eat special foods, sing songs, tell stories, and participate in a Seder – a special meal designed to help us remember this miraculous journey from slavery to freedom.

והגדת לבתך: מחשבות על סדר נשים

והגדת לבתך: מחשבות על סדר נשים

מאת: יעל יחיאלי

זה יכול להשמע כמו התחלה של בדיחה, שלוש נשים, אחת סופרת אמריקאית יהודיה פמיניסטית – אסתר ברונר, אחת עובדת סוציאלית ישראלית, דתל"שית – נעמי נמרוד והשלישית ילידת ארה"ב שעלתה לישראל ונבחרה להיות חברת כנסת מטעם מפלגת רץ – מאשה פרידמן, נפגשות ב 1975 בפעילות פמיניסטית בחיפה. לומדות טקסטים, כותבות הצעות חוק, מפגינות, עושות חוגי בית ומובילות תנועה למאבק על חירותן של נשים. מגיע חג הפסח והן מחליטות יחד לעשות מעשה – סדר נשים. הגברים מכינים את האוכל, הנשים מכינות את ההגדה.

 

”If Seder is order, that spring of 75 in Haifa we changed the order”, כך כותבת ברונר בספרה, "The Women's Haggadah".

Photo by iStock/yelnami

סדר הנשים קם בעקבות שיתוף פעולה של נשים ישראליות ואמריקאיות. כמו הרבה מהמהפכה הפמיניסטית גם כאן זה התחיל מסיסטרהוד, כמה נשים שהחליטו לעשות סדר. האחת הביאה את רוח הפמיניזם ומאבק זכויות האדם של שנות השישים בארה"ב, השניה הביאה את החירות הישראלית לעיצוב טקסים ויחד הם יצרו את סדר הנשים הראשון.

למה דווקא סדר נשים, למה דווקא הגדה של פסח? חג הפסח הוא החג היחיד שבו הטקס המרכזי נעשה במרחב המשפחתי. לא בית כנסת כמו ראש השנה ויום כיפור, לא חג שבועות שלומדים תורה בקהילה כל הלילה. ליל סדר הוא טקס משפחתי. המצווה העיקרית בחג היא "והגדת לבנך" להעביר את הסיפור שלנו לדור הבא. מה יעשו נשים עם תודעה פמיניסטית שקוראות את ההגדה של פסח שכל כולה מתייחסת רק לחצי מהאנושות? יש ארבעה בנים בהגדה, איפה הבנות??, בתחילת הסדר מסתכלים על המצה וקוראים "הא לחמא עניא – זה לחם העוני שאכלו אבותינו במצרים" ומה עם האימהות? לא אכלו?? או שמא הן אלו שהכינו את האוכל אז אין צורך להזכיר אותן? לאורך ההיסטוריה היהודית, נכתבו אלפי מדרשים ופרשנויות להגדה של פסח, תמיד על ידי גברים. הם אלה שידעו לכתוב, ולקרוא, הם למדו תורה והם גם פירשו אותה.

ואז הגיעה המהפכה הפמיניסטית והמחשבה הרדיקלית שנשים הן 50% מהאוכלוסיה וגם מעם ישראל ועדיין, הן מודרות מההגדה. הן היו ביציאת מצרים אבל הן מודרות מהסיפור שמסופר על יציאת מצרים. אז מה עושות הנשים האלו? בדיוק מה שעשו הקיבוצים בתחילת המאה – לקחו את ההגדה המסורתית ועיצבו אותה בצורה שתתאים לתפיסת עולמן. הוסיפו את ארבעת הבנות, הוסיפו את כוס מרים, הוסיפו את המיילדות שהצילו את התינוקות במצרים, החזירו את הנשים לסיפור ולהגדה. כדי שנוכל לקיים והגדת לבנך ולבתך, שלא נדיר אף אחת, הבנות, האימהות וכל מי שהייתה שם.

הסיפור של פסח הוא יציאה לחירות, במאתיים שנים האחרונות אנחנו עדות/ים ליציאה לחירות של עוד קבוצות בחברה, הסיפור של יציאת מצרים מהווה השראה למאבקים חברתיים לחירות. בנאומו המפורסם של מרטין לותר קינג באפריל 1963, מה שהסתבר בצער כנאומו האחרון, הוא אומר שלו היו שואלים אותו מה היא הנקודה האחת בהיסטוריה שהיה רוצה לחזור אליה, הוא היה אומר שימו אותי במצרים, ברגע שבו אלוהים לוקח את העם שלו ומוציא אותם לחירות, מאז ועד היום החברה האנושית צועקת – אנחנו רוצים/ות חירות, כך קורא קינג בזמן שהוא נאבק על זכויות האדם לחירות. גם במאבק הפמיניסטי נשים צועקות ונאבקות על החירות שלהן, חירות לבחור ולהיבחר, חירות לעצמאות כלכלית, חירות מאלימות, וחירות לכתוב פרשנות פמיניסטית להגדה של פסח.

ואיך הגיע התפוז לקערת ליל הסדר? הכל החל באגדה אורבנית על מישהי ששאלה רב בארה"ב על מה תעשה אישה לסבית בבית הכנסת שרוצה להיות חלק מהקהילה. התשובה שלו הייתה שאין לה מקום כמו שאין מקום לתפוז על קערת הסדר. מאז קבוצה של נשים החליטו שזו הדרך לעשות מקום, זו הדרך לתקן. כל קערת הסדר מלאה בסמלים המיועדים לגרום לילדים/ות לשאול – מה זה? ואז ההורים יסבירו ויספרו דרך הסמלים האלו את סיפור יציאת מצרים. ברגע שיש תפוז, הילדים/ות ישאלו מה זה התפוז וההורים יוכלו לספר את הסיפור של המאבק הפמיניסטי כסיפור של חירות, יוכלו לדבר על החשיבות של נתינת מקום לכל מי שהודר מהסיפור ההיסטוריה.

חג הפסח יוצא לא פעם בעיצומו של חודש מרץ, שבו מתקיים יום האישה הבין לאומי. סדר נשים הוא ביטוי למהפכה פמיניסטית בתוך המסורת היהודית. אנחנו בתקופה שיש סביבנו רבות ורבניות, מרצות מורות ליהדות, מובילות קהילות, בשנה שעברה זכתה פרופ' נעם ורד בפרס ישראל בתלמוד וגם במרחב המשפחתי – נשים שלוקחות חלק מטקסים משפחתיים – קבלת שבת, קידוש, טקסי חיים, בת מצווה ועוד. חירות שאיתה באה אחריות.

ולאן זה הולך? כמו יציאת מצרים, תמיד יש מה עוד לעשות, עוד מרחבים לתקן, ואולי אף פעם לא נשיר באמת די די דיינו.

גם את השיר הזה כתבו אסתר ברונר ונעמי נמרוד בהגדת נשים הראשונה –

דיינו אילו נבראה חוה בצלם אלוהים ולא עֵזֶר כנגד אדם – דיינו.

אילו נבראה חוה והיא שווה לאדם, ולא נחשבת כמפתה – דיינו.

אילו זכתה חוה, האישה הראשונה שאכלה מפרי עץ הדעת, שיכירו בה כבמי שנתנה לנו דעת – דיינו.

אילו זכתה אשת לוט בכבוד על הרחמים שגילתה, כאשר הביטה לאחור לראות בגורל משפחתה בסדום ולא היתה נענשת על כך – דיינו.

אילו זכו אימותינו בכבוד בעבור בנותיהן כמו בעבור בניהן – דיינו.

אילו לא סכסכו אבותינו את אימותינו זו בזו, כאברהם את שרה והגר או כיעקב את לאה ורחל – דיינו.

אילו היו המיילדות שהצילו את בני עמנו במצרים זוכות להכרה לה הן ראויות – דיינו.

אילו זכתה מרים לאותו מקום אשר לו זכו משה ואהרן במורשתנו – דיינו.

אילו גם נשים היו בין כותבי התנ"ך והיו מפרשות את הבריאה ואת תפקידינו בהיסטוריה – דיינו.

אילו גם נשים היו כותבות את ההגדה והיו נותנות לאימותינו את המקום הראוי להן בתולדותינו – דיינו.

אילו כל דור ודור של נשים וכל דור של גברים יחדיו היו ממשיכים לצאת ממצרים – דיינו ודיינו. דיינו ודיינו ולא דיינו.

 

לפני חמש שנים הקהילה שלנו הצטרפה לתנועה של נשים וארגונים שיצרו סדר נשים. בשנה שעברה, בתוך הסגר הראשון ראינו שאפשר לעשות אותו גם בזום, ביום רביעי הקרוב, במסגרת התוכנית "חמישים גוונים", נקיים סדר נשים (הפתוח גם לגברים) ונוסיף את התיקונים שלנו למסורת היהודית. נתלבש בלבן, נשתה 4 כוסות, נקרא טקסטים שכתבו נשים, נשתף בתפילות שלנו, בתקוות שלנו עבורנו ועבור הבנות/ים שלנו, נשיר שירים ונסיים במילים לשנה הבאה בירושלים. או שלא.

מזמינות אתכםן להצטרף אלינו, ולצאת יחד ממצרים.

פורים בקורונה: לומדים מחדש מהי קהילה

פורים בקורונה: לומדים מחדש מהי קהילה

מאת: טובה בירנבאום

יצא לכם פעם לשתות לבד? הכוונה לאלכוהול, לא לקפה. לשתות כוס יין תוך כדי בישול ארוחה או לשבת לבירה עם חבר/ה הן שתי פעילויות שונות בתכלית; להתחפש מול המראה לעומת לדפוק הופעה למסיבת תחפושות הן גם שתי חוויות שונות לחלוטין.

Photo by iStock

הפרקטיקה של פורים- משלוח מנות, משתה, קריאת מגילה, תחפושות, שתייה חריפה – היא כולה מקשה אחת של פעילות קבוצתית קהילתית אינטנסיבית. לעשות כל אחת מהפעולות האלה באופן אינדיבידואלי היא כמובן חוויה אחרת שלפעמים מעקרת אותה מכל משמעות, כי מה העניין בלשלוח מנות לעצמי?

פורים, אולי יותר מכל אחר, מזמין אותנו להיות עם אנשים; זהו חג קהילתי מובהק; והיום, שנה לתוך תקופת הקורונה, אנו חוגגים אותו לבד. כל משפחה עם עצמה.

לפני שנה עדין חגגנו יחד; חלק מהארועים כבר בוטלו, אך עדיין היינו בהכחשה. מיד לאחר הפורים צללנו לתוך בור עמוק של חוסר וודאות, דאגה ושינוי דרסטי בהתנהלות היום-יום. השלמנו בכאב עם ליל סדר בזום ועם יום כיפור מול המסך ולא באולם מלא אנשים נרגשים. למדנו במהלך השנה הזו איך לעשות קהילה גם מרחוק; הוכרחנו להיות יצירתיים מול החגים שלנו ועיצבנו מחדש טקסים, חוויות ורגעים מיוחדים סביב מעגל השנה שהצריכו רק מחשב, אינטרנט סביר ועדיף עם כוס יין ליד.

אבל אז הגיע שוב פורים. החג שמסמן את סגירת המעגל של הקורונה, החג האחרון ברצף החגים שהמצאנו מחדש. הוא הקשה מכולם: איך מייצרים את הכיף של רעשנים, תחפושות, מוסיקה ואלכוהול דרך זום? איך משחזרים את הרגע שבו עדין לא מזהים מיהי המוכשרת שהתחפשה עם הקפדה על כל פרט ועד לשחרור ה"וואו" המתפעל והצחוק המשחרר? כמובן שיש דרכים, ותמיד יש, אבל מעבר לעובדה שפורים הוא המאתגר ביותר, אנו גם בשלב של עייפות ומיצוי. אנחנו רואים את החיסון בקצה המנהרה – מגיע אך עוד לא מגיע, הוא קצת כמו המשיח – מרגיש שכבר יותר מידי זמן הוא מתעכב, ובינתיים עוד חג שצריך להמציא מחדש, והפעם ממש צריך לשבור את הראש.

בתוך המציאות המסובכת הזו אני חושבת על מה שניקח איתנו הלאה, אחרי שנקבל את מנת החיסון השנייה ואחרי שהילדים ממש יקומו בבוקר וילכו לבית הספר (מרגיש בדיוני, אני יודעת). כשנשאל את עצמינו מה למדנו בתוך התקופה הארוכה בה העולם השתנה, אולי נוכל לומר לעצמינו שלמדנו מחדש את המושג קהילה.

בנדיקט אנדרסון, האיש החכם מאחורי "קהילות מדומיינות", לימד אותנו כי אנו נזיז הרים עבור קבוצה שאנו חשות חלק ממנה, גם אם המשותף בין חברי הקבוצה הוא מזערי או כמעט לא קיים, אך תחושת השייכות שלנו היא אמיתית ויוצרת משמעות.

בתוך שנה שבה הוכרחנו להגדיר מחדש מיהו ומהו "חיוני", גם הגדרנו עבור עצמינו באופן אישי מהו חיוני: מפגש אחת על אחת לשיחה ארוכה? לימוד מעמיק יחד על אותו דף עם דיון שמפתיע עד כמה הוא גם אינטלקטואלי וגם אישי בו זמנית? מפגש מרגש של הרבה אנשים החווים יחד, באותו החלל, רגע רוחני עמוק? תרומה משותפת משמעותית דרך התנדבות שבאמת משנה את העולם? אנחנו שונים זה מזו בצרכים שלנו ואנו יודעות טוב יותר כעת מה חשוב לנו.

כשהקורונה תעבור לדפי ההיסטוריה סוף סוף, אנחנו נהיה מדוייקים יותר ביצירת רגעי קהילה אותנטיים, מזינים ומשמעותיים. למדנו, בדרך הקשה, עד כמה יקרים הם רגעי הביחד עם חברים ובני משפחה, ואנו נשקיע ונהיה מדויקים הרבה יותר בעיצוב החוויה והרגע, שכ"כ חסרים לנו כעת.

אני תקווה כי פורים הזה באמת יסמן את סוף התקופה וכי נסב לליל הסדר עם האהובים שלנו, אך גם אם נחכה לשבועות או ראש השנה הבא, בואו נעשה מהתקופה ההזויה הזו הכי הרבה שאפשר; וכשנחזור להתווכח על פוליטיקה בזמן שהילדים נרדמו על הספה, נבין שאלה הם רגעי החסד האמיתיים של החיים.

פורים שמח!

בעזרת השף: מתכונים חגיגיים לחנוכה

בעזרת השף: מתכונים חגיגיים לחנוכה

סדרת השידורים "בעזרת השף", בהנחיית יובל שחורי, חוזרת והפעם עם מתכונים מיוחדים לכבוד חג החנוכה. אז הפשילו שרוולים, הכינו את השמן, תשכחו מהדיאטה והצטרפו לאופיר גוטלזון שיכין סופגניות, אייל ורומינה סימט שיכינו צ'ורוס, מיכל פלד עם לביבות גזר אפויות וחני מבורך עם סופגניות טבעוניות. השידורים יתקיימו בערוץ הפייסבוק של ה-ICC בין ה-13 ל-16בדצמבר ב-8:00 בערב ובנתיים, קבלו את המתכונים המצויינים שתוכלו לתייק במחברת כבר מעכשיו.

סופגניות/ אופיר גוטלזון

המצרכים:

1 ק"ג  קמח לבן

50 גרם שמרים טריים או 20 גרם שמרים יבשים

300 מ"ל חלב פושר (ועוד חצי כוס בהיכון, לפי הצורך)

100גרם סוכר לבן

3 ביצים L

100גרם חמאה

2 כפות או 30מ"ל ברנדי

1/2 כפית גרידת לימון

לטיגון: 11/2 ליטר שמן קנולה

לקישוט: אבקת סוכר

למילוי: ריבת תות

אופן ההכנה:

מכינים את הבצק ומתפיחים: בקערת מיקסר עם וו לישה שמים כחצי מכמות הקמח ומערבבים פנימה שמרים. מוסיפים חלב, סוכר, ביצים, חמאה, ברנדי וקליפת לימון ומעבדים דקה לקבלת תערובת אחידה ונוזלית. מוסיפים בהדרגה את יתרת הקמח תוך כדי עיבוד במהירות נמוכה (אם הבצק יבש מדי ופירורי, מוסיפים עוד קצת חלב, עד שהוא מתאחד לבצק רך ולא דביק). מגבירים את מהירות המיקסר לבינונית וממשיכים לעבד 5 דקות נוספות, עד לקבלת בצק חלק ומבריק.

מכסים את פני הקערה בניילון נצמד ומתפיחים עד להכפלת הנפח.

מגלגלים לכדורים ומתפיחים שוב: מעבירים את הבצק למשטח עבודה מקומח מעט מאוד, ומגלגלים ממנו 30 כדורים בגודל ביצה (מחלקים ל-30 בקלות ככה: מחלקים את הבצק ל-3 חלקים שווים, פחות או יותר. מגלגלים כל חלק ל“נקניק” ארוך וחוצים לשני חצאים. מחלקים כל חצי לפי העין ל-5 חלקים).

מניחים על נייר אפייה משומן או על ריבועי נייר אפייה חתוכים. מכסים בניילון נצמד משומן, למניעת התייבשות (הצד המשומן מכסה את הבצק). מניחים לתפיחה עד להכפלת הנפח.

מטגנים, מקשטים באבקת סוכר וממלאים בריבה: בסיר רחב מחממים שמן לטיגון עמוק (160 מעלות אם יש מדחום).

מטגנים את הסופגניות (5-4 בכל פעם), בערך 2 דקות מכל צד, להשחמה.

אם נעזרים בריבועי נייר אפייה – מכניסים את כדורי הבצק יחד עם נייר האפייה לתוך השמן.

מוציאים את הסופגניות לנייר סופג.

מפזרים אבקת סוכר בנדיבות. מזריקים פנימה ריבה ומגישים.

*המתכון לקוח מתוך האתר של קרין גורן.

לצפייה בשידור של אופיר לחצו כאן.

צ׳ורוס (Churros)/ אייל ורומינה סימט

המצרכים:

2 כוסות קמח

2 כוסות מים

1 מקל קינמון (אופציונלי)

2 כפות סוכר

1 כפית מלח

1 כפית תמצית וניל

100 גר' חמאה (לא מלוחה)

2 ביצים

שמן קנולה לטיגון

סוכר וקינמון לציפוי הצ'ורוס לפי הטעם

הכלים הדרושים:

שרוול לקישוט עוגות (piping sleeve), וגם קצה לשרוול בצורת כוכב כדי שייצאו צורות של churros.

אם אין שרוול כזה, אפשר להשתמש בשקית Ziplock ולגזור קצה אחד שלו ולשים את הקצה בתוך החור.

סיר להרתחת מים, וסיר אחר לטיגון.

מספרים למטבח כדי לחתוך את בצק הצ'ורוס כשהוא יוצא מהשרוול לתוך השמן

מלקחיים/כלי להיפוך והוצאת הצ'ורוס מהשמן.

מד טמפרטורה לשמן.

צלחת עם מגבת נייר לספיגת שמן לאחר טיגון.

צלחת לערבוב הציפוי של הצ'ורוס.

אופן ההכנה:

בסיר בינוני, מביאים לרתיחה את המים ואת מקל הקינמון, עד שהמים תופסים צבע מהקינמון.

מוציאים את מקל הקינמון, ומוודאים שוב שיש 2 כוסות של מים (לפעמים יש קצת אידוי ואפשר להשלים ל-2 כוסות).

להוסיף את הסוכר, המלח, ותמצית הוניל.

לערבב עד להמסה של הרכיבים הנ"ל. אחרי שהם נמסים, מוסיפים את החמאה ומערבבים עד להמסה של כל החמאה.

מנפים את הקמח כדי שלא יהיו גושים.

מורידים מהאש ומוסיפים את הקמח לתוך הנוזל החם. מערבבים את התערובת עם כף עץ עד שהיא מתאחדת לבצק אחיד וחלק (אפשר גם להשתמש במיקסר עם וו ה-K לעוגיות). מאוד חשוב ללוש עד לקבלת בצק אחיד ללא גושים – אחרת הבצק עלול להיסדק בטיגון.

מקררים את תערובת הבצק.

להוסיף את הביצים 1-1, עדיף לשבור לקערה נפרדת, לערבב טיפה (לא להקציף) ולשפוך לתוך הבצק – אחרי כל ביצה, לערבב היטב. להמשיך לערבב עד שהבצק רך ואחיד.

לתת לבצק לנוח כ-10 דקות. לחמם שמן לטיגון עד לטמפרטורה של 350-380F.

למלא את השרוול עם הבצק, בהקפדה על הוצאת בועות אוויר אם יש.

להוציא רצועות של הבצק ישר לתוך השמן. להשתמש במספריים כדי לנתק את הבצק מהשרוול – עדיף לטבול את קצה המספריים בתוך השמן קצת ואז לחתוך, כדי שהבצק לא יידבק למספריים.

צורת הצ'ורוס זה לגמרי טעם אישי. אפשר ליצור bites קטנים למי שמעדיף, רצועות ארוכות או ספירלות.

לטגן כמה דקות על כל "צד" של הצ'ורוס עד שזה מוזהב וקריספי בכל ההיקף .

להוציא מהשמן ולשים על הצלחת עם מגבת נייר לספיגת השמן העודף. אחרי 2 דקות אפשר להעביר לצלחת הציפוי (עם תערובת סוכר / קינמון) ולצפות את הצ'ורוס.

אנחנו אוהבים להגיש עם רוטב ריבת חלב ו/או נוטלה. לחנוכה אפשר גם עם ריבת תותים או כל רוטב אחר.

לצפייה בשידור של אייל ורומינה לחצו כאן.

לביבות גזר אפויות

המצרכים:

1 בצל גדול

6 גזרים גדולים

1 תפו"א גדול, קלוף

2 ביצים

1/3 כוס פירורי לחם

מלח ופלפל לפי הטעם

מעט פטרוזיליה קצוצה

3 כפות שמן זית

אופן ההכנה:

מגרדים במעבד מזון את הבצלים, הגזר ותפוח האדמה.

סוחטים מנוזלים

מוסיפים את שאר המרכיבים מלבד שמן הזית ומערבבים.

אפשר לטגן, או לאפות.

מחממים תנור ל-350 מעלות פרנהייט

על תבנית גדולה ושטוחה מניחים נייר אפייה ומשמנים בכ-3 כפות שמן זית.

בעזרת כף יוצרים לביבות ואופים כ-15 דקות מכל צד עד להזהבה.

אפשר להכין ליד רוטב מיוגורט, מעט שום כתוש, מלח, ועשבי תיבול שאוהבים כמו בזיליקום, נענע, פטרוזיליה או כוסברה.

לצפייה בשידור של מיכל לחצו כאן.

סופגניות טבעוניות/ חני מבורך

המצרכים (ל-20 סופגניות קטנות):

350 גרם קמח תופח

3 כפות סוכר

1 כוס יוגורט טבעוני במתיקות מופחתת (= 250 מ"ל)

1/2 כוס מיץ תפוזים (125 מ"ל)

1 כף תמצית וניל איכותית

שמן לטיגון עמוק

להגשה: אבקת סוכר, ריבה

אופן ההכנה:

1.שמים בקערה את כל החומרים ומערבבים היטב.

2. מחממים שמן עמוק בסיר . טובלים לשניה 2 כפיות בצלוחית עם שמן, נוטלים כפית גדושה מן הבצק, מעצבים בעזרת הכפית השנייה כדור, ומניחים בזהירות בשמן החם. לסופגניות יש נטייה לשקוע ולהידבק לתחתית. ועל כן הקפידו לנתק אותן מהתחתית ולתת להן לצוף.

3. מטגנים משני הצדדים עד השחמה.

4. מוציאים את הסופגניות לצלחת מרופדת בנייר סופג.

5. בוזקים אבקת סוכר או מגישים עם ריבה

בונים סוכת שלום: ערכת פעילויות משפחתיות לחג הסוכות

בונים סוכת שלום: ערכת פעילויות משפחתיות לחג הסוכות

מאת: טובה בירנבאום

חג הסוכות תשפ"א תופס אותנו בעיצומה של תקופת הקורונה. הבית הוא המקום בו אנו מבלים את מרבית שעותינו והגבולות בין החלל הפרטי לחלל המקצועי או הפומבי היטשטשו לחלוטין. חג הסוכות בוחן את המושג "בית" ומזמין אותנו לצאת מן המרחב המוגן דווקא כשהימים מתקררים והקיץ כבר מזמן מאחורינו.

השנה, כשאנו בבית יותר מתמיד, נוכל לצקת לחג הסוכות המשפחתי תכנים חווייתיים ומעוררי מחשבה שיפגישו אותנו עם שאלות על בית, ארעיות וקבע בתקופה של חוסר וודאות והרבה סימני שאלה. לקראת חג הסוכות ליקטנו עבורכם רעיונות לפעילות, יצירה ושיח משפחתי לצד טקסים וסמלי החג מתוך המסורת שלנו. אנו מזמינות אתכם/ן לשאוב מכאן רעיונות ואף ליצור כאלה משלכם, הכל על פי הזמן, גיל הילדים הפְּנִיוּת והאנרגיה.

ה-ICC ממשיך להיות בית, גם בתקופה מיוחדת זו.

בברכת חג שמח,

צוות הICC@JCC

ושמחת בחגך

סוכות נחשב לחג השמח ביותר במקרא. כאשר המשנה מציינת את המילה "חג", היא מתכוונת לסוכות. הדבר קשור בהקפות (מלשון לחוג) שנעשו סביב המזבח במסגרת טקסי המים במקדש. המסורת מזמינה אותנו לשמוח ולשמח אחרים בחג הסוכות. בין אם בניתם סוכה או לא, ניתן ליצור בבית אווירה חגיגית עם קישוטים, מוסיקה ואוכל טעים, להזמין אורחים וליזום פעילות מהנה ומקרבת.

האושפיזין

"אושפיזין" בארמית הם אורחים (כמו המילה שהושאלה לעולם הרפואה: לאשפז – לארח). אחד העקרונות החשובים בחג הסוכות הוא הכנסת האורחים, כפי שמדגיש המקרא: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ" (דברים, טז).

מסורת קבלית שאומצה באופן רחב מציינת דמות מקראית אחת שמתארחת בסוכה מידי יום מימות החג. המסורת מזמינה שבעה גברים – אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון, ודוד –  ואנו נציע גם שבע נשים: שרה, רבקה, רחל, לאה, מרים, רות ואסתר. ניתן להתמקד בדמויות מן המקרא ולספר את סיפורן מידי יום. לתת לילדי ומבוגרי המשפחה משימת חקר קטנה ולשמוע מהם מה למדו על הדמות והאם הם מוצאים אותה מעוררת השראה או אולי דווקא ביקורת.

ד"ר דליה מרקס בספרה (המומלץ מאוד) "בזמן" , מביאה את הצעתה של ד"ר ענת ישראלי להזמין את שבע הנביאות המקראיות ולציין תכונה חיובית המיוחסת לכל אחת מהן: שרה – כח עמידה ויכולת להגן ולסוכך; מרים – חיות ושפע; דבורה – מנהיגות ועוז רוח; חנה – אמונה וכח רצון; אביגיל – תושיה וחמלה; חולדה – כוחות נבואה ותוכחה; אסתר – הקרבה ואומץ.

ניתן גם ליצור את רשימת האושפיזין והאושפיזות המשפחתית שלכם. מיהם גיבורי התרבות של בני ובנות המשפחה? האם אלה דמויות היסטוריות או עכשוויות? מה אנו לומדים מהם? כיצד אנו שואבות מהן השראה? ליצירתיים שבינכם ניתן לצייר את דיוקנותיהם של הדמויות ולקשט בהן את הסוכה או הבית (הנה דוגמא מקסימה להשראה). רעיון נוסף הוא להציב בסוכה חפצים שמסמלים את הדמויות השונות שבחרתם לארח. למשל: השופטת רות ביידר גינסבורג – פטיש שופטים (או פטיש שניצלים), כדורגלן מפורסם – כדורגל, וכו.

ארבעת המינים

Photo by iStock/tomertu

המקרא מבקש מאיתנו: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם… פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים"(ויקרא כג).

אין כמו טקס עתיק מוחשי עם כוריאוגרפיה, עזרים וטקסט על מנת ליצור עניין ואווירת חג. ניתן לרכוש את ארבעת המינים כאן או דרך חברות אחרות. חשוב להזמין מוקדם ככל האפשר כיון שהמשלוח אורך מספר ימים.

טקס נטילת ארבעת המינים המסורתי:

  1. אחזו את הלולב, ההדס והערבה ביד ימין ואת האתרוג ביד שמאל.
  2. ברכו: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת לוּלָב:
  3. בפעם הראשונה הוסיפו את ברכת שהחיינו: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶּה:
  4. הצמידו את את שתי הידיים ונענעו את האגודה 3 פעמים לכל כיוון.

ישנם רעיונות וסמלים רבים מאחורי ארבעת המינים, המנסים להסביר מדוע דווקא ארבעה צמחים אלה נבחרו לעמוד במרכז החג.

רעיון אחד מציע כי ארבעת המינים מיוחדים בכך שהם "גדלים על המים", ולכן מבטאים את שפע המים בארץ ישראל ואת התלות בהם. כפי שתראו בחטיבה אודות חג המים, הציפייה לשנה גשומה המתחילה כעת, בעונת הסתיו, היא מוטיב מרכזי בחג הסוכות, שבמקורו הוא חג חקלאי – חג האסיף. ע"פ הרעיון הזה, לקיחת ארבעת המינים, שחיותם היא ליד המים, תשפיע על כמות המטר שתרד בשנה שמתחילה.

הנה רעיון יפה נוסף שעשוי להוות פתיח לשיחה משפחתית עשירה:

ארבעת המינים הללו – כנגד אברי האדם:

פרי עץ הדר- אתרוג זה דומה ללב: יש אדם שלבו רוחש טוב והוא פתוח לבריות, ויש אדם שלבו רע ואיננו מבקש אלא טובת עצמו.

כפות תמרים – השידרה של הלולב דומה לשידרתו של האדם: יש אדם הזוקף אותה ועומד איתן כנגד עוול ורשעה, ויש אדם הכופף את קומתו ומשלים את הזדון.

ענף עץ עבות – עלה ההדס דומה לעין: יש אדם שעינו טובה עם זולתו והוא נכון לסייע בידו בכל עת תמיד, ויש אדם שעינו צרה בזולתו ומקנא בכל אשר לו.

ערבי נחל – עלה הערבה דומה לפה: יש אדם שפיו ולבו שווים והוא נושא ברכת שלום לנקרה בדרכו, ויש אדם שפיו לוחש אך דברי רכילות והלבנת פנים.

יבואו ארבעת המינים הללו ויזכירו לנו בפרוס חגנו לנהוג בשובה ובנחת עם כל אדם.

(צבי שוע, על פי מדרש ויקרא רבה)

נקודות לשיחה משפחתית:

  • אם רכשתם את ארבעת המינים התבוננו בהם מקרוב. האם הם דומים לאיברים שמציע המדרש? האם הם מזכירים לכם אברי גוף אחרים או חפצים מעולמות תוכן אחרים?
  • אתרוג – לב: מתי אתם מרגישים שהלב שלכם פתוח לאחרים ולסביבתכם ומתי הוא סגור ומנוכר?
  • לולב – עמוד שדרה: תוכלו לחשוב על דוגמא בה הפגנתם שיש לכם "חוט שדרה" ודבקתם באמת שלכם בסיטואציה מאתגרת?
  • הדס – עין טובה: מתי אנחנו שמחים בהצלחתו של האחר ומתי קצת קשה לנו "לפרגן"?
  • ערבה – פֶּה: מתי אמרתם דבר שהצטערתם עליו בדיעבד? מה עשיתם בנידון?

מדרש מפורסם אחר עוסק במאפיינים הבוטניים השונים של ארבעת המינים:

אתרוג – בעל טעם ובעל ריח – מסמל אנשים הלומדים (טעם) ועוסקים במעשים טובים (ריח).

לולב – בעל טעם (התמר) וחסר ריח – מסמל אנשים שלומדים ומחזיקים בידע נרחב, אך מעשיהם אינם טובים.

הדס – חסרת טעם ובעלת ריח – מסמלת אנשים שאינם לומדים, אך מעשיהם טובים.

ערבה – חסרת טעם וחסרת ריח – מסמלת אנשים שאינם לומדים ואינם עוסקים במעשים טובים.

אגידת ארבעת המינים מסמלת את האחדות בין כל סוגי האנשים וקבלה של החוזקות והחולשות של כל אחת ואחד מאיתנו.

חג האסיף: סוכות כחג חקלאי

שלושת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות – במקורם הם חגים חקלאיים הנטועים עמוק בעונות השנה ובמחזור הגידולים השנתיים. בימי המקדש רובו ככולו של העם היו חקלאים שהעלו את תוצרתם לירושלים כאות תודה לכהנים ולאלוהים ואף כתשלום מיסים שנתיים קבועים. כיום, שרובנו לא חקלאים ולעיתים רחוקות מזדמן לנו לפגוש את הפירות והירקות שלנו לא בסופרמרקט אלא בפרדס או בשדה, ניתן לחשב על חג הסוכות כהזדמנות לחוות את עולם הטבע וללמוד עליו.

אנו נמצאים בעונת הסתיו בה תרבויות שונות מציינות חגי אסיף. בקרוב נציין בארה"ב את חג ההודיה שאף הוא עוסק בגידולי העונה והכרת תודה עליהם. זהו זמן מצוין לצאת עם המשפחה לקטיף תפוחים, ביקור בחווה או סיבוב בשוק האיכרים. בנוסף, ניתן ליצור הזדמנויות לשעת יצירה, חוויה סנסורית או  מוסיקלית סביב תכנים של טבע וחלקאות. הנה טעימה של כמה רעיונות.

חג האסיף עשוי לשמש גם כמטאפורה עוצמתית וכטריגר לשיחה משפחתית. בעונה זו, של תחילת שנה, ניתן להתבונן ב"תוצרת" הברוכה של השנה החולפת ולהכיר בה. ניתן לשאול מהו ה"אסיף" שלי מהשנה החולפת? מה הישגתי? במה אני גאה? מה אני "זורעת" השנה? ומה אני מקווה "לקטוף" בסופה של השנה המתחילה כעת? אפשר גם לכתוב את הדברים ולהטמין עד לשנה הבאה: נחלק דף לכל אחד מבני המשפחה ונבקש מהם לכתוב או לצייר את הדברים אותם הם "זורעים" השנה. למשל: "התחלתי להתעמל באופן קבוע ואני מקווה כי בעוד שנה אהיה בריאה וחזקה יותר"; "התחלתי ללמוד נגינה בגיטרה ואני מקווה כי בעוד שנה אוכל לנגן מספר שירים אהובים בביטחון" וכו'. את הדפים הניחו במעטפה, צנצנת או קופסא והטמינו עד לחג הסוכות הבא. בשנה הבאה תבחנו את ה"אסיף" שלכם אל מול הזריעה מלפני שנה ותוכלו לחזור על התהליך לקראת השנה הבאה.

חג הגשם והמים

במזרח התיכון מים הם הכול. הם המפתח לחיים, לקיימות ולהישרדות. החקלאות תלויה כולה בכמות הגשמים ובתקופת הסתיו עיני כולם נשואות לשמיים בתקווה לשנת שפע של מטר ויבולים. בתרבויות רבות מתקיימים טקסי מים בעונה זו, טקסים עתיקים המבקשים לרצות את האלים על מנת שאלו ישפעו מטובם על האדמה הצמאה אחרי הקיץ הארוך. היהדות הושפעה מסביבתה ויצרה לעצמה טקסי מים מרשימים ועשירים בתקופת המקדש. במהלך חג הסוכות היה נערך טקס ניסוך המים על המזבח. מים היו נשאבים ברוב טקס ממעיין השילוח בצלוחיות של זהב והיו נמזגים על המזבח בשירה ונגינה בעת הקרבת קרבן התמיד. הטקסים הללו אף צוינו בחגיגות ליליות של שמחת בית השואבה שכללו ריקודי לפידים, שירה, נגינה והתקהלות חגיגית עד אור הבוקר, בו נשאבו המים לטקס הניסוך.

גם היום ה"שעון" היהודי עובר רשמית ל"שעון חורף" בשמיני עצרת, בו מתווספות לתפילה המילים "משיב הרוח ומוריד הגשם" ומתחילים לבקש גשמי ברכה. בפסח יחזור שוב "שעון הקיץ" והתפילה תתחלף ל"מוריד הטל".

אולי זה יפתיע חלק מאיתנו, אבל חג המים הרשמי אינו שבועות אלא דווקא סוכות. כנראה שמשחקי המים הפרועים עברו לשבועות מסיבה פרקטית, כיון שמזג האוויר ידידותי יותר לסגנון הפעילות, אבל אם נרצה לחבר את נושא המים עם בוא הסתיו והציפייה לגשם נוכל להזמין את בני המשפחה לחגיגת מים שובבה ומהנה.

רעיונות למשחקי מים עשויים להיות סביב בלונים הממולאים במים ו"מתפוצצים" לקול צהלתם של הילדים, בריכת מים (מאולתרת או לא) בחצר הבית – עם השגחת מבוגר כמובן, תחרות העברת מים ממקום למקום בעזרת הפה, כף או דלי, וכמובן ממטרות וצינורות מים – אם מזג האוויר מאפשר. לצד ההשתוללות המהנה והמים הזורמים חשוב לשים לב לנושא של חיסכון במים ולכן כדאי להגביל את זמן המשחק ולהסביר כי מים הוא משאב יקר ועלינו לנהוג בו בתשומת לב. בגדי ים הם הלבוש המומלץ לפעילויות מים וזוהי גם דרך נעימה להפרד מן הקיץ באופן רשמי ולהתחיל להוריד יחד מן המדף הגבוה את בגדי החורף והמעילים.

סוכות – חג חברתי: זמן לפתוח את הבית ואת הלב

Photo by iStock/chameleonseye

בחג הסוכות גם העשיר וגם העני מתגוררים בבית פשוט וארעי. סממני המעמד והאמצעים הכלכליים מטשטשים וכולנו חשופים לרוחות ולגשם שעלול להפתיע. בחג הסוכות אף נוכח במיוחד המנהג של הכנסת אורחים ופתיחת הבית והלב לנזקקים. וכך כתב פילון האלכסנדרוני במאה הראשונה לספירה: "תעודת הסוכות להזכירנו בעושרנו את העוני, לפי שחייב אדם לזכור בעושרו את העוני, בימי תפארתו את השפלות, בגדלותו את הפשטות, בימי שלום את סכנת המלחמה, על פני היבשה, את סערות הים, ובעיר את המדבר"(על החוקים).

חג הסוכות מזמן שיחה בנושאים הקשורים לבית, ביטחון ומקום מבטחים, הן פיזי והן נפשי, ולכן זוהי הזדמנות חשובה לעסוק בשאלות של צדק חברתי. מהן הסוגיות החברתיות שמטרידות אותנו וכיצד נוכל גם אנחנו לעזור לעולם להיות מקום טוב יותר. הנה מספר נקודות לשיחה משפחתית:

האם פגשתם פעם אדם נזקק? האם ברחוב? האם במסגרת התנדבותית? האם ניתן לזהות מיהו אדם נזקק? אילו סוגים של "חוסר" קיימים בחברה שלנו? חוסר פיזי, חוסר נפשי? כיצד נוכל לזהות חוסר וכיצד נוכל לסייע?

אילו סוגיות חברתיות מטרידות אתכם? אי שוויון מגדרי? אי שוויון כלכלי? גישה לחינוך? גישה לשירותי רפואה? גזענות? הומופוביה? זהו סוגיה אחת שקרובה לליבכם וחשבו על היכולת שלכם להשפיע: לחבור לארגון שעוסק בנושא? להוביל פרויקט קטן חד פעמי? מיהם השותפים שתוכלו לגייס? מה נדרש על מנת לחולל שינוי, ואפילו קטן? אולי תרצו לשקול פרויקט משפחתי או פרויקט קבוצתי שנתי.

בקהילה הישראלית בפאלו אלטו פועל ארגון מעורר השראה "מעגלים ICC" שעשוי להוות נקודת פתיחה חשובה וקרובה.

חידונים לסוכות

חידוני מילים באדיבות מכון שיטים

פירות מבולבלים – נחשו מיהו הפרי:

א. אדוק בו

ב. ד. בן-דוב

ג. ק. ספרא

ד. ח. תוף

ה. אבי הגוי

ו. מ. ר. אפונס

ז. ו. נ. הוא

ח. רינה הקטן

ט. מר מתי

י. בן-עמי

יא. צ'ילי

יב. ויקי ו

יג. ג'י פוה

יד. לוז כ. גמא

פתרונות

א. אבוקדו; ב. דובדבן; ג. אפרסק; ד. תפוח; ה. גויאבה; ו. אנונה;

ז. אפרסמון; ח. נקטרינה;

ט. תמרים; י. ענבים; יא. ליצ'י;

יב. קיווי; יג. פג'ויה; יד. אגוז מלך;

סוכות הוא אחד משלושת הרגלים, חגים בהם נוהגים היו לעלות למקדש בירושלים: פסח, שבועות וסוכות. זוהי הזדמנות מצויינת למשחק ביטויים עם המילה 'רגל':

גלו את הביטוי עם המילה רגל:

א. התחלה מוצלחת

ב. על בסיס לא יציב

ג. התבטל

ד. שרפרף להשעין עליו את הרגליים

ה. בתמציתיות

ו. יסוד ועיקרון שלפיו אדם נוהג

ז. חיזק ושיקם אותו

ח. למד מפיו

ט. בכל הגוף

י. חדל לשלם את חובותיו

יא. התבלבל

יב. דבר שקר אין לו קיום והשקרן סופו שיתגלה

פתרונות

א. ברגל ימין; ב. על רגלי (כרעי) תרנגולת; ג.ישב רגל על רגל ; ד. הדום רגליים; ה. על רגל אחת; ו. נר לרגליו; ז. העמידו על רגליו; ח. התאבק בעפר רגליו; ט. מכף רגל ועד ראש; י. פשט את הרגל; יא. לא מצא ידיו ורגליו; יב. לשקר אין רגליים.

היא והוא לסוכות (מילת ה'היא' מתקבלת ממילת ה'הוא' בתוספת האותיות ה' או ת')

א. הוא – שלושה כאלה קיימים בשנה ועולים בהם לירושלים;  היא – מסרה ידיעות לאוייב.

ב. הוא – לקט פירות, שם נוסף לחג הסוכות;  היא – התכנסות של אנשים.

ג. הוא – מארבעת המינים;  היא – שמה הנוסף של אסתר במגילה.

ד. הוא – לפני הלילה; היא – צומחת בגדות נחלים ומארבעת המינים.

ה. הוא – הזכר ביונים;  היא – את שמחתה חוגגים מיד לאחר הסוכות.

ו. הוא – נעים זמירות ישראל ממלכי ישראל שמבקר בסוכה;  היא – קרובת משפחה.

ז. הוא – חלק מהרגל, בין השוק לירך;  היא – איחול, אמירת כל טוב למישהו.

פתרונות:

א. רגל/רִגלה; ב. אסיף/אסיפה; ג. הדס/הדסה; ד. ערב/ערבה; ה. תור/תורה; ו. דוד/דודה; ז. ברך/ברכה

קישוטים לסוכה

בסוכות אנו מצווים לשבת במשך שבעה ימים בסוכה, וכדי להפוך את השהייה בה לנעימה יותר, אנו מביאים לכם מספר מדריכים מצולמים להכנת קישוטי סוכה יפים ומקוריים. מומלץ לשתף את הילדים בתהליך היצירה ולנצל את זמן האיכות כדי לשוחח איתם על המנהגים, הסמלים ולשיר יחד את שירי החג.

באתר "אסיף- חג ישראלי" מבית מכון שיטים תמצאו שלל אפשרויות לקישוטים יצירתיים. לצפייה

באתר סרוגים תמצאו רעיונות לקישוטים מחומרים שיש בכל בית. לצפייה

באתר מאקו מציעים לכם אופציות קצת יותר מעוצבות של בלוגרים מובילים שבתום החג תוכלו לקשט איתן את הבית. לצפייה

באתר XNET תמצאו הדרכות לקישוטי סוכה מרשימים שרק נראים קשים להכנה, אבל עם טריקים קטנים תוכלו להכין אותם בלי שום בעיה. לצפייה

אם אתם מעדיפים להדפיס או לצבוע קישוטים מוכנים, היכנסו לאתר של התנועה הרפורמית בו תוכלו למצוא מגוון קישוטים להדפסה וצביעה. לצפייה

ואיך אפשר בלי שירי סוכות הקלאסיים?

אורחים לחג / לוין קיפניס

יוֹם טוֹב לָנוּ, חַג שָׂמֵחַ,

יְלָדִים נַגִּילָה נָא!

לְסֻכָּתֵנוּ בָּא אוֹרֵחַ:

אַבְרָהָם אָבִינוּ בָּרוּךְ הַבָּא!

יַחַד אֶת הַחַג נָחֹג

בְּלוּלָב, הֲדַס, אֶתְרוֹג,

הוֹ הֶאָח, נִשְׂמַח מְאֹד

.בַּמַּעְגָל נִרְקֹד בַּמַּעְגָל נִרְקֹד!

יוֹם טוֹב לָנוּ, חַג שָׂמֵחַ,

יְלָדִים נַגִּילָה נָא!

לְסֻכָּתֵנוּ בָּא אוֹרֵחַ:

יצחק אָבִינוּ בָּרוּךְ הַבָּא!

יַחַד אֶת הַחַג נָחֹג…

פטיש מסמר / עמנואל הרוסי

פטיש, מסמר

ניקח מהר.

סוכה לבנות,

בנים ובנות.

קרשים ניקח

וענפים לסכך

קשט הגג

לכבוד החג.

קנה, קנה,

סוכה נבנה.

קרשים ניקח,

קני סוף לסכך.

מהר, מהר,

פן נאחר,

אין פנאי חכות,

מחר סוכות.

שלומית בונה סוכה / נעמי שמר

שלומית בונה סוכה

מוארת וירוקה

לכן היא עסוקה היום

ואין זו סתם סוכה

מוארת וירוקה

שלומית בונה סוכת שלום

היא לא תשכח לשים

לולב והדסים

ענף של ערבה ירוק

רימון בתוך עליו

וכל פירות הסתיו

עם ריח בוסתנים מתוק.

וכששלומית תאמר:

"הביטו זה נגמר"

יקרה דבר נפלא פתאם:

יבואו השכנים

כולם בהמונים

ולכולם יהיה מקום.

ואז מתוך הסכך

יציץ לו ויזרח

כוכב בהיר כיהלום:

"שלום סוכת פלאים

מה טוב ומה נעים

שלומית בונה סוכת שלום".

סוכתי הסוכה / יעקב אורלנד

סוכתי, הסוכה,

נהדרת, ירוקה.

לי, לי, לי – רק, רק, רק

לי רק מחכה.

סבא יש לי, יש לי סב,

וזקן לו צח, רחב.

הוא אותי אוהב כל כך,

סוכתי יכס בסכך.

סוכתי, הסוכה…

מן הבוקר עד הליל

היא עומדת לה בצל.

לבושה היא עד הגג,

מקושטת ליום חג.

סוכתי, הסוכה…