ייפוי כוח מתמשך: מהו המסמך והאם ניתן לחתום עליו כתושבי חוץ?

ייפוי כוח מתמשך: מהו המסמך והאם ניתן לחתום עליו כתושבי חוץ?

מאת: עו"ד שרון אריאלי ועו"ד סתיו וייס

בשנת 2016 פורסם תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אשר מגלם בתוכו תפיסה חדשה לפיה כל אדם אחראי על חייו וזכאי לחיות אותם בהתאם לרצונו ולבחירתו, גם כאשר הוא אינו כשיר משפטית ואינו מסוגל לדאוג לענייניו. אחד החידושים שהביא עימו התיקון לחוק הינו כלי משפטי בשם "ייפוי כוח מתמשך" אשר למעשה נותן אפשרות לכל אדם בגיר ובריא בנפשו ובשכלו לבחור מבעוד מועד בידי מי תופקד האחריות עליו במקרה שלא יוכל לדאוג לענייניו בעצמו. כתושבים המתגוררים מחוץ לישראל, השאלה מי יטפל בהורינו המתבגרים עולה לא מעט והכלי הזה הוא עוד אחת מן הדרכים באמצעותן נוכל להסדיר את הטיפול ולהקל על עצמינו ועל הורינו כשקורה חלילה משהו בלתי צפוי. בכתבה הבאה ננסה לענות על כל השאלות אשר עולות בנושא זה שיעזרו לכם להבין יותר לעומק את משמעות המושג ייפוי כוח מתמשך.

Photo by istock/scyther5

מהו ייפוי כח מתמשך?

מדובר במסמך המאפשר לכל אדם מעל גיל שמונה עשרה, בעודו בדעה צלולה וכשיר משפטית, לבחור את מיופיי הכח שיוכלו לפעול בשמו באם הוא יגיע למצב שבו הוא לא יוכל לטפל בענייניו (למשל בשל ירידה ביכולותיו הקוגניטיביות). הממנה יבחר את מיופיי כוחו ויוכל להנחות אותם כיצד לדאוג לענייניו הבריאותיים ו/או הרכושיים על ידי מתן הנחיות מקדימות בנושאים אלו במסגרת יפוי הכוח המתמשך.

אילו נושאים אפשר להסדיר ביפויי כח מתמשך?

ניתן להסדיר ביפויי כח מתמשך עניינים אישיים, רפואיים ו/או רכושיים. הממנה יחליט מה היקף ייפוי הכוח. לאחר שהחליט על היקף ייפוי הכוח, יוכל מייפה הכח לציין בפני עורך דינו מקרים אותם ירצה להסדיר ו/או להחריג מייפוי הכוח. לדוגמא: אפשר להגביל את יפוי הכח לנושאים מסוימים בלבד, כמו אשפוז פסיכיאטרי.

כמה מיופיי כח אפשר למנות ביפויי כח מתמשך?

מייפה הכח יוכל למנות אדם אחד או יותר לטפל בעניינים המוסדרים ביפוי הכח, לקבוע אם מיופי הכח יפעלו ביחד ו/או לחוד, מה היקף האחריות והסמכויות של כל אחד מהם, מי יכריע במקרה של מחלוקת ביניהם, וכיו"ב. היתרון במינוי מספר מיופי כח הינו שאם אחד מהם לא יוכל לפעול, יוכלו האחרים להמשיך ולפעול בהתאם לאמור ביפוי הכח.

מתי וכיצד נכנס ייפוי כח מתמשך לתוקף?

ייפוי הכח המתמשך נכנס לתוקף כאשר הממנה לא מסוגל יותר להבין בענייניים אשר לשמם ניתן ייפוי הכוח או במקרה שהממנה קבע במפורש בייפוי הכוח תנאים מסוימים שהתרחשותם תביא לכניסתו לתוקף של ייפוי הכוח המתמשך. אם הממנה לא קבע תנאים כאמור, ייפוי הכח המתמשך ייכנס לתוקפו בהתבסס על חוות דעת רפואית שלפיה הממנה אינו מסוגל להבין באותם עניינים שלשמם ניתן ייפוי הכח.

מי יכול לערוך ולהחתים על ייפוי כח מתמשך?

את ייפוי הכוח המתמשך רשאי לערוך רק עורך דין אשר עבר הכשרה מיוחדת ושאין לו עניין אישי בייפוי הכוח. אפשר למצוא את רשימת עורכי הדין המוסמכים לחתום על ייפוי כוח מתמשך באתר לשכת עורכי הדין. הגשת ייפוי הכוח תבוצע באופן מקוון על ידי עורך הדין שערך אותו.

האם ניתן לחתום על יפוי כח מתמשך בחו"ל?

במידה שאחד החותמים מתגורר בחו"ל, עמדת לשכת עורכי הדין כיום היא כי ניתן להחתים את הממנה ואת מיופה הכח על מסמכים הקשורים בייפוי הכח המתמשך על ידי עורך דין ישראלי בחו"ל.

מה ההבדל בין אפוטרופסות וייפוי כח מתמשך?

עד לתיקון 18, הדרך היחידה לטיפול בחסרי ישע הייתה באמצעות פנייה לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס.

אפוטרופסות היא אמצעי שבו בית המשפט ממנה במסגרת הליך משפטי אפוטרופוס לטפל בענייניו של אדם שאינו מסוגל לנהל את חייו באופן עצמאי ולדאוג לענייניו. הבקשה למינוי אפוטרופוס מוגשת לרוב על ידי בני משפחתו של האדם והליך זה שולל את זכותו להחליט בענייניו, שכן ההחלטה האם למנות ואת מי למנות כאפוטרופוס נתונה בידי בית המשפט.

כיום, על פי התיקון, לא ימונה לאדם אפוטרופוס אם קיימות אפשרויות המגבילות פחות את עצמאותו. כמו כן, התיקון הטיל הגבלות שונות על מינוי אפוטרופוס ועל סמכויותיו, בדרך המאפשרת יותר ביטוי לרצון האדם בעל המוגבלות.

בהשוואה למינוי אפוטרופוס, היתרון של ייפוי הכח המתמשך הוא שהוא מאפשר לאדם לתכנן את העתיד ולמנות מיופה כוח בהליך קל יותר ובעודו בדעה צלולה, תוך בחירה חופשית של זהות מיופי כוחו בטרם קרות האירוע המצריך את הפעלתו, בלי הליך משפטי ומבלי לסמוך על בית המשפט שיבחר את מיופה הכוח הנכון בשבילו.

מה ההבדל בין צוואה ויפוי כח מתמשך?

צוואה היא מסמך משפטי שבו מורה האדם מה ייעשה בעיזבונו לאחר מותו. העיזבון כולל את כל רכושו של האדם לרבות מיטלטלין ונכסי נדל"ן שצבר בחייו. בנוסף על ההוראות בענייני רכוש יכול האדם לפרט בצוואה את רצונו בתחומים שאינם כספיים, כמו למשל הנחיות לגבי ילדיו הקטינים ועוד. מי שאינו עושה צוואה, עיזבונו יחולק בהתאם להוראות שבחוק הירושה.

בעוד שצוואה קובעת מה ייעשה ברכושו של אדם לאחר פטירתו, בייפוי כח מתמשך קובע האדם כיצד ייראו חייו ומה ייעשה בגופו וברכושו בעודו בחיים, במידה ויגיע למצב שלא יוכל לשלוט בענייניו ולקבל את החלטותיו בעצמו.

לסיכום, ייפוי הכוח המתמשך הינו כלי משפטי חדשני ומתקדם המשאיר את השליטה בידי הממנה ולא משאיר שיקול דעת לבית המשפט, וכן מתייחס גם לעניינים רפואיים וגם לעניינים רכושיים עוד במהלך החיים ולא רק לאחר הפטירה.

*האמור במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי אשר מטבע הדברים דורש בחינה מעמיקה של כל מקרה לגופו.

לכל שאלה בנושא ניתן ליצור קשר עם עו"ד שרון אריאלי וסתיו וייס  www.weissarieli.com.

משרד עורכי דין וייס אריאלי  ושות' – ישראל קליפורניה

שיטת דירוג האשראי בארה"ב: כיצד תשפרו את הקרדיט סקור שלכם?

שיטת דירוג האשראי בארה"ב: כיצד תשפרו את הקרדיט סקור שלכם?

מאת: אור יוחנן

למי שמגיע מישראל, שיטת דירוג האשראי בארה״ב עלולה להיראות מטופשת להחריד. איך זה שלקוח עם $100,000 מזומן בחשבון הבנק לא יכול לקבל כרטיס אשראי מסכן של אמזון?

אז כמה מילים על דירוג האשראי – מה זה, למה זה, כיצד ניתן לשפר אותו ומה ניתן להרוויח.

שיטת האשראי בארה״ב

אשראי מתפקד כמקור הלוואה זמין: כשאנחנו רוכשים מוצר ומשתמשים באשראי, במקום לשלם מכיסנו $100 כאן ועכשיו, חברת האשראי משלמת זאת ומוסיפה $100 לחוב שלנו. בסוף כל מחזור (Billing Cycle) נדרש לתשלום החוב, ואם לא נשלם את כולו תוך זמן מסוים (ידוע בשם Grace Period, בד״כ 2-3 שבועות) תצבר ריבית על החוב הקיים.

Photo by iStock/NicoElNino

למה צריך דירוג אשראי?

בארה״ב יש ״הפרדת רשויות״ בין חשבון הבנק וכרטיס האשראי (גם אם קיבלנו את כרטיס האשראי מהבנק!). ההפרדה הזאת אמנם מגנה על הלקוח כי בניגוד לישראל חברת האשראי לא יכולה לעקל בקלות את חשבון הבנק ולגבות ממנו חוב, אבל בד בבד מייצרת סיכון לחברות האשראי שכן כיצד ניתן לדעת שהלקוח אכן מתכוון לשלם את החשבונות שלו?

דירוג האשראי הוא בעצם כלי שנועד לייצר ביטחון בין שני צדדים שאינם מכירים זה את זה- הלקוח וחברת האשראי. לקוח עם דירוג גבוה מהווה פחות סיכון ולכן אפשר להלוות לו יותר כסף, ואף כדאי להציע לו הטבות על מנת למשוך אותו אליך כי קרוב לוודאי שהוא ישלם את החשבונות בזמן.

השיטה אינה מושלמת (רחוק מכך…), ובהחלט בעייתית לאנשים שמגיעים ממדינה זרה – זה לא משנה שיש לנו כסף זמין בעו״ש ושמעולם לא פיגרנו בתשלום, חברות האשראי לא יודעות את זה ואף אחד לא מתכוון to take our word for it.

מנגד, סטטיסטית מי שמבצע רילוקיישן הוא אדם עם יכולות כלכליות שנמצאות מעל הממוצע, ולכן יש לו פוטנציאל גלום להיות לקוח פרמיום לחברות האשראי – אם רק ידע איך לעשות את זה כמו שצריך.

איך זה מחושב?

יש מספר חברות שאוספות נתונים ממקורות שונים, לוקחות את כל הפרמטרים, מניחות בקערה, מערבבות קצת ומקבלות איזשהו מספר שנועד למדל את הכדאיות שלנו בתור לקוח.

הפרמטרים המרכזיים הם (בסדר עדיפות יורד):

הכי משפיע:

  1. הערות חיובים Derogatory Marks: האם נושה כלשהו נדרש להגיע להוצאה לפועל על מנת לאסוף חוב?
  2. היסטוריית תשלומים Payment History: האם אנחנו משלמים בזמן?
  3. ניצולת Utilization: כמה כסף אנחנו חייבים, מתוך סך הכסף שחברת האשראי מאפשרת לנו ללוות?

די משפיע:

  1. היסטוריית אשראי Credit History: מה הזמן הממוצע לסך החשבונות שלנו?

משפיע:

  1. מס׳ החשבונות שלנו Total account: כמה חשבונות יש לנו (כרטיסי אשראי, הלוואות, משכנתאות)?
  2. בדיקות אשראי Hard inquiries: כמה פעמים הריצו עלינו בדיקה בשנתיים האחרונות?

איך ניתן לשפר את דירוג האשראי?

כפי שראיתם, ישנם דברים חשובים יותר וישנם דברים חשובים פחות אז כמובן שצריך להתמקד בדברים החשובים, אבל בפועל אין סיבה שלא לדאוג לכל הפרמטרים האלו במקביל:

1 + 2. הערות חיובים + היסטוריית תשלומים: אנחנו תמיד משלמים בזמן את ההלוואות/מימון רכב/משכנתא שלנו, ותמיד משלמים לפחות את התשלום המינימלי הנדרש במחזור האשראי (ויותר מכך, ראו סעיף 3).

3. ניצולת: נבדוק מה תאריך ה-billing cycle של כרטיס האשראי שלנו ונדאג לשלם את כל החובות *יומיים* לפני התאריך הזה – פחות שני דולרים. קרי: ביום גמר המחזור, נהיה חייבים $2 לחברת האשראי. עצם קיום חוב קטנטן הוא עדיף מאשר אפס חוב. בנוסף, מומלץ להתקשר לחברת האשראי פעם בשנה ולבקש להגדיל את המסגרת.

4. היסטורית אשראי: אין יותר מדי מה לעשות במישור הזה, מלבד להמתין בסבלנות. עם זאת יש לי טיפ לאלו ששוקלים אולי לעשות רילוקיישן אי שם בעתיד (הקרוב/רחוק), ולהורים לטינאייג׳רים שבינינו: פתחו חשבון בנק, קבלו כרטיס אשראי כלשהו, ושימו עליו תשלום חודשי גנרי (לדוגמא: נטפליקס). בצורה זו תתחילו לצבור היסטוריית אשראי חיובית וזה יקל עליכם מאוד בעתיד.

5. מס׳ החשבונות: ככל שיש יותר חשבונות פתוחים המנוהלים בצורה נכונה, דירוג האשראי יעלה. חשבונות פתוחים אינם רק כרטיסי אשראי, אלא גם משכנתאות, מימון רכב, הלוואות וכו׳. שימו לב שיש סתירה מסוימת בין הפרמטר הזה ובין ההיסטוריה (קטנה כל פעם כשפותחים חשבון חדש) ובין בדיקות האשראי (לרוב יידרשו בעת פתיחת חשבון חדש), לכן מבחינת דירוג האשראי מדובר ב״ירידה לצורך עליה״ – תהיה ירידה רגעית, אבל בטווח הארוך יותר זה יסייע לדירוג.

6. בדיקות אשראי: תמיד כדאי לנסות למצוא פתרון חליפי לבדיקת אשראי, לדוגמא הפקדת פקדון זמני, שיתוף statements מחודשים קודמים, וכו׳.

למה זה טוב

עם דירוג אשראי טוב, מגיעים כל מיני Perks: ניתן לקבל כרטיסי אשראי שיציעו ערך מוסף גבוה ו/או בונוס כספי בהצטרפות, מסגרת אשראי גבוהה שתקל ברכישות עתידיות, נקבל ריביות טוב משמעותית כשנרכוש נכס למגורים או השקעה, תנאי הליסינג שלנו ישתפרו פלאים וכו׳. מי שלא מבצע אופטימיזציה לדירוג האשראי שלו, מאבד הטבות בשווי אלפי דולרים – וחבל. סקירה של כרטיסי אשראי מומלצים תוכלו למצוא בכתבה זו.

לסיכום, תחת התנהלות מושכלת, קל להגיע לדירוג טוב (מעל 700), ובאמצעות התמדה נגיע לדירוג מצוין (מעל 800). דירוג אשראי טוב בפועל יכול לגרור הטבות כספיות בשווי אלפי דולרים, אז שווה להשקיע כמה דקות ולהבין איך לנהל אותו בצורה אופטימלית.

 

*אור יוחנן, מהנדס תכנה ביום ומשקיע נדל״ן בלילה, הוא הבעלים של עמוד הפייסבוק ״רילוקיישן אינפורמיישן״. לקריאת פרסומים נוספים שלו לחצו כאן.

כרטיסי אשראי בארצות הברית: המדריך למתחילים

כרטיסי אשראי בארצות הברית: המדריך למתחילים

מאת: אור יוחנן

התנהלות פיננסית נכונה בארה"ב כוללת הוצאת כרטיסי אשראי (כן – ברבים!) מאחר שהם, קודם כל, אחד הכלים האפקטיביים ביותר לשיפור דירוג האשראי, ה-Credit Score. בנוסף, כרטיסי האשראי טומנים בחובם הטבות רבות ששוות הרבה כסף, עליהן אפרט בהמשך. שני הגורמים האלו מביאים לכך שלא משתלם לבזבז כסף שלא דרך כרטיס האשראי שכן אתם נפגעים פעמיים – גם לא בונים את הקרדיט סקור שלכם, וגם לא צוברים הטבות על שימוש באשראי. ולכן, כשאתם פותחים חשבון בנק חדש ומקבלים דביט קארד, שימו אותו עמוק בארנק והשתמשו בו רק כדי למשוך מזומנים מהכספומט, וכמובן, מעטו להשתמש במזומן.

Photo by iStock/Bet_Noire

מהן ההטבות העיקריות?

לכרטיסי אשראי בארה"ב יש שני מסלולי הטבות עיקריים – נקודות תעופה ו-Cash Back. כרטיסי אשראי לנקודות תעופה מציעים מיילים (miles) בחברת תעופה אחת או יותר עבור כל רכישה והשווי של נקודות התעופה משתנה מחברה לחברה ומטיסה לטיסה. ה- Cash Backהוא אחוז ההחזר על כל קנייה ונע לרוב בין 1% ל-5%. יש מספר לא מבוטל של כרטיסים שהם גם וגם, כלומר, ניתן להמיר את הנקודות שצוברים לכסף, ולשלם איתו את חשבון האשראי, או להמיר לנקודות תעופה (ניתן גם להמיר לדברים נוספים כמו נקודות של מלונות או כרטיסי מתנה אבל נתמקד בשני אלו). כאמור, שווי הנקודות משתנה מחברה לחברה ומשווי הטבה אחד לאחר אבל בממוצע, בין כרטיסים ובין הטבות, מדובר בשווי של סנט אחד לנקודה.

לרוב הכרטיסים יש מענקי הצטרפות אטרקטיביים יותר או פחות בדמות של חבילת נקודות שמנה או ממש מזומן אחרי שתבזבזו סכום מסוים בכרטיס תוך זמן מוגדר. למה? כי יש תחרות מאוד גדולה על הלקוח והמטרה היא לגרום לכם להצטרף. חברות האשראי בונות על זה שתישארו לקוחות נאמנים לאורך זמן ולכן עמלות הסליקה יהיו שוות את ההשקעה בבונוס בשנה הראשונה.

מה עדיף? קאשבק או מועדוני תעופה? זה ממש תלוי בכם ובצרכים שלכם, אבל כן נרחיב רגע למה או מתי מימוש במועדוני תעופה משתלם. נקודות נוסע מתמיד יכולות להוזיל את מחיר כרטיס הטיסה, לפעמים בצורה משמעותית (נניח בקיץ/כריסמס). לדוגמא: ב- Star Alliance, כרטיס הלוך חזור לישראל מסיאטל/סן פרנסיסקו ניתן להשיג ב- 85,000 נקודות שזה שווה ערך לכ-$850. נוסף על כך, קנייה בנקודות תעופה נותנת גמישות משמעותית – ניתן לבטל או להזיז טיסה או חלק ממנה בתשלום של כ- $100 גם אם זה ברגע האחרון. ניתן גם לקנות כרטיס בכיוון אחד בעלות האמיתית שלו (42,500 מיילים = $425) אז ככה שאם אתם צריכים גמישות ורוצים לקנות כרטיס בכיוון אחד ורק בשלב יותר מאוחר לקנות את החזור – נקודות תעופה זה הדרך הנכונה (כלכלית) לעשות את זה.

אני בתחילת דרכי בעולם כרטיסי האשראי בארה"ב. אלו כרטיסים מומלץ להוציא?

למי מכם שרק מגיע לארה"ב ואין לו קרדיט סקור מפואר, בחרנו להמליץ על חמישה כרטיסים טובים שקל לקבל אותם גם עם קרדיט סקור בינוני ושגם פטורים מעלות שנתית.

כרטיס Bank of America Cash Rewards – כרטיס שנותן 3% קאשבק על רכישות בקטגוריה נבחרת (רכישות אונליין, דלק, מסעדות, טיולים, פארמה, או רהיטים), ו- 2% קאשבק על סופרמרקטים, עד $2,500 ברבעון (1% על כל השאר וגם מעבר ל-$2,500). 3% קאשבק על רכישות כלליות באינטרנט זה הכי טוב שמצאנו! בנוסף, נוטים לאשר משתמשים חדשים גם כאשר אין היסטוריית אשראי (במיוחד אם פותחים אצל בנק אוף אמריקה חשבון). בתור רפרנס, אנחנו קיבלנו אשראי עם תקרת שימוש גבוהה ברגע הנחיתה ממש.

כרטיס Citi Double Cash-Back– נותן 2% קאשבק על כל רכישה באשר היא וללא שום תקרה.

כרטיס Chase Freedom Unlimited– נותן 1.5 נקודות לכל קנייה באשר היא ולכן הוא מעולה ככרטיס "סל" לכל הקטגוריות שלא מקבלות ניקוד גבוה בכרטיסים ספציפיים אחרים. רוב הכרטיסים של צ'ייס, כולל זה, הם דואליים כלומר אפשר לממש אותם כקאשבק או כנקודות תעופה (1.5 נקודות, או 1.5% קאשבק).

כרטיס Chase Freedom הופך ממש בקרוב ל– Chase Freedom Flex נותן 5 נקודות לקניות בקטגוריה מתחלפת כל רבעון עד $1,500 בשנה. לרוב, זו רוטציה בין דלק, סופרמרקטים, אמאזון, פארמה, וחנויות כל-בו (מייסיס וכדומה). אם אתם הולכים עליו אז כדאי לרכוש בכל רבעון רק/בעיקר בקטגוריה של ה-5 נקודות. גם כרטיס זה הוא דואלי.

כרטיס Tomo Card– לחדשים בארה"ב ללא סקור כלל, שלא מצליחים להוציא את כרטיסים המוזכרים מעלה (או טובים יותר), נמליץ לבחון את ה–charge cards כמו Tomo Card. אנו פחות מכירים את הכרטיסים האלו אבל נראה שהם יכולים להיות פתרון לא רע בכלל למתחילים.

לחלק מהכרטיסים האלו יש גם מענק הצטרפות (לדוגמא $200 אם בזבזתם $1,000 בשלושת החודשים הראשונים ב-Bank of America Cash Rewards). חשוב להבהיר שהאסטרטגיה אינה (!) לבזבז יותר רק בשביל לקבל את המענק, אלא להפנות את ההוצאות שלכם, שבלאו הכי מתרחשות, לכרטיס החדש על מנת לקבל את המענק.

צריך לזכור שהסיכוי לקבל כרטיס משתנה בהתאם לקרדיט סקור ולהיסטוריה הפיננסית שלכם. לפני שאתם מגישים אפליקיישן לכרטיס כזה או אחר, אנו ממליצים להתייעץ עם הבנקאי בסניף כדי שיוכל לייעץ ואף אולי לסייע בקבלה שלהם (הם יכולים להרים טלפון למחלקת האשראי ולבקש שינסו לאשר במידה והאישור לא ניתן אוטומטית). הבנקאים יוכלו לייעץ ולסייע בכרטיסים שמנוהלים על ידי הבנק שלהם. בנוסף, אתם יכולים לבדוק באפליקציות כמו קרדיט קארמה את הסיכוי שלכם לקבל כרטיס אשראי מסוים. מאוד מומלץ לא להוציא כרטיס שאתם חוששים שיש סיכוי שלא תקבלו אותו. כל הוצאה של כרטיס אשראי מריצה בדיקה על הקרדיט סקור שלכם ובעצם מייצר hard inquiry בדוח שלכם שיכול להוריד קצת את הסקור (לא נורא אבל לא מומלץ).

מהי השורה התחתונה?

Photo by iStock/zenstock

כרטיסי אשראי הם דרך מצוינת לבנות את דירוג האשראי שלכם בארה"ב (בניגוד לדביט קארד שלא תורם כלום ושום דבר). הדרך לעשות זאת היא לפתוח כמה שיותר כרטיסי אשראי לאורך זמן ולשלם את החשבון שלהם בזמן. הכרטיסים האלו גם מאוד משתלמים שכן הם נותנים לא מעט הטבות בהצטרפות ובאופן שוטף. מומלץ למהר להוציא כרטיס אשראי בהזדמנות הראשונה, פחות קריטי איזה כרטיס ואיזה מסגרת – העיקר שתהיה ודאות גדולה באישור הבקשה שלכם, לשלם איתו כל מה שאפשר וכאמור, להימנע מתשלומים במזומן או בדביט קארד.

נזכיר גם שכדאי להתקשר כל שנה לחברת האשראי ולבקש להרחיב את מסגרת האשראי של הכרטיסים שברשותכם, לא כי אתם צריכים, אלא כי זה יסייע לשיפור הניצולת (utilization) ויסייע העלאת הדירוג.

 

*אור יוחנן, מהנדס תכנה ביום ומשקיע נדל״ן בלילה, הוא הבעלים של עמוד הפייסבוק ״רילוקיישן אינפורמיישן״. לקריאת פרסומים נוספים שלו לחצו כאן.

מצביעים למען הכללת יהדות ארה"ב בתכנית הלימודים האתניים בבתי הספר בקליפורניה

מצביעים למען הכללת יהדות ארה"ב בתכנית הלימודים האתניים בבתי הספר בקליפורניה

מאת: דלית גבירצמן

אני זוכרת היטב את הערב שבו שמעתי לראשונה על ה״תוכנית ללימודים אתניים״ בקליפורניה. זה היה בינואר, לפני הקורונה. ישבנו חבורה של כעשרים ישראלים.ות והקשבנו בדממה להרצאה של חברתנו סרינה איזנברג מה-AJC. עכשיו שתבינו, אנחנו אף פעם לא מקשיבים בדממה. הפורום הזה שלנו מכיל א.נשים דעתנים, עסקנים פוליטיים, אנשי ונשות חינוך, פעילים ומובילות חברתיות, מתנדבות ונציגים מארגונים חשובים ומוכרים בקהילה הישראלית והאמריקאית גם יחד. כולנו הבטנו בשקפים, בתרשימים, במספרים ובטבלאות, הקשבנו בדאגה הולכת וגוברת להסברים של סרינה וניסינו להבין איך זה קרה שנרדמנו בשמירה. שמענו ממנה על הפעילות האינטנסיבית שמתרחשת בשנים האחרונות בקרב ארגונים יהודיים שונים כדי לחסום ולבלום את חוק ה״לימודים האתניים״, שיהפוך את הנושא למקצוע חובה בכל בתי הספר התיכוניים בקליפורניה, ושבעקבותיה יאכף גם במדינות נוספות בארצות הברית.

תוכנית ״הלימודים האתניים״ התקבלה ב-2016 במטרה להדגיש את תרומתם של מיעוטים בפיתוח ארצות הברית וקליפורניה, כקורס חובה במדעי החברה. התוכנית כללה נושאים של גזע, לאום, זכויות מיעוטים, קולוניזציה, הגירה, עליונות לבנה, קפיטליזם, פטריארכיה, אקטיביזם חברתי ועוד. עד כאן, הכול טוב ויפה. אם כך, מדוע נפלו פנינו, אתם וודאי שואלים. ובכן, התוכנית שצפויה להיכנס לכל בתי הספר התיכוניים הציבוריים בקליפורניה מכילה תכנים אנטי ישראליים קשים המציגים את היהודים כחלק מהעליונות הלבנה ואת ישראל, באופן חד צדדי, כמדינה מדכאת וכובשת. תכני הלימודים כוללים קריאה להחרמתה של ישראל, ולפיכך הופכת את ארגוני ה-BDS ופעולותיהם ללגיטימיות וצודקות.

ועכשיו, רגע של הבהרה: כל מי שמכיר.ה אותי, יודע.ת שאני בד״כ בורחת מפוליטיקה כמו מאש. כל דבר שמדיף, ולו ארומה קלה של אג׳נדה פוליטית, מיד גורם לי למנעד רגשות הנעים בין חוסר נוחות וחרדה ועד לסלידה עמוקה ושיתוק. מבט חטוף במנהיגות העולמית העכשווית יכול לתת הסבר חלקי לתגובה או לחוסר התגובה שלי. אני תמיד מרגישה חולשה ואוזלת יד אל מול כוחות האופל של השחיתות, השקרים, הכוחנות והדורסנות של המערכת הפוליטית. הדרך שבה בחרתי להתמודד עם כל אלה היא לדבוק בטוב ובמשמח. להאיר על א.נשים שמקדישים את זמנם ומרצם לעשיית טוב. אך השבוע, נכנעתי. התגבר אצלי פתאום הקול הפנימי, זה שמעיר אותי בכל בוקר וגורם לי להיכנס לכיתה ולעמוד מול עיניים צעירות, חוקרות וצמאות לדעת. למעלה מעשרים שנה שאני עוסקת בחינוך יהודי, בהוראת העברית ותרבות ישראל. ולפתע הרגשתי את האחריות המוטלת על כתפינו, הורים ומורים, וכל המבוגרים האחראיים השותפים לחינוך ועיצוב הדור הבא.

קרן סטילר

ולכן בחרתי השבוע לשבת לשיחה עם קרן סטילר, העומדת בראש הפרויקט המזרח תיכוני של המועצה ליחסי הקהילה היהודית (JCRC). הארגון מייצג בתי כנסת וארגונים יהודיים בנושאים קריטיים הנוגעים לקהילה היהודית. קרן, ילידת ניו יורק ובעלת מאסטר בניהול ארגונים ללא מטרות רווח, הגיעה לאזור המפרץ בשנת 2000, והיא מקדישה את חייה לעשייה חברתית וציבורית הקשורה לנושאים מורכבים הנוגעים לישראל ולקהילה היהודית ככלל.

השיחה בינינו התקיימה בזום, כמובן, ביום הכי אפוקליפטי והזוי שחוויתי מימי, אפילו בשנה ששברה את כל השיאים בתחום. השעה היתה עשר בבוקר, והמשרד שלי היה חשוך לחלוטין. דרך החלון הבטתי בשמיים שהיו אדומים כאילו עברנו לגור במאדים.

אני מבקשת מקרן להתחיל מהתחלה, והיא מספרת לי שתחום המחקר של הלימודים האתניים צמח בקמפוס של SFSU עוד בשנות השישים. בבסיסו הוא דגל באקטיביזם סביב נושאים של צדק ושוויון חברתי, ברמה של לימודי קולג׳. כמובן שיש הבדל עקרוני ומהותי בין תואר אקדמי וקורסי בחירה למתעניינים בנושא לבין תוכנית לימודים לבתי ספר תיכוניים, שהם בגדר חובה. הארגונים היהודיים עקבו בדאגה רבה אחרי המגמה לעידוד המהלך הפדגוגי הזה ובעיקר אחר התכנים הפוגעניים שנכללו במודל התוכנית באופן חד צדדי ואנטי ישראלי בעליל. כמו כן, מבט מעמיק בסילבוס הצביע על הדרה מוחלטת של יהדות אמריקה מתוכנית הלימודים.

קרן מסבירה: ״ישנן מספר בעיות בולטות בתוכנית. ראשית, התהליך כשלעצמו היה חסר שקיפות לחלוטין. מהלכים ושינויים של הרגע האחרון נעשו מאחורי הקלעים, וזאת אחרי מגעים ושיחות עם הנוגעים בדבר. במקור, התוכנית היתה אמורה לכלול ארבע קבוצות אתניות; אמריקאיים- אפריקאיים, אסיאתים-אמריקאיים, אמריקאיים-ילידים ולטיניים. תחת הקטגוריה של אמריקאיים- אסיאתיים נכללו גם הערבים-אמריקאיים. אנחנו לא התנגדנו להכללה הזאת, אלא דרשנו שהחומר האנטי ישראלי יוצא מהתוכנית. בסופו של דבר, למרות כל המגעים, הם נכנעו ללחצים שהופעלו עליהם והלימוד על הערבים-אמריקאיים נכלל בתוכנית, כולל כל המסרים האנטי-ישראליים.

בעיה נוספת היתה ההדרה הבולטת של הקהילה היהודית מתוכנית הלימודים. זה מאוד בעייתי שבשעה שמדברים על דיכוי וגזענות, לא מזכירים, כהוא זה, את הנושא של אנטישמיות ביחס לקהילה היהודית-אמריקאית. ואם לא די היה בכך, הרי שהקהילה היהודית-אמריקאית מוזכרת רק בהקשר של עליונות לבנה. בנוסף, דרשנו שתיכלל בתוכנית הגדרה מדויקת של אנטישמיות, ויש דעות רבות בנוגע להגדרה. ברור שלארגונים יהודיים שונים יש לעיתים מטרות ואג׳נדות קצת שונות, אבל חשוב שנישאר מאוחדים וברורים בנוגע לנקודות הבעייתיות הללו. אנחנו נמשיך לפעול כדי להשיג את התיקונים והשינויים בתוכנית הלימודים, וחשוב מאוד לגייס כמה שיותר תמיכה. חשוב מאוד שגם שהקהילה הישראלית תהיה מעורבת, שכן רבים מהילדים הישראליים הולכים לבתי ספר ציבוריים.״

בנוסף לחוסר השקיפות והשינויים של הרגע האחרון, כל התהליך של מינוי הועדות השונות היה בעייתי והוא עודנו מתסכל ביותר. הייצוג של חברי הוועדות היה לוקה והוא בהחלט לא מייצג את מיגוון הדעות.

איזה תפקיד משחק ה-BDS בכל המהלכים הללו?

״התוכנית ללימודים אתניים לא נוצרה במקור כדי לתמוך בפלשתינאים, ויחד עם זאת, זה ברור שישנם אנשים המעורבים בדבר, שעבורם הכללתם של הפלשתינאים בתוכנית היא קריטית. אך בסופו של דבר, מה שקרה הוא שהחלקים במערכי השיעור הנוגעים לערבים-אמריקאים היה כפול משלושת החלקים האחרים גם יחד. יותר מאלו הנוגעים לקהילה האפריקאית- אמריקאית, ואם זה לא הטייה של המטרה, אז אני לא יודעת הטייה מהי. זהו בעיני החלק הבסיסי של הסיפור הזה. ישנם אחרים שמתנגדים לתוכנית הזאת בגלל הבדלים פילוסופיים. לטענתם, אפשר ללמד לימודים אתניים בלי להכניס לעניין אג׳נדה פוליטיקה. זה אמור להיות קורס המבוסס על חקירה וחשיבה ביקורתית ולא על הטפה. הסטודנטים צריכים להרגיש בנוח לפתח ולהביע את דעותיהם. אנחנו מקווים שהמורים בבתי הספר יקבלו הוראות והנחיות ברורות בנוגע לתפקידם, שהוא לספק לתלמידים מידע מנקודות מבט שונות, ולא להטיף.״

מהו הדבר שהכי מטריד אותך או מדיר שינה מעינייך בנוגע לתוכנית הלימודים האתניים?

״אני דואגת שזה יהיה מאבק ועניין לטווח הארוך. אנחנו יכולים לקבל את התוכנית הכי טובה שניתן, ועדיין זה יהיה תלוי במורים במחוזות השונים ובאופן שבו הם יישמו אותה באופן הראוי. החשש הוא שמורים עדיין יחליטו להביע את עמדותיהם בעיקר סביב הנושאים הקשורים ל-BDS. אנחנו באמת זקוקים להורים שיהיו מוכנים להיות מעורבים. ההורים צריכים לדעת מה הילדים שלהם לומדים בבית הספר ולשוחח איתם על הנושאים המורכבים הללו, קשים ככל שיהיו. צריך לעזור לילדים להתמודד עם האתגרים והרגשות שלהם סביב הנושאים הללו. אני חוששת שהרבה הורים מרגישים מסויגים או לא מצוידים כהלכה כדי לנהל את השיחות הללו בצורה אפקטיבית. ובעיקר אני דואגת שתתעורר עייפות מהעיסוק בנושא מאחר ומדובר במאבק לטווח ארוך״.

איך את רואה את התפקיד של הקהילה הישראלית בתוך כל זה?

״קודם כל, חשוב שתהיה לקהילה הישראלית ניראות. הקהילה הישראלית עברה דה-הומניזציה ואנחנו צריכים להחזיר לה את האנושיות ואת מיגוון הקולות. צריך שהיא תהיה מיוצגת כהלכה על מיגוון דיעותיה. אני יודעת שלהרבה ישראלים קשה להבין כיצד עובדת מערכת החינוך כאן משום שהיא מאוד שונה ממערכת החינוך בארץ. בישראל הכול ריכוזי, ואילו כאן כל מדינה וכל אזור הם שונים. ישנם סטנדרטים אבל היישום שלהם שונה מאזור לאזור. הממשל כאן לא יכול להתערב ולהחליט מה ילמדו בבתי הספר. זה מאוד שונה ומספיק להביט בכל מה שקורה עכשיו. בנוסף, הציפייה למעורבות הורית היא הרבה יותר גבוהה כאן, במיוחד בבתי הספר היסודיים. הדרך שבה ניתן להשפיע ולגרום לשינוי גם היא שונה לחלוטין. לכן חשוב מאוד שישראלים יהיו מעורבים ויקחו חלק פעיל בכל זה, בין אם כנציגים בוועדות השונות, בארגוני ההורים בבית הספר או כנציגים בועד המנהל. אנחנו צריכים אותם בכל רמה.״

לסיום, אני שואלת את קרן מהו המסר שחשוב לה להעביר לנו, ובלי להתבלבל היא אומרת:

״המעורבות שלכם מאוד חשובה. אל תשבו בצד ותתנו לאחרים לדבר עליכם. הקול של הקהילה הישראלית צריך להישמע. התוכנית הזאת אומרת עליכם דברים וחשוב שתייצגו את עצמכם״.

אז נכון, יש קורונה ויש אבטלה, אין מנהיגות ולפעמים גם אין תיקווה, אבל חברים וחברות, זה הקרב על העתיד של הילדים והנכדים שלנו. זהו הקרב על איך שהם יתנהלו בעולם הזה כיהודים וכישראלים. זהו הקרב על דעת הקהל האמריקאית והדור הבא של המצביעים, שכבר עכשיו הם חצויים ושסועים. זהו אולי הקרב האחרון בנסיון להשפיע על ייצוג מאוזן בתוכנית הלימודים האתניים שתעצב את דמותם של ילדינו וחבריהם לכיתה או לגן. ועכשיו זה הזמן לנסות ולהשפיע.

מה ניתן לעשות? לחצו על הקישור ומלאו את פרטיכם על מנת שקולכם יגיע לנציג הציבור של איזור מגוריכם בקליפורניה.

שבת שלום!

שלכם,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

הקלות לרוכשים או מוכרים דירה בישראל בתקופת הקורונה

הקלות לרוכשים או מוכרים דירה בישראל בתקופת הקורונה

מאת: עו"ד שרון אריאלי

בשורה לתושבי החוץ אשר נמצאים בעיצומה של עסקת נדל"ן (מכירה/רכישה) בישראל ואינם יכולים להשלים את העסקה מאחר והם נדרשים לשלוח מסמכים מאומתים ע"י נציג קונסול ישראל בקונסוליה המקומית, אשר בשל מצב החירום סגורה לקבלת קהל.

Photo by iStock/Chan2545

רשויות המיסוי ולשכת רישום המקרקעין, אשר בימים כתיקונם מקפידות על פרשנות מצומצמת של התקנות ואינן מאפשרות דחיית מועדי דיווח ו/או אימותיי חתימה על מסמכי עסקת מקרקעין, מוכנות כיום להקל בשל המצב החריג והמגבלות המחמירות אשר הושתו על ידי הממשלה בישראל על פעילות המשק ועל פעילות המגזר הציבורי, ועל כן קבעו בין היתר הקלות והסדרים בחוקים שונים ובכללם בתחום המיסוי.

בהתאם לתקנות החדשות – תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית תקופות בענייני הליכי מס) אושרה דחיית מועדים מסוימים הקבועים בחוק מיסוי מקרקעין, ובעיקר בנושאי מיסוי נדל"ן מורכבים, כמו למשל הבקשה להקטנת המקדמה בגין מס השבח של המוכר, הגשת השגה ו/או ערר על שומה קיימת, תיקוני שומה, הודעות שונות בנוגע לפרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית… בכל הנושאים הללו ניתנה אורכה לפיה בעסקאות אשר מבוצעות בתקופה הקובעת (22.3.2020 – 31.5.2020) תקופה זו לא תובא במניין הימים והמועדים יידחו בהתאם.

הקלות נוספות ניתנו בכל נושא אימות החתימה על ידי עורכי דין. בעניין זה הוציאה רשות המיסים ולשכת רישום המקרקעין הוראה לפיה ניתן לאמת חתימות גם באמצעים ויזואליים ואף ניתן לצרף תצהיר מיוחד על ידי עורך הדין המצהיר את דרך אימות החתימה על המסמכים.

כדוגמא לכך, ברישומי הערת אזהרה (אשר מאפשרת את יציאתה לפועל של עסקת המקרקעין) וברישומי ירושה באופן מקוון יהא רשאי עורך הדין לאמת את חתימת מרשיו ואף להסביר להם את מהות הפעולה ואת תוצאותיה המשפטיות, גם באמצעים חזותיים. מתחת לחתימתו על נוסח האימות המופיע בבקשה, יתווסף הפירוט כדלהלן: "אני מאשר כי האימות נעשה בהיוועדות חזותית המתועדת אצלי, ואשר בוצעה בהתאם לכללים שנקבעו בהחלטות ועדת האתיקה של הלשכה".

חלק מההקלות חלות גם על תושבי החוץ ויקלו עליהם בהוצאה לפועל של עסקת המקרקעין בישראל. ניתן לסכם כי גם אם המצב אינו אידאלי ניתן להתעודד שלפחות בפן הבירוקרטי ישנן הקלות וניתן להנות מהן בתקופה זו במסגרת עסקאות מקרקעין בישראל.

*האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי אשר מטבע הדברים דורש בחינה מעמיקה של כל מקרה לגופו.

וייס אריאלי, משרד עורכי דין (עם משרדים בישראל ובסיליקון וואלי)

Stav@weissarieli.com

www.weissarieli.com

+1(650)6700231