החוף הצפוני: מנדוסינו

החוף המרכזי: מורו ביי וסן לואיס אוביספו

Morro Bay. Photo by Damian Gadal

האזור הזה הוא מושלם למי שרוצה חופשה של שבוע המשלבת פינוקים של עיירת נופש עם חוויות טבע מקסימות. מפרץ מורוֿ, הקרוי כך בשל הסלע הענק הנעוץ במימי צפון המפרץ, משופע במגוון בעלי חיים ימיים ומוקף מכל הכיוונים בפארקים מקסימים עם מסלולי טיול לכל גיל. העיירה Morro Bay היא המקום המועדף להתאכסן בו מבחינת הקרבה לאטרקציות, אבל גם סן לואיס אוביספו השכנה מתאימה, וגם זולה יותר.

Montaña de Oro State Park. Photo: docentjoyce

המדבר: מוהאבי ועץ יהושע

Joshua Tree National Park. Photo by Christopher Michel

כביש 395: אינדפנדנס עד קרסון סיטי 

Alabama Hills. Photo by Rick McCharles

כביש 395 נמתח לאורך הגבול המזרחי של קליפורניה ממזרח להרי הסיירה נבדהֿ, ובחלקו גם עובר בתחומי מדינת נבדה. הקטע שאני ממליצה עליו פה הוא הקטע הדרומי שבין העיירה אינדפנדנס, והצומת עם כביש 50. בחופשה מהסוג הזה שוהים כל יום במקום אחר. בחופשת חג ההודיה אין בעיה למצוא חדרי מלון באותו היום, אבל כדאי מאוד לדאוג לצידה ולחדר עם מטבחון או לציוד בישול ליום חג ההודיה עצמו, כי הסיכויים למצוא מסעדה פתוחה באותו היום נמוכים מאוד.

אז איפה כדאי לבלות לאורך הכביש הזה?

זה מסלול נדידה אותו אפשר לעשות משני הכיוונים, אבל הכיוון החביב עלי הוא להגיע מדרום ולנסוע צפונה. שתי סיבות לכך- האחת, היא שאת הדרך המשעממת על כביש 5 אני מעדיפה לעשות בהתחלה כשאני עוד רעננה ולא בסוף החופשה כשאני כבר מתה להיות בבית, והשניה היא שאם חוצים את הסיירה קודם ויש שלג אז כבר נשארים לשחק בשלג ולא ממשיכים הלאה …כביש 395 נמתח לאורך הגבול המזרחי של קליפורניה ממזרח להרי הסיירה נבדהֿ, ובחלקו גם עובר בתחומי מדינת נבדה. הקטע שאני ממליצה עליו פה הוא הקטע הדרומי שבין העיירה אינדפנדנס, והצומת עם כביש 50. בחופשה מהסוג הזה שוהים כל יום במקום אחר. בחופשת חג ההודיה אין בעיה למצוא חדרי מלון באותו היום, אבל כדאי מאוד לדאוג לצידה ולחדר עם מטבחון או לציוד בישול ליום חג ההודיה עצמו, כי הסיכויים למצוא מסעדה פתוחה באותו היום נמוכים מאוד.אז איפה כדאי לבלות לאורך הכביש הזה?

גבעות אלבאמה: אזור גאולוגי יפיפה עם תצורות סלעים מרהיבות ששימש אתר צילומים לסרטים מפורסמים רבים, ממערבונים ועד סרטי פנטזיה.

וויטני פורטל (אם הכביש פתוח). הבסיס למטפסים על ההר. בסוף נובמבר המסלולים הרגליים לא יהיו פתוחים, אבל אם הכביש אינו מכוסה שלג אז שווה לעלות ולהתרשם.

חמי קוח עמק אוונס יושב על אזור געשי שאמנם אינו מתפרץ אבל המגמה קרובה מספיק לפני השטח ויש ובו מעיינות חמים המזינים בריכות לטבילה מרגיעה.

Mono Lake. Photo by Ron Reiring

יער אורני בריסלקון העתיקים– העצים העתיקים בעולם (אם הכביש פתוח). יער אורנים עתיקים בני מעל 400 שנים. יש שם גם מסלולי טיול נחמדים אבל בסוף נובמבר הנגישות היא גבולית. אם הכביש פתוח – כדאי מאוד להגיע לשם. (האזור גבוה וקר – תתלבשו בהתאם!)

ממות׳ לייקס (ואם אתם מגיעים בעונות אחרות אז גם ה- Devil's Postpile National Monument שבנובמבר אינו נגיש). שם האטרקציה העיקרית היא השלג. הרכבל פעיל לאורך כל השנה (גם בקיץ!) וניתן לעלות לתצפית על ההר ולרדת חזרה ברכבל או אם יש כבר שלג אז על המגלשיים! באזור, אגמים יפיפיים (שיהיו קרים מידי לטבילה אבל יפים לטייל סביבם). הר ממות׳ הוא הר געש פעיל וגם בממות׳ לייקס ישנם מעיינות חמים לטבילה.

אגם מונו השוס העיקרי של המסלול הזה. אין מצב שנסעתם לאורך 395 ולא תעצרו שם להתרשם ולטייל. פשוט אין.

עיירת הרפאים בודי (בסוף נובמבר – התלבשו חם!) גילוי נאות – אני עוד לא הייתי שם אז אני מביאה את ההמלצה הזו מפי חברה טובה שכן היתה. מדובר בעיירת רפאים שננטשה במהירות כה רבה שכל חפצי הכורים נותרו בה כשהיו, וכיום העיירה היא פארק של הסטייט ומוזאון היסטורי מעניין.

קרסון סיטי מקום נוח לבלות בו לילה, ואם אתם בענייני קזינו אז גם לשחק קצת בלי הרעש המאפיין את לאס ווגאס ו/או רינו. חוזרים מערבה דרך כביש 50 וסאות׳ לייק טאהו. ומיד מתכננים את החופשה הבאה!

*מעונינים במסלולי טיולים והמלצות נוספות?

הצטרפו לרשימת התפוצה של ICC: BAinyanim

מאת: טלילה גולן

בטור הזה אני שולחת אתכם לנסיעה של יומיים בכל כיוון כדי לבלות באחד המקומות היפים והמיוחדים שיצא לי להיות בהם בזמן האחרון – המונומנט הלאומי דינוזאור Dinosaur National Monument. הפארק ממוקם על גבול יוטה וקולורדו ולדעתי שווה להשקיע את זמן הנסיעה שכן אפשר בלהעביר בו ארבעה או חמישה ימים.

Photo by istock/Best_Shop

האטרקציה המרכזית של המקום הזה הוא האתר הפלאונטולוגי בו חפרו שלדים של דינוזאורים ענקיים ועדיין יש הרבה מה לראות. לפני כ-200 מיליון שנה היה שם עיקול של נהר גדול בו שקעו גוויות של דינוזאורים ענקיים שנסחפו במים (הדינוזאורים הקטנים יותר לא שקעו בעיקול אלא המשיכו עם הזרם). כיום יש שם מדבר גבוה ושכבות סלעים צבעוניים ויפים ובאחת השכבות האלו נמצאו אותם שלדים מאובנים במצב שימור מעולה. את מרבית השכבות חפרו והעבירו למכוני מחקר ומוזיאונים אבל את השכבה האחרונה השאירו בסלע ובנו אולם תצוגה מסביב בשביל להגן על הממצאים ולאפשר לציבור לבוא ולראות את היופי במו עיניהם.

האתר הפלאונטולוגי נמצא קרוב לכניסה המערבית של הפארק וניתן לעלות לשם ברגל או לנסוע בשאטל (חינם) ממרכז המבקרים שבכניסה. מחוץ לאולם התצוגה ישנו שביל טיול חביב שלאורכו גם ניתן לראות מאובנים. אם כמוני הייתם משוגעים לדינוזאורים בילדותכם, או שילדיכם היום אוהבים את אוכלוסיית פארק היורה, אז זה בהחלט המקום בשבילכם. לאתר הדינוזאורים שווה להקדיש כחצי יום.

Photo by iStock/zrfphoto

בשטח המונומנט הלאומי דינוזאור מתמזגים הנהרות ימפה וגרין. הנהרות האלה מהירים מאוד ולא ממש אפשר לשחות בהם בגלל הזרם הסוחף. שני הנהרות האלה יצרו קניונים עמוקים ומפותלים, ויפיפיים מאוד מאוד. אפשר להקדיש יום, ואפילו יומיים לראפטינג על נהרות אלו – יש כמה חברות אאוטפיטרס שמוציאות טיולי רפטינג בפארק הזה ובסביבתו. מסלול טיול לא קשה ומאוד יפה, שמגיעים אליו מהכניסה הדרומית של הפארק מאפשר תצפיות מהממות על הנהרות האלה לפני ואחרי נקודת ההתמזגות, וגם על כל פסגות הרי הרוקיז שבסביבה.

דרך עפר ארוכה ותלולה (אבל עבירה גם לרכב רגיל) מובילה אל נקודת המפגש של נהרות הגרין והימפה, שם נמצא אחד מאתרי הקמפינג של הפארק, ואחד המקומות הבודדים בו ניתן לטבול במי הנהר כל עוד נמנעים מכניסה לעומק.

צילום: טלילה גולן

ישובים אנושיים היו באזור מאז שהגיע האדם לאמריקה. במספר נקודות בפארק ישנם פטרוגליפים – חריטות סלע שיצרו ילידים מקומיים בתקופות שונות בעבר. מהתקופה המודרנית, יש בפארק אתר היסטורי של היאחזות חוואים מהמאה ה-19.

האקולוגיה והגאולוגיה המרהיבה של המקום מציעה לכל חובבי הטבע הנאה מובטחת במגוון של מסלולי טיולים רגליים בדרגת קושי קלה עד מאתגרת, עם הזדמנויות לצפיה בבעלי חיים, גם כאלה שאין בקליפורניה (מושבות של פריירי דוג, למשל), ובאביב ישנה פריחה מדברית יפיפיה במקום. גם חובבי טיפוס הסלעים, ימצאו שפע תעסוקה בפארק הזה.

בתחומי הפארק מספר אתרי קמפינג, כולם על בסיס כל הקודם זוכה. לא בכל האתרים יש מים זורמים – צריך לוודא מראש מה יש בכל אתר ובאיזו עונה.

מי שפחות בעניין של קמפינג, בקרבת הפארק ישנון את העיירות ורנאל (בצד של יוטה) ודינוזאור (בצד של קולורדו) ובעיירות אלה ישנם מלונות ואיירבנב, וגם חנויות, תחנות דלק, מכבסות ומסעדות עממיות.

שווה את הנסיעה, כבר אמרתי?

מאת: טלילה גולן

הקיץ הגיע וזו התקופה בה הצפון מספק יעדים אטרקטיבים רבים לטיולים. הנסיעה לאורגון היא ארוכה וטוב לעצור בדרך לטיול נחמד להתאווררות וחילוץ עצמות, או פיקניק ושכשוך במי נהר קרירים. מקום שכזה הוא ה-Castle Crags State Park, שהוא גם יעד מוצלח בפני עצמו וממוקם כ-50 דקות נסיעה צפונית לרדינג.

תצפית על הר שאסטה

בעמק המרכזי חם מאוד בקיץ ופחות נעים לטייל, אבל בקאסל קראגס כל השבילים מוצלים, ואחד מהם גם עובר לאורך נהר הסקרמנטו ובו נקודות גישה למים.

הקאסל קראגס הם חודי ההרים הסלעיים החשופים שרואים בצידו המערבי של כביש 5, מול הר שסטה. אחד המסלולים הקצרים והנחמדים בפארק הוא מהחניון העליון לנקודת תצפית מהממת על הקראגס, וגם על הר שסטה עצמו.

בחלקו התחתון של הפארק יש מסלול יער קל של כמייל וחצי עם שלטי הסברים ונקודות עניין היסטוריות (היה שם פעם מכרה).

אפשר כמובן ללכת את המסלולים המחברים בין חלקו התחתון של הפארק לנקודת התצפית, אבל אלו כבר מסלולים ארוכים יותר בדרגות קושי בינוני עד קשה. ה-Pacific Crest Trail גם הוא עובר בתחומי פארק זה.

בעיני המסלול השווה ביותר לעשות 'על הדרך' בנסיעה קיצית צפונה הוא מסלול הנהר, שנמצא בחלקו המזרחי של הפארק. זהו מסלול שארכו בכיוון אחד הוא מייל וחצי (ללכת את כולו הלוך-חזור זה שלושה מייל), רמה קלה. המסלול אינו נגיש לכסאות גלגלים אבל בנקודת המוצא יש גישה למים ושביל נגיש לאורך הנהר באזור אתר הקמפינג.

בנקודות מסויימות לאורך השביל יש גישה לנהר ואפשרות לטבילה מרעננת. יש להזהר בטבילה – הזרימה עשויה להיות חזקה מאוד. הטבילה טובה בנקודות בהן יש  Water Holes בין הסלעים, מחוץ לזרימה המרכזית. רואים את המקומות האלו מהשביל.

בנקודת המוצא לשביל הזה יש חניון לשימוש יומי עם שירותים, ברז מי שתיה, ושולחנות פיקניק מוצלים.

בקאסל קראגס ישנם ארבעה אתרי קמפינג (רק שניים מהם עם מים) למעוניינים לשהות בו לילה או יותר. ניתן לשמור מקום לקמפינג באתר Reserve California.

הכניסה לפארק הוא בתשלום של 8$ לרכב. אלו המגיעים לשביל הנהר צריכים לעבור קודם בכניסה הראשית של הפארק בשביל לשלם ולקבל את ההנחיות.

ברכת קיץ מהנה!

מאת: שירלי צפלוביץ

לפני שהגענו לקליפורניה לא שמעתי מעולם על לאסן ושסטה, אבל חיפשתי מקום שיהיה יפה מצד אחד ולא תיירותי באופן מטורף מצד שני. את הטיול עשינו בסופ"ש של הממוריאל דיי, טיילנו בחלקים מהנתיב הגעשי The Volcanic Legacy Byway שמשתרע בין צפון קליפורניה לאורגון ונוצר על ידי הרי געש שהיו פעילים באיזור בעבר והשאירו הרים, אגמים ונופים מרהיבים.

יום 1 – סכר שאסטה Shasta Dam

Shasta Dam. Photo by iStock/photoquest7

יצאנו מאיזור סאניוויל, גוגל אמר כארבע ורבע שעות נסיעה והגענו תוך חמש שעות בכבישים המהירים עם קצת פקקים והפסקה לארוחה מהירה אצל ג'ק בקופסה.

לטעימה מיופיו של האיזור התחלנו בביקור בסכר שאסטה (Shasta Dam). הדרך לסכר עוברת בכביש 151. גוגל Maps יציע לכם בשלב כלשהו לפנות ימינה כדי לנסוע בדרך המהירה ביותר, אל תקשיבו לו ותצמדו לכביש 151 לדרך עם נוף יפיפייה. חצינו את הסכר עצמאית ברגל וצילמנו קצת תמונות. הנופים פשוט מרהיבים!

סכר שאסטה Shasta Dam

סביב האגם יש חופי רחצה, ספורט ימי, דייג ואפשרות לשכור סירה ללינה (House Boat). אם היינו קצת יותר מגניבים, אולי זה באמת מה שהיינו עושים, אבל העדפנו ללון במוטל על הקרקע Thundirbird Lodge בעיר רדינג. המוטל בסיסי למדי, אבל נקי מאד וכולם היו מאד נחמדים. ארוחת הבוקר בסיסית גם היא (מאפים, פירות, יוגורטים, דגני בוקר, שתיה) והעלות היתה צנועה גם היא, במיוחד בהתחשב שזה בסוף שבוע של חג.

מוטל Thunderbird Lodge

חזרנו לעיירה שאסטה לייק לארוחת ערב במסעדה בשם Old Mill Eatery & Smokehouse. המסעדה ממוקמת בסוג של אי תנועה ונראית פשוטה למדי אבל האוכל היה מצויין. העיירה קצת שכוחת אל ומאובקת, ונראית כמו בסרטים על הצד הכפרי והנחשל יותר של אמריקה, אבל כולם נורא נחמדים.

יום 2  – פארק לאסן Lassen Volcanic National Park

הקושי בביקור בפארק לאסן בסוף מאי בשנה גשומה הוא שרובו עדיין מכוסה שלג ולא פתוח לתנועת מכוניות. אם רוצים לטעום אותו ביום אחד זה דורש קצת ויתורים, וקצת הרבה נסיעות. מי שיכול ורוצה אפשר להגיע לכל מקום ברגל עם ציוד מתאים.

כדי לחצות את הפארק כולו במכונית צריך להגיע ביולי אוגוסט. נסענו מרדינג כשעה עד לכניסה הצפונית של הפארק. שילמנו בכניסה, חנינו במרכז המבקרים ואז הקפנו רגלית את האגם Manzanita Lake. זהו מסלול קל ונינוח שלוקח בערך שעה. אפשר עם ילדים קטנים, לא עגלות. יש מקום לשכור סירה או קייאק. ראינו אנשים שטים בסירות, דייגים במים והמון אצטרובלים. הנופים פשוט עוצרי נשימה ויש נקודה לצילום נפלא של האגם עם ההר המושלג ברקע.

המשכנו עם האוטו תוך עצירה במספר תחנות תצפית קטנות בדרך. בדיעבד הסתבר לנו שאפשר להוריד לטלפון הדרכה קולית אודות הפארק, חבל שלא ידענו!

Lassen Subway Cave

יצאנו מהפארק והמשכנו צפונה לאורך כביש 89 עד למערה תת קרקעית,Lassen Subway Cave , שנוצרה מזרם לבה עתיק. המערה חשוכה לגמרי וצריך פנסים ולא, האור של הטלפון לא באמת מספיק כמו שאמר לנו הבחור הנחמד במרכז המבקרים בלאסן. אז הזדנבו מאחורי משפחה מאורגנת יותר שהיתה עם פנסים חזקים. אין איזה משהו מרתק לראות במערה, פשוט הולכים דרכה ויוצאים מצד שני. קריר ונעים בפנים, וזו הפוגה מגניבה מהחום שבחוץ.

מערת לבה תת קרקעית Lassen Subway Cave

עם הרכב אפשר להגיע עד לנקודה שנקראת Devastated Area שם חנינו, והמשכנו בהליכה בשלג. ההליכה בשלג מעייפת והיו לנו עוד תוכניות אז חזרנו לאוטו והמשכנו. מי שזמנו בידו ויש לו נעלי הליכה אטומות למים ומקלות הליכה (מומלץ אבל לא חובה), יכול להתקדם ולהמשיך לטייל.

פארק הר הגעש לאסן  Lassen Volcanic Park

הסבר קולי להורדה  Audio Guide

היה עוד לא נורא מאוחר אז החלטנו לנסוע לכניסה הדרומית של הפארק, סיפור של שעה וחצי נסיעה בערך, דרך העיירות Shingletown ואז Manton ואיזורים כפריים וחקלאיים.

נכנסנו שוב לפארק, הפעם מהכניסה הדרומית (אין צורך לשלם שוב, פשוט הראינו את הקבלה) והמשכנו עם האוטו עד כמה שאפשר עד Sulphur Works . כנראה שהר געש שמכבד את עצמו צריך בורות מבעבעים של בוץ בריח גופרית (ביצה סרוחה) ואדים שעולים מהסלעים. ומסביב שלג. מחזה סוריאליסטי למדי.

הכביש חסום למכוניות אבל חלקו כבר נקי משלג ואפשר להמשיך ברגל. אם היינו רציניים, כנראה שהיינו ממשיכים אבל זה בעליה, ואנחנו לא רציניים. אז הלכנו קצת, חזרנו לאוטו וחזרנו למלון (כשעה וחצי נסיעה).

מסלול אופניים Sacramento River Trail

נחנו קצת החלפנו בגדים ונסענו לרכב על שביל לאורך נהר הסקרמנטו, אחד ממגוון גדול של שבילים למטיילים באיזור. אנחנו הבאנו אופניים מהבית, אבל בטח אפשר לשכור. השביל סלול עם אספלט לאורכו ומאד נעים לרכיבה, הוא הולך לאורך הנהר ומתחיל מגשר שעון השמש Sundial Bridge המפורסם של רדינג.

Sacramento River Trail

רכבנו לאורך כ-15 קילומטר ולקח לנו כשעה ועשרים. אפשר לעשות את המסלול גם ברגל או עם עגלת ילדים, וכמובן שלא חייבים את כולו. הנוף פשוט מקסים ואפילו פגשנו צבאים בדרך! אפשר להגיע ברכיבה עד סכר שאסטה אבל התחיל להחשיך ולא רצינו להתקע על המסלול בלילה (הוא לא מואר).

מסלולי הטבע של רדינג (יש המון!)

מסלול  Sacramento River Trail

עלות: חינם

אכן, לא בדיוק אופניים. זה נקרא Me-Mover

יום 3  – יום של מפלים ואגמים

Burney Falls. Photo by iStock/ Byung_J_Roe

התחלנו את היום בנסיעה של כשעה למפלי ברני Burney Falls. חנינו ליד מרכז המבקרים והלכנו לראות את המפל. יפה ונחמד מאד. הרבה יותר גדול ממה שחשבנו. עשינו סיבוב רגלי במסלול סביב המפל Falls Loop Trail – המסלול לא מאד ארוך או קשה, ומוצל ברובו, אבל חלקו הראשון בירידה, מה שאומר שחלקו השני בעליה.

בפארק יש גם איזור לקמפינג ובקתות עץ קטנות שאפשר לשכור ללינה. יש גם ירידה (קצת תלולה וצרה) עם המכונית לאגם בריטון Lake Britton. האגם יפיפיה, יש בו חוף רחצה ואפשרות לשכור ציוד שייט. אם היינו רציניים היינו עוצרים פה ונשארים כמה שעות למנוחה ולסטלבט. למי שמגיע עם סירה מהבית אפשר להוריד אותה למים.

פארק המפלים Burney Falls

יצאנו מהשמורה והמשכנו צפונה לאורך כביש 89 עד למסלולה ההליכה הקליל והמקסים לאורך נהר ומפלי מקלאוד McCloud River Falls Trail. פה לא מדובר במפל בודד גדול אלא במספר מפלים קטנים לאורך הנהר היפה. נסענו לפי השלטים ל MIddle Falls ושם חנינו והתחלנו במסלול. לא עשינו את המסלול במלואו (לא הגענו ל- Lower Falls) אבל מאד נהנינו מהקטע שכן עשינו. חלקו של המסלול סלול וחלקו שביל שקצת צר בחלקים מסוימים, אבל הוא ממש לא קשה. ראינו הרבה משפחות וגם טיילים עם כלבים. מסלול נעים וכיפי. וכל הזמן הנוף המהמם מסביב.

מסלול המפלים

McCloud River Falls Trail

המשכנו לכיוון העיר מאונט שסטה Mount Shasta (לא לבלבל עם לייק שאסטה). לארוחת צהרים נכנסו למסעדה בשם בלק בר דיינר Black Bear Diner. אנחנו מכירים את הרשת אבל לא ידענו שבמאונט שאסטה נמצאת המסעדה המקורית! היה מאד טעים, במיוחד הפאי האמריקאי לקינוח.

לאורך כל הנסיעה באיזור שסטה, אפשר לראות מרחוק את ההר הנושא את השם. הוא גבוה, הוא ענק והוא מושלג ורואים אותו מכל מקום. אחרי ארוחת הצהרים טיפסנו בדרך הנוף Everitt Memorial Highway עם המכונית עד לנקודה הגבוהה ביותר אליה אפשר להגיע עם האוטו – Bunny Flat. החניה היתה עמוסה, והאתר המושלג היה מלא במשפחות עם ילדים צוהלים, אז צילמנו רק כמה תמונות וירדנו חזרה. הנוף פשוט מדהים! בדרך חזרה עצרנו בכניסה למסלול הליכה קצר Sand Flat שהיה מושלג גם הוא, הלכנו קצת בשלג בשביל האווירה וחזרנו למטה.

Siskiyou Lake. Photo by iStock/michaelschober

המשכנו לכיוון האגם Siskiyou Lake, ירדנו לחוף של האגם, הכנסנו את כפות הרגליים למים… קפוא! יש במקום אפשרות לשכור סירות וציוד ימי, והיו לא מעט ילדים במים, אבל עבורנו זה היה קפוא ממש.

חזרנו למלון (כשעה נסיעה), נחנו קצת ויצאנו לארוחת ערב במבשלת בירה מקומית Woody's Brewing Company. הלכנו ברגל למבשלה, והכל סביבנו היה נטוש לגמרי. לא בדיוק איזור שנעים להסתובב בו. עדיף לנסוע.

הר שאסטה Mount Shasta

https://visitmtshasta.com

חומרים על מסלולים, מסעדות, מוטלים, אטרקציות ועוד בהר שאסטה תמצאו כאן.

יום 4 – מערת שסטה Shasta Cavern

ליום האחרון בטיולון שלנו השארנו אטרקציה חביבה ומסודרת – המערה באגם שאסטה.

הזמנתי מראש באתר כרטיסים לשעת הפתיחה 9. נסענו כחצי שעה עם האוטו, כשהחלק האחרון של הנסיעה צר ומפותל. במשרד המרתי את הכרטיסים הוירטואלים (צריך להציג אותם לסריקה, ולא היתה מי יודע מה קליטה אז מזל שעשיתי צילום מסך!) בכרטיס ממשי והתחלנו במסע למערה.

כדי להגיע למערה חוצים קודם כל את האגם בסירה. עקב חורף גשום ומושלג במיוחד, האגם מלא עד כדי 96% מקיבולתו. במידה ויחרוג יש אפשרות לפתוח את הסכר כדי לשחרר מים בצורה מבוקרת. חברים שביקרו באגם בשנה שחונה סיפרו שהיה צורך בנסיעה בג'יפ כדי להגיע למקום עגינת הסירות. מתחנת העגינה בצידו השני של האגם נוסעים באוטובוס מאורגן בדרך צרה ומפותלת עד לפתח המערה. בדרך שמענו הסברים על האיזור והאתר.

Shasta Caverns near Redding. Photo by iStock/RJohn97

המערה עצמה יפה מאד, לא ענקית. יש הרבה מדרגות בפנים אז לא נגיש. בפנים קריר ונעים והכל מואר ומסודר. המסלול בהליכה עצמית כשבכל אולם יש מדריך שמספר על האתר ועונה על שאלות.

בסיום חוזרים עם אוטובוס וסירה לנקודת ההתחלה. כל הסיפור לקח כשעתיים. מאד נהנינו. מומלץ!

מערת שאסטה Lake Shasta Caverns

בסיום הביקור במערה נפרדנו מהאגם היפה והתחלנו את הדרך חזרה הביתה. עשינו עוד עצירה קטנה לארוחת צהרים מהירה ורכישת שמנים בחנות אוליב פיט Olive Pit. בדרך אפשר לראות את מטעי הזיתים מהם מופקים השמנים. עצירה נחמדה מאד ובול בזמן.

מסעדה ומעדניה – אוליב פיט Olive Pit

תם ונשלם סוף שבוע של טעימות מאיזור שאסטה. יש בו המון מקומות לתייר, המון מסלולים רגליים, קמפינג, שייט, דייג ונופים מקסימים. בהחלט נרצה לחזור!