שוקלים לקבל אזרחות אמריקאית ולחזור לישראל? תחשבו על זה שוב

שוקלים לקבל אזרחות אמריקאית ולחזור לישראל? תחשבו על זה שוב

הגשמתם את חלום הרילוקיישן, הגעתם לארה"ב עם ויזת עבודה, בשלב מסויים קיבלתם את הגרין כארד ואז הגיע השלב בו עולה השאלה האם להוציא אזרחות אמריקאית או לא. על פניו אין בכלל התלבטות – אזרחות אמריקאית מאפשרת כרטיס כניסה חופשי למדינות רבות בעולם, לימודים במוסדות להשכלה גבוהה, אפשרויות תעסוקה ועוד ועוד, אבל מסתבר שאם בכוונתכם לחזור יום אחד להתגורר בישראל, לסטטוס שלכם כאזרחים אמריקאים בישראל יהיו השלכות רבות, ובעיקר על הכיס שלכם. כדי להבין מהן בדיוק ההשלכות, ישבנו לשיחה עם נועה פריווה פרייס, רואת חשבון בישראל ומוסמכת מטעם ה-IRS לייצוג נישומים והגשת דוחות מס בארה"ב (Enrolled Agent), בו פירטה את כל הדברים שכדאי לכם לדעת לפני שאתם מתחילים תהליך התאזרחות אם בכוונתכם לחזור בעתיד לישראל.

לדברי נועה, הדבר הראשון אותו צריך לזכור בתור אזרחי ארה"ב המתגוררים בישראל היא חובת הדיווח לרשויות המס בארצות הברית. בדיוק כמו שעשיתם מידי שנה ב-15 באפריל בארה"ב, גם ישראל תצטרכו למלא את דוחות המס ולדווח על הכנסותיכם ונכסיכם. שתי חובות הדיווח הן: ל-IRS על הכנסות (Individual Tax Return)  והשנייה, למשרד האוצר האמריקאי על חשבונות זרים קיימים (הידוע גם בשם FBAR – Foreign Bank Account Report) ללא קשר אם חשבונות אלו מפיקים הכנסה או לא. אי עמידה בדרישות הללו עלולה לגרור קנסות כספיים משמעותיים ואפילו הליכים פליליים במקרים מסוימים. חשוב לציין, שחובת הדיווח חלה גם על מחזיקי גרין כארד שחזרו לישראל. "פעמים רבות אנשים חוזרים לישראל עם גרין כארד וחושבים שאם הם לא היו תקופה מסויימת בארה"ב אז הם כבר לא צריכים לדווח, אבל זה לא נכון", מסבירה נועה, "עד שלא ויתרתם באופן רשמי על הגרין כארד והחזרתם אותו לשגרירות, חובת הדיווח עומדת בעינה. גם אם הגרין כארד כביכול אינו תקף מבחינת אשרת כניסה, מבחינת רשויות המס הוא עדיין תקף שכן הן עדיין רואות בך כתושב. עוד דבר שצריך לקחת בחשבון זה חובת הדיווח של ילדיכם, שהם אזרחי ארה"ב, במידה ויש להם הכנסות החייבות בדיווח או נכסים פיננסיים זרים.

אז כאמור, מילוי דו"ח שנתי הוא אחד החובות של אזרחים אמריקאים, לא משנה היכן הם מתגוררים בעולם, אולם מסתבר שלא רק בזה מסתיימות חובותינו כלפי רשויות המס האמריקאיות. עם שובכם לישראל תגלו שישנם מיסים נוספים אותם תידרשו לשלם שחלקם חלים ממש על הכנסות יומיומיות שאולי לא העליתם בדעתכם שתצטרכו לשלם עליהם מיסים לארה"ב:

מס על פדיון קרן השתלמות

אחת ההטבות המשמעותיות והגדולות שניתנות לעובד בישראל היא קרן ההשתלמות. קרן ההשתלמות היא פטורה ממס בישראל במועד המשיכה אחרי שש שנים, אולם בארה"ב אין פטור כזה. בתור אזרחי ארה"ב, תתבקשו לשלם מס בארה"ב על פדיון קרן השתלמות אשר ייחשב כהכנסת עבודה כחלק מהפקדות המעביד. נקודה זו חשובה גם עבור אלה שמתכננים לעשות רילוקיישן לארה"ב. אם ברשותכם קרן השתלמות ואתם מתכננים לעבור לגור בארה"ב כדאי לשקול לפדות את קרן ההשתלמות טרם המעבר, שכן אם תעשו את זה במהלך שהותכם בארה"ב, תיצטרכו לשלם מס על המשיכה. חשוב לציין שכל מי שתושב ארה"ב ממוסה כמו אזרח לכל דבר ולכן גם אם אתם מתגוררים כאן עם ויזה או גרין כארד, תצטרכו לשלם את אותו המס על פדיון קרן ההשתלמות.

תשלום מבוסס מניות

לא מעט ישראלים עושים רילוקיישן בעקבות משרה בהיי טק ויש להם (RSU (Restricted Stock Unit שהוא סוג של תשלום מבוסס מניות. בארה"ב, בתור עובד, כשאתה מקבל RSU ישנה תקופת זמן עד שהוא הופך למניה והיא מכונה "תקופת הבשלה" (Vesting). בארה"ב, ברגע שה-RSU מבשיל מתקיים אירוע מס, ובישראל, לעומת זאת, תשלום המס ייעשה רק בעת מכירת המניה. מצב זה גורם לכך שאדם שחי בארה"ב, חזר לעבוד בישראל וקיבלRSU  מהמעסיק הישראלי, מוצא את עצמו מחוייב לשלם מס לארה"ב ברגע שהגיעה תקופת ההבשלה מבלי שהוא בכלל מכר את המניה. בשל פערי עיתוי אלו נוצר מצב שאתם עלולים לפתע לשלם סכום כסף לא מבוטל על מניות מבלי שבכלל עוד מכרתן אותן.

הכנסות משכר דירה

החלום הישראלי הוא לעבור לארה"ב, לעשות כסף ואז לחזור לישראל ולקנות דירה. בישראל יש פטור ממס על הכנסות מדמי שכירות  עד לגובה של 5,070 (לשנת 2021) ש"ח לחודש, אבל בארה"ב אין פטור כזה. אם אתם משכירים דירה בישראל ואתם אזרחים אמריקאיים, אפילו שהשדמי השכירות פטורים ממס בישראל, בארה"ב היא הם חייבים במס לפני מדרגות המס הרגילות.

מכירת דירה בישראל

אם הייתה לכם דירה שהחזקתם בה מספר שנים והחלטתם למכור, אז בישראל ייתכן ותהיו זכאים לפטור ממס שבח במידה וזו הדירה היחידה שלכם. בארה"ב, לעומת זאת, תהיו חייבים במס רווחי הון על הרווח ממכירת הדירה.. אם מדובר בדירת מגורים לעומת זאת, קיים פטור מסויים בארה"ב.

מס עצמאיים

חזרתם לישראל, החלטתם לפתוח עסק ולעבוד כעצמאיים. מאחר והעסק המדובר מתקיים בישראל כלומר ההכנסה מופקת בישראל, זכות המיסוי הראשונה היא של ישראל. אמנם בדו"ח המס שיוגש בארה"ב יהיה חישוב של מס הכנסה אמריקאי בגין הרווח מהעסק, אבל המס הזה יקוזז כנגד מס ההכנסה ששולם בישראל בגין אותו הרווח. אולם, בארה"ב ישנו ה-SE Tax שהוא למעשה מס סוציאלי המורכב בחלקו האחד מ-Social Security ובחלקו השני מ-Medicare Tax, לצורך ההשוואה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בישראל. שיעור המס הוא 15.3% מהרווחים מהעסק כאשר מחצית מהמס מותר כניכוי מההכנסה כך בסופו של דבר מגיעים למס של קצת יותר מ-14% מהרווח. לא מעט. כרגע, אין בין המדינות אמנה שמונעת את כפילות המיסים הסוציאליים האלו ולכן בנוסף למיסים שתשלמו בישראל, תאלצו לשלם גם את המיסים הסוציאליים בארה"ב, בהנחה והרווח השנתי שלכם גבוה מ-$400. חשוב לזכור שה-SE Tax הוא למעשה מס סוציאלי המשולם בסופו של דבר ל- Social Security Administration שאחד מתפקידיו הוא לשלם קצבאות פנסיה לגמלאים. אז בהנחה ובתור עצמאיים שילמתם את המס במשך תקופה מספקת (כ-40 רבעונים שהם כ-10 שנים), תהיו זכאים לקצבת Social Security בגיל הפנסיה.

מס על קרנות נאמנות ישראליות

מערכת המס בארה"ב לא עוצרת במיסוי על הכנסות ממשכורת ועסקים, אלא מגיעה גם עד לקרנות נאמנות ומכשירים פיננסיים פסיביים במדינות אחרות. הרשויות מפעילות מנגנון מיסוי גבוה במיוחד על אלו שמחזיקים קרנות נאמנות מחוץ למדינה (ניירות ערך המוגדרים כ-PFICS), מה שהופך במקרים רבים את ההשקעה ללא-כדאית. רוב ההכנסות של קרנות הנאמנות הן פסיביות ומתקבלות מדיבידנדים, רווחי הון או ריביות. אך בשונה מקרנות ישראליות אשר צוברות רווחים ותשלום המס נדחה ומתבצע רק בעת הפדיון, קרנות אמריקאיות מחויבות לחלק את רווחיהן בסוף כל שנה. ארה"ב לא מאפשרת לקרנות נאמנות לצבור את הדיבידנדים ורווחי ההון משנה לשנה ומחייבת את מנהלי הקרנות לחלק למשקיעים את הרווחים, ועל ידי כך להטיל מס שנתי, ולא רק בעת הפדיון. לכן, לכאורה, קרנות מחוץ לארצות הברית יכלו להיות פתרון קסם לאמריקאים שמעוניינים להימנע מתשלום מס על הרווחים והדיבידנדים בשנה שבה הם הופקו, אלא שבשביל לצמצם את ההשקעות של אזרחי ארצות הברית בקרנות זרות, נחקק חוק חברות השקעה פאסיביות זרות או באנגלית: PFIC – Passive Foreign Investment Company. בשנה בה מממשים את ההשקעה ופודים את הקרן, מחשבים את הרווחים, פורסים אותם על פני כל השנים בהן המשקיע החזיק את הקרן, וממסים את הרווח המיוחס לכל שנה לפי מדרגת המס הגבוהה ביותר. נוסף על המיסוי הגבוה, מחושבת גם ריבית פיגורים לפי גובה הריבית שהיתה נהוגה באותה השנה. מטרת החוק, למעשה, היא לבטל את היתרון של הקרנות הזרות ולהשוות את תנאי תשלום המיסים בין הקרנות האמריקאיות לאלה הזרות, כדי לוודא שהאמריקאים לא ינהרו להשקיע מחוץ לארצות הברית. אבל המיסוי הגבוה הופך את ההשקעה ללא-כדאית, ובכך דואג החוק שהאמריקאים לא יוציאו את כספם מחוץ לגבולות ארצות הברית. במידה ואתם כן מחזיקים ניירות ערך בישראל, קחו בחשבון שגם דיווחי המס נעשים יותר מורכבים ומכאן גם יותר יקרים.

מס ירושה

בארה"ב חל מס על העיזבון שלך. לאורך חייך ולאחר מותך ישנו סכום מסויים שתוכל להעביר ליורשייך והוא מכונה lifetime exemption. נכון לשנת 2021 הסכום עומד על 11.7 מליון דולר (לזוג נשוי 23.4 מליון), אך סכום זה כל הזמן משתנה. הסכום הנוכחי נקבע ברפורמה של 2017 והיא זמנית וכשהיא תסתיים ב-2025 ה- Lifetime Exemption יירד ל-5 מליון דולר. חשוב לציין שהמס חל על העיזבון, לא על המקבל.

מס מתנה

לאדם אמריקאי מותר לתת מתנות עד לגובה של 15 אלף דולר בשנה מבלי לשלם על כך מס. אם תתגוררו בישראל ותרצו לתת לילד/ה מתנה של 100 אלף ש"ח לחתונה או לקניית דירה, קחו בחשבון שתצטרכו לשלם על זה מס מתנה (Gift Tax) שנכון להיום עומד על 40%.

כפי שניתן לראות ישנם לא מעט מיסים וחובות כלפי רשויות המס האמריקאיות מה שמעלה את השאלה היכן נכנסת כאן אמנת המס בין ישראל לארה"ב?

לדברי נועה, האמנה היא נהדרת בעיקר לזרים. סעיף 6.3 באמנה שנקרא saving clause למעשה "פוטר" את ארה"ב מהתחייבויות האמנה ומאפשר לה למסות את תושביה ואזרחיה כאילו האמנה הזאת אינה קיימת. האמנה תקפה לסוגים שונים של הכנסות שהסעיף הזה אינו חל עליהן כמו למשל הכנסות של דיפלומטים, סטודנטים, חוקרים – לרוב אנשים שמגיעים לארה"ב על ויזות Non immigrants, אך לא חל על הכנסות משכירויות, על הכנסות מעבודה, ממכירת נדל"ן, זה בעצם אומר שארה"ב ממשיכה למסות כאילו האמנה הזאת אינה קיימת.

"לגבי המשכורות, ישנם קיזוזים מסויימים", אומרת נועה, "כך למשל, אם אני שכירה ועובדת אצל מעסיק ישראלי, אני משלמת מס הכנסה על המשכורת שלי בישראל. כאשר אני אדווח על המשכורת הזאת בדו"ח האמריקאי, המס שיחושב לי בארה"ב יקוזז כנגד המס ששילמתי בישראל".

 

* כל הנאמר בכתבה על ידי נועה פריווה פרייס זו הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ אשר דורש בחינה מעמיקה יותר של הנתונים.

נכנסו לשוק! סיפורי הצלחה של נשים ישראליות שהשתלבו בשוק העבודה האמריקאי

נכנסו לשוק! סיפורי הצלחה של נשים ישראליות שהשתלבו בשוק העבודה האמריקאי

מאת: דנה שר

אחרי קריירה מצליחה בישראל, הן עברו לארה"ב וגילו שכל הידע והנסיון שצברו בארץ כבר לא תופס כאן. במקום להתפשר על תפקיד או להמשיך לשבת בבית, הן עשו מעשה ובנו את עצמן מחדש. כיום, עינת שרייבר יעקובוביץ', שירי שנהב, אלינור שולזינגר אורן והילה וייסלר מסתכלות אחורה בסיפוק ומברכות על כל קושי ואתגר שהיה להן בדרך למשרת החלומות. בכתבה הבאה הן מספרות על השוק שחטפו בהתחלה, על הקשיים, על תוכנית הפעולה ונותנות את הטיפים שלהן למחפשת העבודה המתחילה.

עינת שרייבר-יעקובוביץ'

Director of Customer Success ב-Payoneer

עינת הגיעה לוואלי ב-2011 אחרי שלוש שנים באטלנטה ושנה בסן פרנסיסקו. החבר שלה, ולימים בעלה, התקבל ללימודי MBA באמורי באטלנטה ובצעד אמיץ עינת הצטרפה אליו עם ויזת תייר ואחרי שיצאו רק כמה חודשים בארץ. כל הקלפים הסתדרו, השניים התחתנו שם ועינת מצאה עבודה במשרד התיירות הישראלי באטלנטה. "בארץ עבדתי 5 שנים במייקרוסופט, הייתי מנהלת לקוחות עסקיים, התחלתי ישר אחרי הצבא בשירות לקוחות ומשם התגלגלתי והתקדמתי במגוון תפקידים. באטלנטה התחלתי כאקזקיוטיב אסיסטנט שזה משהו שלא בהכרח הייתי עושה בישראל, אבל אמרתי לעצמי אני פה, זו ההזדמנות שקיבלתי ואעשה אותה הכי טוב שאפשר, אח"כ התקדמתי שם למשרת דיירקטור מרקטינג. במקביל גם סיימתי תואר ראשון בניהול עסקים ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה.

ב-2008 כל הכלכלה קרסה, ובן זוגי מצא עבודה כאן בוואלי והחלטנו לעבור. למעשה במעבר איבדתי את הויזה הדיפלומטית שהיתה לי ועברתי להיות דיפנדנט שלו. לא הייתה לי ויזת עבודה במשך שלוש שנים אז אמרתי בוא נהיה יצירתיים, נמלא איכשהו את הזמן, וכך נולד הבן הראשון שלנו 🙂

איך זה מרגיש להיות ללא ויזת עבודה?

כל חיי עבדתי ולא הייתי רגילה למצב הזה. זו היתה אחת התקופות הקשות בחיי. אמא לראשונה, בלי משפחה שעוטפת אותי, רק בעלי, הילד ואני. העבודה תמיד הייתה חלק גדול מהזהות שלי בתור בן-אדם ופתאום לא היה לי את החלק הזה. זו היתה תקופה לא פשוטה. כמה חודשים אחרי שהבן שלי נולד הרגשתי שאני צריכה לבנות את העולם שלי ומהר מאוד הבנתי שאני רוצה לחזור לעבוד. לא יכולתי מאחר שלא הייתה לי ויזה ולכן החלטתי שהעיקר בענין זה לייצר ערך, גם אם זה בלי משכורת.

אז איך יצאת מהמצב הזה?

התשוקה לעבוד גברה על כל פחד. התחלתי להתנדב עם סטארטאפים כי לא יכולתי לעבוד. כמו בסיפור סינדרלה, אחד המשקיעים פנה לפאונדר של הסטארטאפ וחיפש מישהו שיעזור לו להקים את הסטארטאפ בכל מה שקשור לביזנס, כי כבר היה לו צוות של מתכנתים, והפאונדר המליץ עליי. במקרה היזם הזה (שהוא גם איינג׳ל) התקשר אליי שלושה ימים אחרי שקבלתי את אישור העבודה. משמיים. אחד המשקיעים המוכרים בוואלי, אז לא חשבתי פעמיים והלכתי על זה. הייתי בחברה הזו, וונדרמול, ארבע שנים, דיירקטור אוף ביזנס דיוולופמנט.

אחרי ארבע שנים החברה נרכשה ולקחתי לי כמה חודשים חופש וחזרתי לחיפוש העבודה.

בעלי הזכיר את החברה Payoneer והתחלתי לקרוא עליהם. התראיינתי בכמה מקומות וגם אצלם ומאוד אהבתי את הוייב של החברה והתרבות של חברה אמריקאית-ישראלית, ואת זה שהם עוזרים לחברות קטנות. זה היה נשמע לי מאוד מתאים לאופי ולניסיון שלי וככה התחלתי לעבוד אצלם.

מה את ממליצה לנשים שמחפשות כאן עבודה?

בערך שנה לפני שהתחלתי את המשרה הנוכחית עשיתי קורס ואחת המטלות היתה לכתוב איפה היית רוצה לראות את עצמך, מה הוויז׳ן והמטרות שלך, ובמקרה נתקלתי במה שרשמתי כמה חודשים אחרי שהתחלתי וזה פשוט היה אחד לאחד מה שרשמתי שם: חברה בינונית גדולה, לא סטארטאפ ולא מייקרוסופט, תרבות אמריקאית ישראלית, שבתפקיד שלי יהיה לי אימפקט וויזיביליטי להנהלה. אני מנהלת לקוחות אסטרטגיים בחברה כמו פייסבוק ואובר. זה היה מדהים לראות איך הכל התגשם בסוף, וזה לא בגלל שאני כזאת מיוחדת- וזה למעשה השלב הראשון: אני באמת מאמינה שלפני שאת יוצאת לדרך, את צריכה לדייק לעצמך את המטרה. זה לא חייב להיות שם של החברה, אבל לדמיין את עצמך יושבת בחברה, אופי החברה, עם איזה אנשים את עובדת, מה התפקיד שלך, השכר שלך. לא סתם לחשוב את זה, אלא לקחת נייר ולרשום. כמה שיותר פרטים על איך תיראה המשרה שלך. זה כמו שאת נכנסת לאוטו, אם את לא שמה GPS את מוצאת את עצמך מסתובבת במעגלים, וזה אותו הדבר כאן. שימי ב-GPS  את המטרה שלך כדי שתדעי לאן להגיע.

מאוד קשה לנו לנקות את הרעשים של הסביבה, של בני הזוג שלנו, אפילו של עצמנו כשאנחנו חושבים איך זה נראה ואיך זה יתקבל ומאוד קשה להקשיב למה אנחנו באמת רוצות, לקול הפנימי שלנו, וזה נורא חשוב לנקות את הרעשים להבין לאן אנחנו באמת רוצות להגיע. בעולם אופטימלי שלא היו לי שום בעיות- מה הייתי רוצה לעשות. להתחיל משם.

בשלב השני, כמו במקרה שלי שלא היתה לי ברירה כי לא יכולתי לעבוד, והתנדבתי, אני מאוד ממליצה לחשוב איך אני יכולה לייצר ערך ולהתחיל לגלגל איזשהו כדור. תתחילי, תתייעצי, תדברי. להתנדב כאן זה לא כמו בארץ זה בהחלט נהוג, גם לעשות התמחויות, גם להתחיל ב-Entry Level כדי להכיר תחום שמעניין אותך. עדיף לזוז ולעשות משהו מאשר להיות פאסיבית, כי זה לא יוביל אותך לשומקום. צריך כמה שיותר לתקשר, יש לנו כזו קהילה פורה ופעילה שמחברת ומקשרת שזה המשאב הכי יקר, זה זהב שיש כאן שאפשר להשתמש בו.

יש לי הרבה חברות שאחרי הפסקה חזרו לעבוד הרבה בזכות העובדה שיש כאן הרבה הזדמנויות דרך קשרים. יש כאן הרבה סטארטאפים שלא יכולים להתחרות במשאבים של החברות הגדולות למשוך טאלנטים, ובסופו של דבר זה ההזדמנות פוגשת את הרצון.

שירי שנהב

עו"ד בתחום המיזוגים ורכישות בהייטק בפירמת Morrison & Foerster

שירי מתגוררת בסאניוויל כ-4 וחצי שנים. היא התחילה את הקריירה המקצועית שלה בישראל במשרד נשיץ, ברנדס אמיר כעו"ד בתחום הליטיגציה המסחרית אך מהר מאוד הבינה שזה לא בשבילה ועברה לתחום ההייטק, הון סיכון, מיזוגים ורכישות. "כשנכנסתי לתחום ההייטק התחיל לדגדג לי הרעיון של לעבור לארה״ב ולהתפתח בעולם הזה", היא מספרת, "עמק הסיליקון משך אותי במיוחד כי בעבודתי עם סטארט אפים הבנתי שהכל קורה כאן. באחת מנסיעות העבודה של בעלי, אסף, לסיליקון וואלי החלטתי להצטרף אליו, ובארוחת ערב עם המנהלים שלו העלינו את הרעיון שיעבירו אותנו לכאן. כעבור מספר חודשים מאותה ארוחת ערב כבר נחתנו בארה"ב עם ילד בן שנתיים והריון של חודש שביעי. כשהגעתי לכאן התחלתי לדבר עם עורכי דין מקומיים שהסבירו כמה קשה להיכנס לשוק העבודה, אבל בגלל שכבר הייתי פה וזה היה מצב נתון החלטתי לעשות הכל כדי שזה יצליח. הלך הרוח היה של להיות או לחדול. מעבר לרצון להתחיל לעבוד ולממש את עצמי, יוקר המחייה כל הזמן ריחף מעל, כל חודש היינו במינוס וזה היה מצב מלחיץ מאוד".

אז איך התחיל תהליך חיפוש העבודה?

"דבר ראשון, דיברתי עם כמעט כל עו"ד ישראלי שעובד כאן. מכל אחד ואחת למדתי משהו ודרך החוויה והטיפים שלהם פיתחתי תכנית פעולה וטיים ליין ועבדתי על פיהם. אחרי שילדתי לקחתי חופשת לידה של חודשיים ואז התחלתי ללמוד למבחני ה-Bar. לקחתי מטפלת שתהיה איתי בבית ובמשך חמישה חודשים למדתי בלי סוף. אחרי שעשיתי את המבחנים, ועוד לפני שקיבלתי תשובה אם עברתי או לא, כבר החלתי לחפש עבודה. מקובל לכתוב בקורות חיים שתוצאות המבחן הן Pending והמשרדים מתנים את הקבלה לעבודה בקבלת ההסמכה. במקביל, עבדתי כבר מראש על Plan B והגשתי מועמדות לתואר שני בסטנפורד מתוך מטרה להתחיל את התואר אם לא אצליח למצוא עבודה.

החלק הקשה במציאת עבודה היה בעיקר ביצירת קשרים עם אנשים שיפתחו את הדלת לראיון. בגדול, כל השיטה של ריפרל והעברת קורות חיים, כמו שנהוג בהיי טק, פחות עובדת בתחום עריכת הדין. כדי להגיע לראיון המשרד כדאי שמישהו יארגן לך אינטרו עם שותף בתחום רלוונטי. אם הצלחת להגיע לזה, כבר עברת 70% מהדרך. דרך השותפים במשרד שלי מהארץ ודרך עורכי דין מכאן הצלחתי להשיג שיחות עם שלושה שותפים ממשרדים שונים כאן. לפני כל שיחה כזו עבדתי מאוד קשה – למדתי הכל על מי שעומד לראיין אותי, כדי שאוכל להשתמש במושגים שמדברים אליו. בסוף אחת מהשיחות, השותף הציע להכניס אותי לתהליך ראיונות פורמלי. הייתי בעננים".

איך עברו הראיונות?

תהליך הראיונות כאן הוא מאוד שונה מהארץ. לפני כל ראיון אומרים לך עם מי בדיוק את הולכת להתראיין וזה עוזר להכנה. התכוננתי המון לכל ראיון – שוב, למדתי הכל על המראיינים, הכנתי תשובות לכל שאלה אפשרית ודיברתי לעצמי בלי סוף. ישבתי עם חבר עו"ד שהכרתי כאן והוא עשה לי סימולציות לראיונות שעזרו לי מאוד. היו לי בסך הכל כעשרה ראיונות שבסופם הודיעו לי שהתקבלתי, אך הקבלה תלויה בתוצאות של מבחני הבר. כשהגיעו התוצאות התחלתי מיד לעבוד. מאז, כבר שלוש וחצי שנים אני עובדת בתחום ההיי טק / מיזוגים ורכישות ב- Morrison & Foerster, פירמה בינלאומית המעסיקה כ-1000 עובדים, ומאוד מרוצה. במקרה יצא שהפירמה הזו גם מעורבת בהמון עסקאות בישראל, אז אפילו יוצא לי להמשיך לעבוד עם ישראלים – אם זה סטארטאפים שמגיעים לפה או מתרחבים למקומות אחרים בארה״ב ואם זה על עסקאות שמערבות רכישה או השקעה בחברות ישראליות.

במה שונה העבודה כאן לעומת הארץ?

"בארה"ב עריכת דין זה מקצוע עם הרבה פרסטיז'. עורכי דין מאוד מוערכים ויש כבוד לזמן שלהם.  במשרד שלי למשל יש צוות תמיכה מדהים לעורכי דין – אדמיניסטרציה, שיווק, צוותים שלמים שכל העבודה שלהם זה להקל ולייעל את העבודה של עורכי דין. יש קבוצה שאחראית על הפיתוח המקצועי של עורכי הדין בפירמה, אינסוף קורסי אונליין, מנטורינג, יש ישיבות מחלקה קבועות בלו״ז שבהם עורכי דין משתפים במסקנות שלמדו מעסקאות אחרונות או מציגים עדכוני פסיקה, חקיקה או על נושאים עסקיים ומשפטיים רלוונטיים לתחום המחלקתי. יש המון משאבים לפיתוח וקידום מקצועי. בארץ אין את זה".

מה הטיפ שלך לעורכת הדין שהגיעה מהארץ ומחפשת כאן עבודה?

רוב התחומים בעריכת דין בישראל אינם רלוונטים לכאן, אבל מה שאפשר לעשות זה תואר שני בתחום שעסקת בו או תחום אחר ו/או לעשות את מבחני ה-BAR. אני מכירה עורכת דין שעבדה בתחום של דיני עבודה בישראל שעשתה פה את מבחני הבר והיא כיום עובדת בתחום ההגירה. עוד חברה עבדה בארץ ב"אדם טבע ודין", הגיעה לכאן, עשתה את מבחני הבר ועכשיו היא עובדת בתחום של איכות סביבה. בסופו של דבר, מי שרוצה לעבוד תמצא את הדרך, השאלה היא כמה היא מוכנה להקריב ולהשקיע בזה. הטיפ שלי הוא לדבר עם כמה שיותר אנשים שיכולים לעזור לך. יש כאן עורכי דין מדהימים ומלאי נכונות לעזור ועד עכשיו אני נפעמת מכמות התמיכה שקיבלתי מאנשים שלא הכרתי בכלל. ובהזדמנות זאת אני אומר שאשמח לעזור לכל מי שצריכה עצה או הכוונה".

אלינור שולזינגר אורן

Senior Product Designer ב-JLL Technologies 

אחרי שסיימה את התואר הראשון בתקשורת בבינתחומי עבדה אלינור בישראל כתקציבאית במשרד פרסום. היא קישרה בין לקוחות ומעצבים, עבדה שעות על גבי שעות בשכר לא מתגמל והרגישה תקועה. החלום לרילוקיישן תמיד היה שם וכשהרגישה שהיא לא מסופקת מהעבודה, היא החלה לפעול כדי לקדם את זה. היא ובעלה בנו תוכנית לעבור וכשהוא קיבל הצעה לפלואושיפ, ישר הם נענו בחיוב. כמה חודשים לאחר מכן הם מצאו את עצמם בפנסילבניה המושלגת.

"זו היתה תקופה מאוד כיפית, חופש מוחלט", היא נזכרת, "לא עשיתי כלום במשך חצי שנה אבל אז היה עליי לחץ לעשות תואר שני במנהל עסקים אז התחלתי ללמוד ל-GMAT. בשלב מסויים הפסקתי כי הרגשתי שזה לא משהו שאני באמת רוצה לעשות ולא ניגשתי למבחן.

איך הגעתם לקליפורניה?

נוצרה לנו הזדמנות מהעבודה שלו לרילוקיישן ועברנו. גרנו בסן פרנסיסקו והיה לי כיף באותה תקופה לפני הילדים, הכרנו מלא אנשים ולא רציתי עדיין לחזור לעבוד.

סה"כ לא עבדתי שלוש שנים כמעט. בזמן הזה נכנסתי להריון וילדתי את הבן הבכור שלי ואז התחילה התעוררות כזו של- מה אני עושה? אני לא רוצה לחזור לעשות מה שעשיתי בארץ, אני לא רוצה להיות Stay at home mom, וזה היה רגע נורא מפחיד, כי לא ידעתי מה אני הולכת לעשות עם עצמי.

איך יצאת מזה?

אחד הדברים שהכי עודדו אותי זה שאני בוואלי והרגשתי שזה ה-מקום להיכנס לחברה טכנולוגית ולעשות את זה. התחלתי לחשוב מה אפשר לעשות. כשעבדתי במשרד מיתוג נורא אהבתי את העבודה של המעצבים אז סתם בשביל הניסוי הורדתי אילוסטרייטור ופוטושופ והתחלתי ללמד את עצמי, לקחתי ספר ילדים של חיות ופתאום ראיתי שאני ממש מצליחה לצייר את החיות האלה בדיוק כמו בספר. אמרתי לעצמי שאם הצלחתי ללמוד את זה בשבוע כנראה שעקומת הלמידה שלי לא תהיה גבוהה.

החלטתי שאני מכוונת ל-UI design, התחלתי לחפש קורסים ומצאתי קורס אונליין של Career Foundary. במהלך הקורס בניתי תיק עבודות והתחלתי להראות לאנשים ולקבל פידבק.

עוד לפני הקורס, כשהתייעצתי עם אנשים אמרו לי לרדת מזה, שיש אנשים עם תואר בשנקר ועבר עשיר בעיצוב, ושאני מעולם לא הייתי מעצבת,  אז כדאי לחשוב על זה פעמיים וללכת על דברים אחרים שאני יותר חזקה בהם. אני זוכרת שהיה מישהו שכבר הראתי לו את התיק עבודות והוא אמר לי: 'את לא תמצאי עבודה. לא יקחו אותך'. ואני זוכרת שחזרתי לאוטו והתחלתי לבכות. מצד שני היו אנשים שהראתי להם וממש התלהבו, מישהו שאמר: ״אני לא מאמין שלא עסקת בעיצוב לפני, ואיזו חשיבה מעולה יש לך״. זה היה נורא מפחיד פתאום בגיל 32 להמציא את עצמך מחדש בתחום שהוא נורא חושפני שלכל אחד יש דעה. היתה לי המון תמיכה מבעלי, ובשורה התחתונה, בפנים, תמיד האמנתי בעצמי. מעבר לעיצוב עצמו, כדי להיות מעצבת טובה צריכות להיות לך יכולות תקשורת עם הצוות ולהניע דברים קדימה. להבין את ההחלטות העסקיות מאחורי הדברים ולנסות לתמוך בהן ולעבוד לטובת המשתמש. האמנתי שהניסיון שיש לי בהבנת הצרכים של הלקוחות הוא החוזקה שלי.

איך התחלת לחפש עבודה?

חיפשתי את ההזדמנות הבאה בעיקר דרך הקהילה. יש קהילת מעצבים ישראלים בוואלי וכתבתי שם שאני מחפשת עבודה. מישהו הפנה אליי ויצאו לי מזה שני פרויקטים הראשונים שעשיתי. משם חיפשתי משהו רציני יותר, ואז במקרה בפליידייט שהייתי, דיברתי עם חברה שאמרה לי שיש לה חברה שמחפשת מעצבת והיא קישרה בינינו. עברתי ראיונות ועשיתי תרגיל, וגם התהליך הזה לקח זמן, אבל בסוף זה קרה. התחלתי לעבוד כמעצבת מוצר בחברה שנקראת SpaceIQ במשכורת נמוכה ורק חצי משרה כקונטרקטורית ונתתי את כל כולי. צריך לדעת שזה בסדר להתחיל מלמטה. לבוא בידיעה שעם כל הניסיון שיש לך מהעבר, זה תקף קצת, אבל בסופו של דבר זה להיות מתחיל. אח"כ עם הזמן קיבלתי העלאת שכר וגייסו אותי להיות עובדת חברה במשרה מלאה וזו הייתה תחושה של הישג אדיר.

 איך היה לך לעבוד שם בחברה טכנולוגית ראשונה ועוד בארה"ב?

אני זוכרת שהגעתי ישר לישיבה ודיברו שם על ספרינט ולא הבנתי על מה הם מדברים. סקראם, ווטרפול- סינית. ישבתי וכתבתי לי בצד, מנסה לקלוט. היתה לי עקומת למידה גדולה, הייתי צריכה להבין מהו המבנה של החברה, מה זה בכלל סביבות פיתוח שונות, מה זה QA מה זה Back end היו כמה רמות למידה במקביל- טכנולוגית, עסקית ועיצובית.

גם העובדה שעבדתי בחברה שחרטה על דגלה חדשנות בעיקר דרך העיצוב שיהיה שמיש קל ונוח, ויראה טוב זה היה מאוד כיף ומלחיץ ביחד. הצוות היה מאוד תומך ונתן לי המון. למדתי מכולם ומכל אינטראקציה, גם הטובות וגם הפחות טובות. זו היתה צמיחה אישית מטורפת.

כעבור כשנה וחצי חברת We Work רכשה אותנו, מה שהוביל לקיצוצים של חצי מהחברה, כך ששוב הייתי צריכה לחפש עבודה.

אז איך נראה החיפוש הפעם?

המשרה הזו מיצבה אותי בתעשיה המסוימת הזו של נדל"ן וניהול ספייס, וזה מאוד עזר. ה-Co founder האמין בי והעביר את קורות החיים שלי הלאה למנהל הנוכחי שלי והתברגתי בחברת JLL Technologies בה אני עובדת עד היום כמעצבת מוצר בכירה ואני אחראית על מוצר ענק ומאוד משמעותי לבד. מעריכים מאוד את הניסיון שבאתי איתו מהחברה הקודמת. אני מרגישה ניצחון, תחושת סיפוק. את יוצרת, חושבת, ואני מתה על זה שאני בבריינסטורמינג, שיש איזה פיצוח ביחד. החברה היא גדולה, אני משתתפת בפגישות עם דיזיינרים אחרים וכל אחד משתף- ואני מוצאת את עצמי עוזרת לאנשים וזו תחושה מדהימה.

מהי העצה שלך לנשים שמחפשות עבודה?

להיעזר בכל מי שמציע. לעשות מלא נטוורקינג. לא להתבייש בזה, לא להרגיש לא נעים, להגיד לכל בנאדם שאת פוגשת שאת מחפשת עבודה. לחפש דרך חברים של חברים, לחפש בלינקדאין דרך אנשים שאת מכירה, לנסות להתברג. להתחיל בתור קונטרקטור זה גם הולך. להיות סלחנית עם עצמך כשלא מצליח כי זה קשה ושובר. לשמוע 'לא' זה מרסק ושובר, אבל תמיד תזכרי שבסופו של דבר זה יצליח.

הילה וייסלר

Business Analyst ב-Pierry

ב-2008 עברה הילה יחד עם בעלה עופר לארה"ב בעקבות לימודי התואר השני שלו בפילדלפיה. הילה, מהנדסת תעשיה וניהול במקצועה, ניסתה לחפש עבודה בתחום מערכות מידע, אך מהר מאוד הבינה שזו לא משימה פשוטה כל כך. זו היתה תקופת המשבר הכלכלי הגדול ולאחר חיפוש עבודה שנמשך שבעה חודשים החלה לעבוד בבנק בתור ביזנס אנאליסט. לאחר ארבע שנות עבודה נולדה בתה הבכורה והשניים החליטו לעבור לגור בקליפורניה. "חיפשנו מקום עם מזג אוויר יותר חם מפילדלפיה, עם קהילה ישראלית יותר גדולה ויותר אפשרויות תעסוקה, גם אחותי גרה כאן אז זה גם עזר בהחלטה.

בשנה הראשונה כאן היה לי נוח לא לעבוד. נהניתי להיות עם התינוקת בבית, להסתגל לחיים כאן ולהכיר אנשים חדשים. חיפשתי עבודה כמה חודשים, לא באופן אינטנסיבי במיוחד, אבל כשבתי הייתה בת שנה נכנסתי להריון עם השניה. נכנסתי למיינדסט של עוד שניה יש לך תינוק אז בשביל מה לחפש עבודה, אך למרות זאת המשכתי לחפש. בגלל בעיות בויזה, הייתי צריכה לחפש חברה שתעשה לי ספונסרשיפ לויזה, אז זה גם לא הקל על העניין. אחרי הפסקה של כמה חודשים טובים הרגשתי שמה שעשיתי בארץ ובפילדלפיה לא תופס בראיונות כאן. ככל שעבר הזמן ולא עבדתי, הביטחון העצמי שלי ירד, לא קיבלתי פידבק מעבודה שאני עושה או מאנשים שאני עובדת איתם וזה הוריד לי יותר את הביטחון שאני טובה. הראיונות בהתחלה גם הורידו לי את הביטחון – חשבתי שאולי התחום לא מתאים לי, אולי אני צריכה עוד כלים, לא מצאתי את עצמי. הרגשתי שבגלל שאני כבר הרבה זמן לא עובדת, אני לא יכולה למכור את עצמי ואין לי מה להציע.

ומה גרם לשינוי?

כשעניין הויזה הסתדר וקיבלנו גרין קארד זה נתן לי זריקת עידוד להיכנס חזק לחיפוש העבודה. בעלי דחף אותי, עודד ועזר לי להבין באיזה תחום אני טובה ועל מה כדאי להתפקס, הוא הציע לי ללכת ללמוד פיתוח כי אני מאוד אוהבת עבודה טכנית אז החלטתי לתת לזה צ'אנס. נרשמתי לקורס אונליין של Mobile Development במסגרתו בניתי אפליקציה וחשבתי לעצמי שעכשיו יהיה לי קל למצוא עבודה, אולם, מהר מאוד המציאות התנפצה לי בפנים. הלכתי לראיונות ולא הבנתי שראיונות של פיתוח לא קשורים לעבודה עצמה. חשבתי שישאלו אותי דברים שקשורים בפיתוח לאנדרואיד, אבל לא, שאלו אותי על מבני נתונים ואלגוריתמים, ולמדתי את זה בדרך הקשה. מה שכן, המראיין אמר לי- את צריכה ללכת לעשות קורס הכולל גם את הנושאים האלה, והוא זה שבעצם זרק את הרעיון של ללכת ללמוד ב- General Assembly וזה מה שעשיתי, כך שיצא טוב מהניסיון הזה.

 נרשמתי לקורס Web Development שלהם שנמצא בסן פרנסיסקו ואמרתי שהפעם אני הולכת על זה עד הסוף. במשך שלושה חודשים למדתי באינטנסיביות, כל יום נסעתי לעיר, קיבלתי הרבה משימות ושיעורי בית שאת חלקן אפילו עשיתי ברכבת.

עשיתי את הקורס הזה כנגד כל הסיכויים עם שתי ילדות קטנות והיה טירוף. כל הזמן הזכרתי לעצמי שזה זמני ותחום לשלושה חודשים. עופר לקח הרבה על עצמו והאמהות שלנו באו לעזור לנו, כולם התגייסו למטרה. זה היה לא פשוט לצאת ב-6:30 בבוקר, לחזור לארוחת ערב, מקלחות, להשכיב את הבנות לישון ואח"כ להמשיך עם המטלות לקורס, כולל בסופי שבוע.

זה היה קשה מאד, אבל זו הייתה חוויה מדהימה והייתי מאוד גאה בעצמי שסיימתי. כולם שם היו בשוק שיש לי שתי ילדות קטנות. הם בקושי שרדו עם הכלב שלהם. היו גם כאלה שפרשו באמצע.

אגב, לפני שהתחלתי כשביררתי על המסגרת, דיברתי עם ישראלי אחד שאמר לי 'אה, יש לך ילדים? תשכחי מזה. את לא תצליחי'. אז אם אתה קורא את זה עכשיו, תדע לך שהצלחתי ובגדול. הייתי נחושה להראות שאני כן יכולה. זה לא הצליח להוריד אותי.

מאיפה היה לך את הדרייב?

כשזה היה משהו פתוח- תחפשי עבודה- הרגשתי שאני הולכת לאיבוד. כשיש מטרה והדרך להגיע אליה היא ברורה עם משימות מוגדרות שאני יכולה לעשות עליהן צ׳ק אז היה לי קל ללכת על זה בכל הכוח. היו הרבה רגעי שבירה, אבל בשום נקודה לא חשבתי לוותר, רק פרקתי והוצאתי את הקושי. היה לי קשה עם הבנות, הרגשתי שאני לא רואה אותן מספיק, אבל עדיין המשכתי.

מה קרה הפעם כשסיימת את הקורס?

בית הספר מכין אותך לראיונות ולשאלות ומביא לביקור חברות מגייסות. יש דגש על ההכנה לשוק העבודה ואכן  בין 90% ל-95% מוצאים דרכם עבודה בתחום תוך חצי שנה.

החברה שלי הגיעה לשם לראיין, ואח"כ היו גם שני ראיונות בחברה עצמה ולשמחתי התקבלתי. זה היה לפני 4.5 שנים ועד היום אני שם. התחלתי בצוות הפיתוח והתחילו איתי עוד אנשים מהקורס. אחרי תקופה מסוימת נולדה בתי השלישית וכשחזרתי מחופשת הלידה נוצרה עבורי ההזדמנות לעבוד עם לקוחות בצוות של האימפלמנטציה והיום אני משלבת אימפלמנטציה ותפקיד של ביזנס אנאליסט, שיחד עם החלק הטכני זה יצר שילוב שממש תפור עליי מבחינת העניין.

מה ההמלצה שלך למישהי שעכשיו מחפשת עבודה אחרי הפסקה של כמה שנים?

יש תוכניות בחברות שמחפשות להחזיר נשים לעבודה אחרי חופשה ארוכה, כמו בפייסבוק למשל. אם אתן לא מרגישות שאתן מצליחות לבד, חפשו את המסגרת הנכונה לכן. במקצועות טכניים זה יותר לקחת קורסים שאתן יודעות שהם טובים ומומלצים, אם זה פחות טכני אז סדנאות של ה-ICC  של עזרה בחיפוש עבודה נותנות מסגרת מובנית עם צעדים ברורים כיצד להתראיין, כיצד לכתוב קורות חיים, פרופיל לינקדאין וכדומה. תמיד לזכור שהצעד הראשון הוא הכי קשה אבל עם נחישות והתמדה כל אחת תוכל למצוא את עצמה.

מה יהיה בסופנו? הכירו את ועדת האבלות של ה-ICC

מה יהיה בסופנו? הכירו את ועדת האבלות של ה-ICC

מה יהיה בסופנו? שאלה לאה גולדברג, שאלה שאנחנו בדרך כלל לא רוצים לעסוק בה. סביר להניח שרובנו חיים את הכאן ועכשיו ופחות נוטים לחשוב על מה יהיה בסופנו, אולם בתור מהגרים, הרחוקים מטקסי הקבורה ומהארגונים המוכרים לנו מישראל, שאלה זו מכילה בתוכה אף יותר משמעויות והשלכות. סוגיות כמו היכן יש כאן בתי עלמין יהודיים? האם יש כאן חברה קדישא? מהן אפשרויות הקבורה והאם יש אפשרות שריפה? או מהי הפרוצדורה במקרה שארצה להיקבר בישראל? כל אלו שאלות שמאוד חשוב שנקדיש להן מחשבה וניערך אליהן מראש כל עוד אנחנו בריאים וצלולים.

Photo by iStock

לפני יותר משנה, יעל יחיאלי המובילה ב-ICC את תחום בינוי קהילה, הזמינה את הקהילה להצטרף לוועדה העוסקת במצבים של מוות ואבלות. זה קרה אחרי שהיא נתקלה במקרה של בחורה מהקהילה שאביה נפטר בישראל והיא לא יכלה לטוס ללוויה ולאחר מכן כשחבר קהילה נהרג בתאונת דרכים ומשפחתו נאלצה לארגן את כל סידורי ההלוויה מבלי לדעת מראש מהי בדיוק הפרוצדורה. בתוך כל זה ראתה יחיאלי שחסר הרבה מאד מידע (כצפוי בקהילה של מהגרים/ות) ושיש להקים מערך אשר ירכז את כל המידע במקום אחד, ינגיש אותו לקהילה ושיספק את התמיכה למי שצריך.

קבוצה של נשים וביניהן אביבית קציר, דורון גל-פז, דנה גריצר גוטליב ויקירה הוז הצטרפו ליעל ויחד הן הקימו את ועדת האבלות שמטרתה, קודם כל, היא ללמוד ולחקור את הנושא ואת האפשרויות הקיימות במצב של פטירה של אדם בקהילה או של אדם קרוב לחבר/ת קהילה ובשלב הבא לתת מענה למשפחות בשעת אבלן.

אביבית קציר לקחה את המשימה בשתי ידיים והחלה לחקור את הנושא מכל כיוון אפשרי. היא ליקטה מידע אשר ייתן מענה לשאלות כמו: למי יש להתקשר במצב של פטירה? כיצד מתבצעת הקבורה? כמה זה עולה? איך מוציאים תעודת פטירה? מי עושה את הטקס בבית העלמין? האם יש אפשרות לטקס "מסורתי" או "חילוני"? מהן אפשרויות הקבורה בישראל ובמה זה כרוך? ואם ההורים נפטרו בישראל מה אפשר לעשות? למי פונים?

"תוך כדי הכנת המסמך התחלנו ללוות משפחות בקהילה שעברו מצבי מוות ואבלות בשנה הזו", מספרת אביבית, "כך יצא שאנחנו למדנו ולומדות תוך כדי את הנושא כדי שכאשר חס וחלילה חבר קהילה יאבד בן משפחה קרוב, נעשה כמיטב יכולתנו על מנת להקל, לחסוך בבירוקרטיה, לתמוך, למצוא תשובות מהירות, לגשר ולתת תמיכה במה שרק ניתן".

"בכל המקרים שליווינו, תמיד מישהי מתוך הוועדה הייתה בקשר עם המשפחה האבלה", מוסיפה יעל, "השתדלנו שיהיה איזשהו קשר אישי כדי שהמשפחה תרגיש כמה שיותר מחובקת. צברנו ידע וקשרים, אבל בכל שלב צצות עוד ועוד שאלות ואז אנחנו פונים/ות  לחברי/ות הקהילה בתחומי ידע שונים שמקדישים מזמנם כדי להבהיר ולעזור. לאורך כל הדרך אנחנו נעזרות בצוות שלנו ובחברי/ות הקהילה הנפלאים כדי שניתן מענה מהיר למשפחה בצורה הטובה ביותר. בתקופה הזו ליווינו משפחות בכל מה שהיו צריכות – החל מהכנת מודעת אבל, הסבר על אפשרויות הקבורה והעלויות, חיבור לבתי העלמין השונים, עזרה בבניית טקס שבעה למי שלא יכל להגיע ללוויה בארץ ורצה לעשות כאן טקס ולשבת שבעה ועד לציוד לשבעה, זום שבעה קהילתי ועוד. כל המערך עוד לגמרי בשלבי בנייה והלמידה היא תוך כדי החיים ולפי הצרכים העולים.

הבנו עד כמה אנחנו חיים את היומיום ולמרות שאנחנו יודעים עמוק בפנים שמתישהו זה יסתיים, ברוב המקרים אנחנו לא מקדישים זמן ומחשבה למה יקרה אם או כש… אנחנו שבויים בתפיסה האופטימית שילדים קוברים את הוריהם שהגיעו לשיבה טובה וטוב שכך, אך המציאות לצערנו איננה כזו".

אחד המסרים החשובים שחברות הועדה רוצות להעביר לנו הוא החשיבות של שיחה זוגית ומשפחתית על הנושא מבעוד מועד. יש להבהיר מהן הבקשות שלי אם חס וחלילה יקרה לי משהו, היכן הייתי רוצה להיקבר? איזה טקס הייתי מעדיפ/ה וכדומה. כל שיחה מקדימה או מתן ייפוי כח לקבלת החלטות רפואיות יכולים לעזור לקרובים/ות שנשארים/ות ושצריכים לקבל החלטות בתוך הזמן הקשה של המפגש עם פטירה ואבל.

ומה לגבי ההורים או הקרובים/ות שנמצאים/ות בישראל? גם לגביהם יש להקדיש מחשבה ולדבר על העתיד, להכין ייפוי כח מתמשך, לדבר איתם על האפשרויות הקיימות בישראל לאחר פטירה ולהתכונן כמה שאפשר.

נכון שזה לא נושא שקל לדבר עליו, אך נראה שזה הכרחי וכדאי ויש אף מי שיאמרו שזו סגולה לחיים טובים וארוכים…

ביום ראשון, ה-28 בפברואר, יקיימו עורכות הדין עינת ארבל, סתיו וייס ושרון אריאלי מפגש בנושא אשר ידון בכל ההיבטים המשפטיים אשר יש לקחת בחשבון במצב של פטירה, אילו מסמכים משפטיים יש להכין מראש וכיצד נוכל להקל ולו במעט על אלה שיישארו אחרינו. המפגש יתקיים בזום בשעה 8:30 בערב ויש להרשם אליו מראש באמצעות טופס זה.

אז כל מה שנותר לאחל לעצמנו זה שלא נדע עוד צער שלא בעיתו, שניפגש רק בשמחות ושהשאלות סביב טקסי חיים תהיינה איפה מוצאים מוהל? מי מכין/נה לבר/בת מצווה או מי יכול/ה לערוך טקס חתונה?

ועדת האבלות תהיה כאן איתכם בכל מקרה של מוות ואבלות וניתן לפנות בכל עת לחברות הוועדה שיעשו כמיטב יכולתן לעזור ולהקל, ולו במעט, בכתובת אימייל זו- yyechieli@paloaltojcc.org

ייפוי כוח מתמשך: מהו המסמך והאם ניתן לחתום עליו כתושבי חוץ?

ייפוי כוח מתמשך: מהו המסמך והאם ניתן לחתום עליו כתושבי חוץ?

מאת: עו"ד שרון אריאלי ועו"ד סתיו וייס

בשנת 2016 פורסם תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אשר מגלם בתוכו תפיסה חדשה לפיה כל אדם אחראי על חייו וזכאי לחיות אותם בהתאם לרצונו ולבחירתו, גם כאשר הוא אינו כשיר משפטית ואינו מסוגל לדאוג לענייניו. אחד החידושים שהביא עימו התיקון לחוק הינו כלי משפטי בשם "ייפוי כוח מתמשך" אשר למעשה נותן אפשרות לכל אדם בגיר ובריא בנפשו ובשכלו לבחור מבעוד מועד בידי מי תופקד האחריות עליו במקרה שלא יוכל לדאוג לענייניו בעצמו. כתושבים המתגוררים מחוץ לישראל, השאלה מי יטפל בהורינו המתבגרים עולה לא מעט והכלי הזה הוא עוד אחת מן הדרכים באמצעותן נוכל להסדיר את הטיפול ולהקל על עצמינו ועל הורינו כשקורה חלילה משהו בלתי צפוי. בכתבה הבאה ננסה לענות על כל השאלות אשר עולות בנושא זה שיעזרו לכם להבין יותר לעומק את משמעות המושג ייפוי כוח מתמשך.

Photo by istock/scyther5

מהו ייפוי כח מתמשך?

מדובר במסמך המאפשר לכל אדם מעל גיל שמונה עשרה, בעודו בדעה צלולה וכשיר משפטית, לבחור את מיופיי הכח שיוכלו לפעול בשמו באם הוא יגיע למצב שבו הוא לא יוכל לטפל בענייניו (למשל בשל ירידה ביכולותיו הקוגניטיביות). הממנה יבחר את מיופיי כוחו ויוכל להנחות אותם כיצד לדאוג לענייניו הבריאותיים ו/או הרכושיים על ידי מתן הנחיות מקדימות בנושאים אלו במסגרת יפוי הכוח המתמשך.

אילו נושאים אפשר להסדיר ביפויי כח מתמשך?

ניתן להסדיר ביפויי כח מתמשך עניינים אישיים, רפואיים ו/או רכושיים. הממנה יחליט מה היקף ייפוי הכוח. לאחר שהחליט על היקף ייפוי הכוח, יוכל מייפה הכח לציין בפני עורך דינו מקרים אותם ירצה להסדיר ו/או להחריג מייפוי הכוח. לדוגמא: אפשר להגביל את יפוי הכח לנושאים מסוימים בלבד, כמו אשפוז פסיכיאטרי.

כמה מיופיי כח אפשר למנות ביפויי כח מתמשך?

מייפה הכח יוכל למנות אדם אחד או יותר לטפל בעניינים המוסדרים ביפוי הכח, לקבוע אם מיופי הכח יפעלו ביחד ו/או לחוד, מה היקף האחריות והסמכויות של כל אחד מהם, מי יכריע במקרה של מחלוקת ביניהם, וכיו"ב. היתרון במינוי מספר מיופי כח הינו שאם אחד מהם לא יוכל לפעול, יוכלו האחרים להמשיך ולפעול בהתאם לאמור ביפוי הכח.

מתי וכיצד נכנס ייפוי כח מתמשך לתוקף?

ייפוי הכח המתמשך נכנס לתוקף כאשר הממנה לא מסוגל יותר להבין בענייניים אשר לשמם ניתן ייפוי הכוח או במקרה שהממנה קבע במפורש בייפוי הכוח תנאים מסוימים שהתרחשותם תביא לכניסתו לתוקף של ייפוי הכוח המתמשך. אם הממנה לא קבע תנאים כאמור, ייפוי הכח המתמשך ייכנס לתוקפו בהתבסס על חוות דעת רפואית שלפיה הממנה אינו מסוגל להבין באותם עניינים שלשמם ניתן ייפוי הכח.

מי יכול לערוך ולהחתים על ייפוי כח מתמשך?

את ייפוי הכוח המתמשך רשאי לערוך רק עורך דין אשר עבר הכשרה מיוחדת ושאין לו עניין אישי בייפוי הכוח. אפשר למצוא את רשימת עורכי הדין המוסמכים לחתום על ייפוי כוח מתמשך באתר לשכת עורכי הדין. הגשת ייפוי הכוח תבוצע באופן מקוון על ידי עורך הדין שערך אותו.

האם ניתן לחתום על יפוי כח מתמשך בחו"ל?

במידה שאחד החותמים מתגורר בחו"ל, עמדת לשכת עורכי הדין כיום היא כי ניתן להחתים את הממנה ואת מיופה הכח על מסמכים הקשורים בייפוי הכח המתמשך על ידי עורך דין ישראלי בחו"ל.

מה ההבדל בין אפוטרופסות וייפוי כח מתמשך?

עד לתיקון 18, הדרך היחידה לטיפול בחסרי ישע הייתה באמצעות פנייה לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס.

אפוטרופסות היא אמצעי שבו בית המשפט ממנה במסגרת הליך משפטי אפוטרופוס לטפל בענייניו של אדם שאינו מסוגל לנהל את חייו באופן עצמאי ולדאוג לענייניו. הבקשה למינוי אפוטרופוס מוגשת לרוב על ידי בני משפחתו של האדם והליך זה שולל את זכותו להחליט בענייניו, שכן ההחלטה האם למנות ואת מי למנות כאפוטרופוס נתונה בידי בית המשפט.

כיום, על פי התיקון, לא ימונה לאדם אפוטרופוס אם קיימות אפשרויות המגבילות פחות את עצמאותו. כמו כן, התיקון הטיל הגבלות שונות על מינוי אפוטרופוס ועל סמכויותיו, בדרך המאפשרת יותר ביטוי לרצון האדם בעל המוגבלות.

בהשוואה למינוי אפוטרופוס, היתרון של ייפוי הכח המתמשך הוא שהוא מאפשר לאדם לתכנן את העתיד ולמנות מיופה כוח בהליך קל יותר ובעודו בדעה צלולה, תוך בחירה חופשית של זהות מיופי כוחו בטרם קרות האירוע המצריך את הפעלתו, בלי הליך משפטי ומבלי לסמוך על בית המשפט שיבחר את מיופה הכוח הנכון בשבילו.

מה ההבדל בין צוואה ויפוי כח מתמשך?

צוואה היא מסמך משפטי שבו מורה האדם מה ייעשה בעיזבונו לאחר מותו. העיזבון כולל את כל רכושו של האדם לרבות מיטלטלין ונכסי נדל"ן שצבר בחייו. בנוסף על ההוראות בענייני רכוש יכול האדם לפרט בצוואה את רצונו בתחומים שאינם כספיים, כמו למשל הנחיות לגבי ילדיו הקטינים ועוד. מי שאינו עושה צוואה, עיזבונו יחולק בהתאם להוראות שבחוק הירושה.

בעוד שצוואה קובעת מה ייעשה ברכושו של אדם לאחר פטירתו, בייפוי כח מתמשך קובע האדם כיצד ייראו חייו ומה ייעשה בגופו וברכושו בעודו בחיים, במידה ויגיע למצב שלא יוכל לשלוט בענייניו ולקבל את החלטותיו בעצמו.

לסיכום, ייפוי הכוח המתמשך הינו כלי משפטי חדשני ומתקדם המשאיר את השליטה בידי הממנה ולא משאיר שיקול דעת לבית המשפט, וכן מתייחס גם לעניינים רפואיים וגם לעניינים רכושיים עוד במהלך החיים ולא רק לאחר הפטירה.

*האמור במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי אשר מטבע הדברים דורש בחינה מעמיקה של כל מקרה לגופו.

לכל שאלה בנושא ניתן ליצור קשר עם עו"ד שרון אריאלי וסתיו וייס  www.weissarieli.com.

משרד עורכי דין וייס אריאלי  ושות' – ישראל קליפורניה

שיטת דירוג האשראי בארה"ב: כיצד תשפרו את הקרדיט סקור שלכם?

שיטת דירוג האשראי בארה"ב: כיצד תשפרו את הקרדיט סקור שלכם?

מאת: אור יוחנן

למי שמגיע מישראל, שיטת דירוג האשראי בארה״ב עלולה להיראות מטופשת להחריד. איך זה שלקוח עם $100,000 מזומן בחשבון הבנק לא יכול לקבל כרטיס אשראי מסכן של אמזון?

אז כמה מילים על דירוג האשראי – מה זה, למה זה, כיצד ניתן לשפר אותו ומה ניתן להרוויח.

שיטת האשראי בארה״ב

אשראי מתפקד כמקור הלוואה זמין: כשאנחנו רוכשים מוצר ומשתמשים באשראי, במקום לשלם מכיסנו $100 כאן ועכשיו, חברת האשראי משלמת זאת ומוסיפה $100 לחוב שלנו. בסוף כל מחזור (Billing Cycle) נדרש לתשלום החוב, ואם לא נשלם את כולו תוך זמן מסוים (ידוע בשם Grace Period, בד״כ 2-3 שבועות) תצבר ריבית על החוב הקיים.

Photo by iStock/NicoElNino

למה צריך דירוג אשראי?

בארה״ב יש ״הפרדת רשויות״ בין חשבון הבנק וכרטיס האשראי (גם אם קיבלנו את כרטיס האשראי מהבנק!). ההפרדה הזאת אמנם מגנה על הלקוח כי בניגוד לישראל חברת האשראי לא יכולה לעקל בקלות את חשבון הבנק ולגבות ממנו חוב, אבל בד בבד מייצרת סיכון לחברות האשראי שכן כיצד ניתן לדעת שהלקוח אכן מתכוון לשלם את החשבונות שלו?

דירוג האשראי הוא בעצם כלי שנועד לייצר ביטחון בין שני צדדים שאינם מכירים זה את זה- הלקוח וחברת האשראי. לקוח עם דירוג גבוה מהווה פחות סיכון ולכן אפשר להלוות לו יותר כסף, ואף כדאי להציע לו הטבות על מנת למשוך אותו אליך כי קרוב לוודאי שהוא ישלם את החשבונות בזמן.

השיטה אינה מושלמת (רחוק מכך…), ובהחלט בעייתית לאנשים שמגיעים ממדינה זרה – זה לא משנה שיש לנו כסף זמין בעו״ש ושמעולם לא פיגרנו בתשלום, חברות האשראי לא יודעות את זה ואף אחד לא מתכוון to take our word for it.

מנגד, סטטיסטית מי שמבצע רילוקיישן הוא אדם עם יכולות כלכליות שנמצאות מעל הממוצע, ולכן יש לו פוטנציאל גלום להיות לקוח פרמיום לחברות האשראי – אם רק ידע איך לעשות את זה כמו שצריך.

איך זה מחושב?

יש מספר חברות שאוספות נתונים ממקורות שונים, לוקחות את כל הפרמטרים, מניחות בקערה, מערבבות קצת ומקבלות איזשהו מספר שנועד למדל את הכדאיות שלנו בתור לקוח.

הפרמטרים המרכזיים הם (בסדר עדיפות יורד):

הכי משפיע:

  1. הערות חיובים Derogatory Marks: האם נושה כלשהו נדרש להגיע להוצאה לפועל על מנת לאסוף חוב?
  2. היסטוריית תשלומים Payment History: האם אנחנו משלמים בזמן?
  3. ניצולת Utilization: כמה כסף אנחנו חייבים, מתוך סך הכסף שחברת האשראי מאפשרת לנו ללוות?

די משפיע:

  1. היסטוריית אשראי Credit History: מה הזמן הממוצע לסך החשבונות שלנו?

משפיע:

  1. מס׳ החשבונות שלנו Total account: כמה חשבונות יש לנו (כרטיסי אשראי, הלוואות, משכנתאות)?
  2. בדיקות אשראי Hard inquiries: כמה פעמים הריצו עלינו בדיקה בשנתיים האחרונות?

איך ניתן לשפר את דירוג האשראי?

כפי שראיתם, ישנם דברים חשובים יותר וישנם דברים חשובים פחות אז כמובן שצריך להתמקד בדברים החשובים, אבל בפועל אין סיבה שלא לדאוג לכל הפרמטרים האלו במקביל:

1 + 2. הערות חיובים + היסטוריית תשלומים: אנחנו תמיד משלמים בזמן את ההלוואות/מימון רכב/משכנתא שלנו, ותמיד משלמים לפחות את התשלום המינימלי הנדרש במחזור האשראי (ויותר מכך, ראו סעיף 3).

3. ניצולת: נבדוק מה תאריך ה-billing cycle של כרטיס האשראי שלנו ונדאג לשלם את כל החובות *יומיים* לפני התאריך הזה – פחות שני דולרים. קרי: ביום גמר המחזור, נהיה חייבים $2 לחברת האשראי. עצם קיום חוב קטנטן הוא עדיף מאשר אפס חוב. בנוסף, מומלץ להתקשר לחברת האשראי פעם בשנה ולבקש להגדיל את המסגרת.

4. היסטורית אשראי: אין יותר מדי מה לעשות במישור הזה, מלבד להמתין בסבלנות. עם זאת יש לי טיפ לאלו ששוקלים אולי לעשות רילוקיישן אי שם בעתיד (הקרוב/רחוק), ולהורים לטינאייג׳רים שבינינו: פתחו חשבון בנק, קבלו כרטיס אשראי כלשהו, ושימו עליו תשלום חודשי גנרי (לדוגמא: נטפליקס). בצורה זו תתחילו לצבור היסטוריית אשראי חיובית וזה יקל עליכם מאוד בעתיד.

5. מס׳ החשבונות: ככל שיש יותר חשבונות פתוחים המנוהלים בצורה נכונה, דירוג האשראי יעלה. חשבונות פתוחים אינם רק כרטיסי אשראי, אלא גם משכנתאות, מימון רכב, הלוואות וכו׳. שימו לב שיש סתירה מסוימת בין הפרמטר הזה ובין ההיסטוריה (קטנה כל פעם כשפותחים חשבון חדש) ובין בדיקות האשראי (לרוב יידרשו בעת פתיחת חשבון חדש), לכן מבחינת דירוג האשראי מדובר ב״ירידה לצורך עליה״ – תהיה ירידה רגעית, אבל בטווח הארוך יותר זה יסייע לדירוג.

6. בדיקות אשראי: תמיד כדאי לנסות למצוא פתרון חליפי לבדיקת אשראי, לדוגמא הפקדת פקדון זמני, שיתוף statements מחודשים קודמים, וכו׳.

למה זה טוב

עם דירוג אשראי טוב, מגיעים כל מיני Perks: ניתן לקבל כרטיסי אשראי שיציעו ערך מוסף גבוה ו/או בונוס כספי בהצטרפות, מסגרת אשראי גבוהה שתקל ברכישות עתידיות, נקבל ריביות טוב משמעותית כשנרכוש נכס למגורים או השקעה, תנאי הליסינג שלנו ישתפרו פלאים וכו׳. מי שלא מבצע אופטימיזציה לדירוג האשראי שלו, מאבד הטבות בשווי אלפי דולרים – וחבל. סקירה של כרטיסי אשראי מומלצים תוכלו למצוא בכתבה זו.

לסיכום, תחת התנהלות מושכלת, קל להגיע לדירוג טוב (מעל 700), ובאמצעות התמדה נגיע לדירוג מצוין (מעל 800). דירוג אשראי טוב בפועל יכול לגרור הטבות כספיות בשווי אלפי דולרים, אז שווה להשקיע כמה דקות ולהבין איך לנהל אותו בצורה אופטימלית.

 

*אור יוחנן, מהנדס תכנה ביום ומשקיע נדל״ן בלילה, הוא הבעלים של עמוד הפייסבוק ״רילוקיישן אינפורמיישן״. לקריאת פרסומים נוספים שלו לחצו כאן.