שיטת דירוג האשראי בארה"ב: כיצד תשפרו את הקרדיט סקור שלכם?

שיטת דירוג האשראי בארה"ב: כיצד תשפרו את הקרדיט סקור שלכם?

מאת: אור יוחנן

למי שמגיע מישראל, שיטת דירוג האשראי בארה״ב עלולה להיראות מטופשת להחריד. איך זה שלקוח עם $100,000 מזומן בחשבון הבנק לא יכול לקבל כרטיס אשראי מסכן של אמזון?

אז כמה מילים על דירוג האשראי – מה זה, למה זה, כיצד ניתן לשפר אותו ומה ניתן להרוויח.

שיטת האשראי בארה״ב

אשראי מתפקד כמקור הלוואה זמין: כשאנחנו רוכשים מוצר ומשתמשים באשראי, במקום לשלם מכיסנו $100 כאן ועכשיו, חברת האשראי משלמת זאת ומוסיפה $100 לחוב שלנו. בסוף כל מחזור (Billing Cycle) נדרש לתשלום החוב, ואם לא נשלם את כולו תוך זמן מסוים (ידוע בשם Grace Period, בד״כ 2-3 שבועות) תצבר ריבית על החוב הקיים.

Photo by iStock/NicoElNino

למה צריך דירוג אשראי?

בארה״ב יש ״הפרדת רשויות״ בין חשבון הבנק וכרטיס האשראי (גם אם קיבלנו את כרטיס האשראי מהבנק!). ההפרדה הזאת אמנם מגנה על הלקוח כי בניגוד לישראל חברת האשראי לא יכולה לעקל בקלות את חשבון הבנק ולגבות ממנו חוב, אבל בד בבד מייצרת סיכון לחברות האשראי שכן כיצד ניתן לדעת שהלקוח אכן מתכוון לשלם את החשבונות שלו?

דירוג האשראי הוא בעצם כלי שנועד לייצר ביטחון בין שני צדדים שאינם מכירים זה את זה- הלקוח וחברת האשראי. לקוח עם דירוג גבוה מהווה פחות סיכון ולכן אפשר להלוות לו יותר כסף, ואף כדאי להציע לו הטבות על מנת למשוך אותו אליך כי קרוב לוודאי שהוא ישלם את החשבונות בזמן.

השיטה אינה מושלמת (רחוק מכך…), ובהחלט בעייתית לאנשים שמגיעים ממדינה זרה – זה לא משנה שיש לנו כסף זמין בעו״ש ושמעולם לא פיגרנו בתשלום, חברות האשראי לא יודעות את זה ואף אחד לא מתכוון to take our word for it.

מנגד, סטטיסטית מי שמבצע רילוקיישן הוא אדם עם יכולות כלכליות שנמצאות מעל הממוצע, ולכן יש לו פוטנציאל גלום להיות לקוח פרמיום לחברות האשראי – אם רק ידע איך לעשות את זה כמו שצריך.

איך זה מחושב?

יש מספר חברות שאוספות נתונים ממקורות שונים, לוקחות את כל הפרמטרים, מניחות בקערה, מערבבות קצת ומקבלות איזשהו מספר שנועד למדל את הכדאיות שלנו בתור לקוח.

הפרמטרים המרכזיים הם (בסדר עדיפות יורד):

הכי משפיע:

  1. הערות חיובים Derogatory Marks: האם נושה כלשהו נדרש להגיע להוצאה לפועל על מנת לאסוף חוב?
  2. היסטוריית תשלומים Payment History: האם אנחנו משלמים בזמן?
  3. ניצולת Utilization: כמה כסף אנחנו חייבים, מתוך סך הכסף שחברת האשראי מאפשרת לנו ללוות?

די משפיע:

  1. היסטוריית אשראי Credit History: מה הזמן הממוצע לסך החשבונות שלנו?

משפיע:

  1. מס׳ החשבונות שלנו Total account: כמה חשבונות יש לנו (כרטיסי אשראי, הלוואות, משכנתאות)?
  2. בדיקות אשראי Hard inquiries: כמה פעמים הריצו עלינו בדיקה בשנתיים האחרונות?

איך ניתן לשפר את דירוג האשראי?

כפי שראיתם, ישנם דברים חשובים יותר וישנם דברים חשובים פחות אז כמובן שצריך להתמקד בדברים החשובים, אבל בפועל אין סיבה שלא לדאוג לכל הפרמטרים האלו במקביל:

1 + 2. הערות חיובים + היסטוריית תשלומים: אנחנו תמיד משלמים בזמן את ההלוואות/מימון רכב/משכנתא שלנו, ותמיד משלמים לפחות את התשלום המינימלי הנדרש במחזור האשראי (ויותר מכך, ראו סעיף 3).

3. ניצולת: נבדוק מה תאריך ה-billing cycle של כרטיס האשראי שלנו ונדאג לשלם את כל החובות *יומיים* לפני התאריך הזה – פחות שני דולרים. קרי: ביום גמר המחזור, נהיה חייבים $2 לחברת האשראי. עצם קיום חוב קטנטן הוא עדיף מאשר אפס חוב. בנוסף, מומלץ להתקשר לחברת האשראי פעם בשנה ולבקש להגדיל את המסגרת.

4. היסטורית אשראי: אין יותר מדי מה לעשות במישור הזה, מלבד להמתין בסבלנות. עם זאת יש לי טיפ לאלו ששוקלים אולי לעשות רילוקיישן אי שם בעתיד (הקרוב/רחוק), ולהורים לטינאייג׳רים שבינינו: פתחו חשבון בנק, קבלו כרטיס אשראי כלשהו, ושימו עליו תשלום חודשי גנרי (לדוגמא: נטפליקס). בצורה זו תתחילו לצבור היסטוריית אשראי חיובית וזה יקל עליכם מאוד בעתיד.

5. מס׳ החשבונות: ככל שיש יותר חשבונות פתוחים המנוהלים בצורה נכונה, דירוג האשראי יעלה. חשבונות פתוחים אינם רק כרטיסי אשראי, אלא גם משכנתאות, מימון רכב, הלוואות וכו׳. שימו לב שיש סתירה מסוימת בין הפרמטר הזה ובין ההיסטוריה (קטנה כל פעם כשפותחים חשבון חדש) ובין בדיקות האשראי (לרוב יידרשו בעת פתיחת חשבון חדש), לכן מבחינת דירוג האשראי מדובר ב״ירידה לצורך עליה״ – תהיה ירידה רגעית, אבל בטווח הארוך יותר זה יסייע לדירוג.

6. בדיקות אשראי: תמיד כדאי לנסות למצוא פתרון חליפי לבדיקת אשראי, לדוגמא הפקדת פקדון זמני, שיתוף statements מחודשים קודמים, וכו׳.

למה זה טוב

עם דירוג אשראי טוב, מגיעים כל מיני Perks: ניתן לקבל כרטיסי אשראי שיציעו ערך מוסף גבוה ו/או בונוס כספי בהצטרפות, מסגרת אשראי גבוהה שתקל ברכישות עתידיות, נקבל ריביות טוב משמעותית כשנרכוש נכס למגורים או השקעה, תנאי הליסינג שלנו ישתפרו פלאים וכו׳. מי שלא מבצע אופטימיזציה לדירוג האשראי שלו, מאבד הטבות בשווי אלפי דולרים – וחבל. סקירה של כרטיסי אשראי מומלצים תוכלו למצוא בכתבה זו.

לסיכום, תחת התנהלות מושכלת, קל להגיע לדירוג טוב (מעל 700), ובאמצעות התמדה נגיע לדירוג מצוין (מעל 800). דירוג אשראי טוב בפועל יכול לגרור הטבות כספיות בשווי אלפי דולרים, אז שווה להשקיע כמה דקות ולהבין איך לנהל אותו בצורה אופטימלית.

 

*אור יוחנן, מהנדס תכנה ביום ומשקיע נדל״ן בלילה, הוא הבעלים של עמוד הפייסבוק ״רילוקיישן אינפורמיישן״. לקריאת פרסומים נוספים שלו לחצו כאן.

כרטיסי אשראי בארצות הברית: המדריך למתחילים

כרטיסי אשראי בארצות הברית: המדריך למתחילים

מאת: אור יוחנן

התנהלות פיננסית נכונה בארה"ב כוללת הוצאת כרטיסי אשראי (כן – ברבים!) מאחר שהם, קודם כל, אחד הכלים האפקטיביים ביותר לשיפור דירוג האשראי, ה-Credit Score. בנוסף, כרטיסי האשראי טומנים בחובם הטבות רבות ששוות הרבה כסף, עליהן אפרט בהמשך. שני הגורמים האלו מביאים לכך שלא משתלם לבזבז כסף שלא דרך כרטיס האשראי שכן אתם נפגעים פעמיים – גם לא בונים את הקרדיט סקור שלכם, וגם לא צוברים הטבות על שימוש באשראי. ולכן, כשאתם פותחים חשבון בנק חדש ומקבלים דביט קארד, שימו אותו עמוק בארנק והשתמשו בו רק כדי למשוך מזומנים מהכספומט, וכמובן, מעטו להשתמש במזומן.

Photo by iStock/Bet_Noire

מהן ההטבות העיקריות?

לכרטיסי אשראי בארה"ב יש שני מסלולי הטבות עיקריים – נקודות תעופה ו-Cash Back. כרטיסי אשראי לנקודות תעופה מציעים מיילים (miles) בחברת תעופה אחת או יותר עבור כל רכישה והשווי של נקודות התעופה משתנה מחברה לחברה ומטיסה לטיסה. ה- Cash Backהוא אחוז ההחזר על כל קנייה ונע לרוב בין 1% ל-5%. יש מספר לא מבוטל של כרטיסים שהם גם וגם, כלומר, ניתן להמיר את הנקודות שצוברים לכסף, ולשלם איתו את חשבון האשראי, או להמיר לנקודות תעופה (ניתן גם להמיר לדברים נוספים כמו נקודות של מלונות או כרטיסי מתנה אבל נתמקד בשני אלו). כאמור, שווי הנקודות משתנה מחברה לחברה ומשווי הטבה אחד לאחר אבל בממוצע, בין כרטיסים ובין הטבות, מדובר בשווי של סנט אחד לנקודה.

לרוב הכרטיסים יש מענקי הצטרפות אטרקטיביים יותר או פחות בדמות של חבילת נקודות שמנה או ממש מזומן אחרי שתבזבזו סכום מסוים בכרטיס תוך זמן מוגדר. למה? כי יש תחרות מאוד גדולה על הלקוח והמטרה היא לגרום לכם להצטרף. חברות האשראי בונות על זה שתישארו לקוחות נאמנים לאורך זמן ולכן עמלות הסליקה יהיו שוות את ההשקעה בבונוס בשנה הראשונה.

מה עדיף? קאשבק או מועדוני תעופה? זה ממש תלוי בכם ובצרכים שלכם, אבל כן נרחיב רגע למה או מתי מימוש במועדוני תעופה משתלם. נקודות נוסע מתמיד יכולות להוזיל את מחיר כרטיס הטיסה, לפעמים בצורה משמעותית (נניח בקיץ/כריסמס). לדוגמא: ב- Star Alliance, כרטיס הלוך חזור לישראל מסיאטל/סן פרנסיסקו ניתן להשיג ב- 85,000 נקודות שזה שווה ערך לכ-$850. נוסף על כך, קנייה בנקודות תעופה נותנת גמישות משמעותית – ניתן לבטל או להזיז טיסה או חלק ממנה בתשלום של כ- $100 גם אם זה ברגע האחרון. ניתן גם לקנות כרטיס בכיוון אחד בעלות האמיתית שלו (42,500 מיילים = $425) אז ככה שאם אתם צריכים גמישות ורוצים לקנות כרטיס בכיוון אחד ורק בשלב יותר מאוחר לקנות את החזור – נקודות תעופה זה הדרך הנכונה (כלכלית) לעשות את זה.

אני בתחילת דרכי בעולם כרטיסי האשראי בארה"ב. אלו כרטיסים מומלץ להוציא?

למי מכם שרק מגיע לארה"ב ואין לו קרדיט סקור מפואר, בחרנו להמליץ על חמישה כרטיסים טובים שקל לקבל אותם גם עם קרדיט סקור בינוני ושגם פטורים מעלות שנתית.

כרטיס Bank of America Cash Rewards – כרטיס שנותן 3% קאשבק על רכישות בקטגוריה נבחרת (רכישות אונליין, דלק, מסעדות, טיולים, פארמה, או רהיטים), ו- 2% קאשבק על סופרמרקטים, עד $2,500 ברבעון (1% על כל השאר וגם מעבר ל-$2,500). 3% קאשבק על רכישות כלליות באינטרנט זה הכי טוב שמצאנו! בנוסף, נוטים לאשר משתמשים חדשים גם כאשר אין היסטוריית אשראי (במיוחד אם פותחים אצל בנק אוף אמריקה חשבון). בתור רפרנס, אנחנו קיבלנו אשראי עם תקרת שימוש גבוהה ברגע הנחיתה ממש.

כרטיס Citi Double Cash-Back– נותן 2% קאשבק על כל רכישה באשר היא וללא שום תקרה.

כרטיס Chase Freedom Unlimited– נותן 1.5 נקודות לכל קנייה באשר היא ולכן הוא מעולה ככרטיס "סל" לכל הקטגוריות שלא מקבלות ניקוד גבוה בכרטיסים ספציפיים אחרים. רוב הכרטיסים של צ'ייס, כולל זה, הם דואליים כלומר אפשר לממש אותם כקאשבק או כנקודות תעופה (1.5 נקודות, או 1.5% קאשבק).

כרטיס Chase Freedom הופך ממש בקרוב ל– Chase Freedom Flex נותן 5 נקודות לקניות בקטגוריה מתחלפת כל רבעון עד $1,500 בשנה. לרוב, זו רוטציה בין דלק, סופרמרקטים, אמאזון, פארמה, וחנויות כל-בו (מייסיס וכדומה). אם אתם הולכים עליו אז כדאי לרכוש בכל רבעון רק/בעיקר בקטגוריה של ה-5 נקודות. גם כרטיס זה הוא דואלי.

כרטיס Tomo Card– לחדשים בארה"ב ללא סקור כלל, שלא מצליחים להוציא את כרטיסים המוזכרים מעלה (או טובים יותר), נמליץ לבחון את ה–charge cards כמו Tomo Card. אנו פחות מכירים את הכרטיסים האלו אבל נראה שהם יכולים להיות פתרון לא רע בכלל למתחילים.

לחלק מהכרטיסים האלו יש גם מענק הצטרפות (לדוגמא $200 אם בזבזתם $1,000 בשלושת החודשים הראשונים ב-Bank of America Cash Rewards). חשוב להבהיר שהאסטרטגיה אינה (!) לבזבז יותר רק בשביל לקבל את המענק, אלא להפנות את ההוצאות שלכם, שבלאו הכי מתרחשות, לכרטיס החדש על מנת לקבל את המענק.

צריך לזכור שהסיכוי לקבל כרטיס משתנה בהתאם לקרדיט סקור ולהיסטוריה הפיננסית שלכם. לפני שאתם מגישים אפליקיישן לכרטיס כזה או אחר, אנו ממליצים להתייעץ עם הבנקאי בסניף כדי שיוכל לייעץ ואף אולי לסייע בקבלה שלהם (הם יכולים להרים טלפון למחלקת האשראי ולבקש שינסו לאשר במידה והאישור לא ניתן אוטומטית). הבנקאים יוכלו לייעץ ולסייע בכרטיסים שמנוהלים על ידי הבנק שלהם. בנוסף, אתם יכולים לבדוק באפליקציות כמו קרדיט קארמה את הסיכוי שלכם לקבל כרטיס אשראי מסוים. מאוד מומלץ לא להוציא כרטיס שאתם חוששים שיש סיכוי שלא תקבלו אותו. כל הוצאה של כרטיס אשראי מריצה בדיקה על הקרדיט סקור שלכם ובעצם מייצר hard inquiry בדוח שלכם שיכול להוריד קצת את הסקור (לא נורא אבל לא מומלץ).

מהי השורה התחתונה?

Photo by iStock/zenstock

כרטיסי אשראי הם דרך מצוינת לבנות את דירוג האשראי שלכם בארה"ב (בניגוד לדביט קארד שלא תורם כלום ושום דבר). הדרך לעשות זאת היא לפתוח כמה שיותר כרטיסי אשראי לאורך זמן ולשלם את החשבון שלהם בזמן. הכרטיסים האלו גם מאוד משתלמים שכן הם נותנים לא מעט הטבות בהצטרפות ובאופן שוטף. מומלץ למהר להוציא כרטיס אשראי בהזדמנות הראשונה, פחות קריטי איזה כרטיס ואיזה מסגרת – העיקר שתהיה ודאות גדולה באישור הבקשה שלכם, לשלם איתו כל מה שאפשר וכאמור, להימנע מתשלומים במזומן או בדביט קארד.

נזכיר גם שכדאי להתקשר כל שנה לחברת האשראי ולבקש להרחיב את מסגרת האשראי של הכרטיסים שברשותכם, לא כי אתם צריכים, אלא כי זה יסייע לשיפור הניצולת (utilization) ויסייע העלאת הדירוג.

 

*אור יוחנן, מהנדס תכנה ביום ומשקיע נדל״ן בלילה, הוא הבעלים של עמוד הפייסבוק ״רילוקיישן אינפורמיישן״. לקריאת פרסומים נוספים שלו לחצו כאן.

החשיבות של דירוג אשראי טוב בארצות הברית

החשיבות של דירוג אשראי טוב בארצות הברית

מאת: דפנה מזרחי

בעקבות שאלות רבות והתעניינות מצד לקוחותינו כיצד לשפר את דירוג האשראי שלהם כדי לשכור בית, לקבל הלוואה או כדי לשפר תנאי הלוואה במסגרת רכישת רכב או לקיחת משכנתא, חשבנו שיהיה כדאי לרכז את אינפורמציה בנושא דירוג אשראי במאמר אחד.

דירוג אשראי הוא ציון המגדיר את יכולתו של לווה לפרוע הלוואות. ככלל, דירוג אשראי גבוה מראה לגופים המלווים על יכולת פירעון טובה של הלווה. בארה"ב דירוג האשראי מכונה Credit Score, ועל פיו נותנים ללווה אשראי ו/או קובעים לו את הריבית.

מאחר ועכשיו, בתקופת החגים, יש מעט זמן פנוי מעבודה, זהו זמן מצוין לעבוד על שיפור דירוג האשראי שלנו שכן הבנה טובה בנושא תאפשר לנו ליישם את האסטרטגיה הנכונה ביותר בשיפור דירוג האשראי האישי שלנו.

חלקנו כבר שמע את העצות, צריך מספר כזה או אחר של כרטיסי אשראי, צריך לשלם את החשבונות בצורה כזו… לצערנו בנית דירוג אשראי אינה כה פשוטה ורצוי להיוועץ במומחה. אנשים רבים בודקים את דירוג אשראי שלהם באינטרנט, ולאחר מכן מקבלים סירוב להלוואה, לרכישת רכב או לקבלת כרטיס אשראי מסוים וזאת למרות שהדירוג שלהם נחשב לטוב, הכיצד?

ובכן, בארה"ב קיימות שלוש סוכנויות דירוג  גדולות (Equifax, Experian, TransUnion) המעדכנות נתונים ומידע ובהתאמה קובעות דירוגים אישיים. סוכנויות אלו מקבלות מידע מחברות האשראי, המוסדות הפיננסיים והבנקים, ובאמצעות מידע זה הן קובעות דירוג ללקוח, המתעדכן באופן שוטף. דירוג האשראי של אדם נקבע ע"י הסוכנויות הנ"ל בהתאם להיסטורית התשלומים שלו, חשבונות אשראי פתוחים, אשראי מנוצל ואשראי פנוי, בקשות לאשראי, ותק של חשבונות אשראי ועוד…

אז כיצד בונים ו/או משפרים את הדירוג שלנו בצורה נכונה?

להלן כמה עצות אך הרשימה אינה מלאה וחשוב להיוועץ במומחה (נשמח לעזור ולהפנות ככל הנדרש)**.

  • אם מתכוונים לבקש הלוואה בעתיד ורוצים לשפר את דירוג האשראי, רצוי להתחיל לפעול כשנה מראש ולבקש דו"ח אשראי אמיתי ועדכני משלושת הארגונים השונים (עבור בני זוג יש לבקש את דוחות האשראי של כל אחד מהם). רצוי להימנע מבדיקות אשראי תכופות מידי בתקופת זמן קצרה. לאחר שפועלים לשיפור האשראי במשך כ-6 חודשים אפשר לבקש שוב את הדוחות ולעקוב אחר השינויים. דירוג אשראי של מעל 760 נחשב לדירוג טוב (למשל לצורכי לקיחת משכנתא).
  • אם מבחינים במידע שגוי בדוח אשראי (כגון טעות סופר או טעות אחרת בפרטים האישיים) רצוי לפעול לתיקון הטעות באופן מיידי.
  • החזר הלוואות בתשלומים יעזור לבניית דירוג אשראי (לקיחת רכב בליסינג, משכנתא או הלוואות למיניהן). חשוב לדעת כי לא כל כרטיסי האשראי שווים בעיני סוכנויות הדירוג.
  • רצוי להימנע משימוש ביותר מ -50% ממגבלת האשראי בכל עת. ככל שעוברים את מסגרת האשראי לעיתים קרובות רצוי לבקש להגדיל את מסגרת האשראי. שימוש של פחות מ-30% ממגבלת האשראי אף יכול להשפיע לטובה על דירוג האשראי.
  • יש לשלם את יתרת כרטיסי האשראי על בסיס שבועי ולא לחכות עד המועד הקבוע לפירעון היתרה. בכל מקרה, אין לאחר בתשלומים ביותר מ-30 ימים או שהדבר עלול לפגוע בדירוג האשראי.
  • לא מומלץ לסגור כרטיסי אשראי או חשבונות. סוכנויות דירוג האשראי רוצות לראות כי ללקוח יש יחסים ארוכי טווח עם חברות האשראי, וותק החשבונות ו/או הכרטיסים משפיעים על הדירוג. כמו כן, חשוב להשתמש בכל כרטיסי האשראי באופן שוטף, אפילו שימוש מינימאלי.

נכון שתהליך הבנת שיטת דירוג האשראי בארה"ב ובנייתו ו/או שיפורו אינו קל, אבל הדבר יחסוך לנו הרבה זמן וכסף בעתיד ולכן שווה להשקיע את המאמץ.

 

*קבוצת מזרחי הינה One Stop Shop לנדל"ן, הכוללת, בנוסף למשרד התיווך, את כל אנשי המקצוע הנדרשים לליווי הלקוחות בכל ענייני הנדל"ן שלהם בישראל ובארה"ב. נשמח לסייע ו/או להפנות אתכם לאנשים הנכונים, לרבות לצורך שיפור דירוג האשראי.

** האמור במאמר זה הינו דעתו של הכותב בלבד ואינו מהווה ו/או מחליף ייעוץ משפטי ו/או מיסויי ו/או פיננסי ע"י מומחה בתחום.

על חשיבותה של צוואה הונית בישראל במהלך הרילוקיישן

מאת: עו"ד שרון אריאלי

בימים אלו יוצאת לשכת עורכי הדין בישראל במסע הסברה נרחב לשם הגברת המודעות לעריכת צוואה בישראל.

הדבר חשוב פי כמה לאלו אשר יוצאים לרילוקיישן או מתגוררים בארה"ב ולהם נכסים בישראל או ילדים מתחת לגיל 18 כאשר האפטרופוס המיועד לילדים חי בישראל. הנושא החשוב נדחק אצל רבים לתחתית הרשימה במסגרת ההכנות ליציאה לרילוקיישן ובמהלך השהות ההתחלתית במדינה החדשה.

Closeup of male hand signing a contract, employment papers, legal document or testament. Isolated over black background.

עם זאת יש לזכור כי השוני בין חוקי הירושה במדינת ישראל לבין חוקי הירושה בקליפורניה או בכל מדינת יעד אחרת אליה יוצאים לרילוקיישן קיים ועל כן חשוב מאוד להסדיר את הנושא בשני מישורים:

  1. צוואת משמורת – הורים אשר להם ילדים מתחת לגיל 18 שנים צריכים להכין צוואת משמורת הקובעת את זהות האפוטרופוס של הילדים למקרה (חס וחלילה) בו שניהם לא יהיו כשרים למשמורת ילדים במהלך הרילוקיישן. בעניין זה רצוי לפנות לעו"ד אשר בקיא בחוקי הירושה במדינת היעד ובמדינת המוצא ולהסדיר את נושא משמורת הילדים בצורה כזו שלא תיווצר סתירה בין החוקים השונים ועל מנת להביא לפישוט ולייעול התהליך.
  2. צוואה ההונית – לעניין זה חשיבות רבה ומשמעותית בעיקר במידה ולבני הזוג נכסים בישראל וזאת לאור העובדה כי גם קיום של צוואה במדינת הרילוקיישן אינו מכסה על נכסים/עזבון אשר קיים בישראל.

את הצוואה אשר תבוצע בישראל ניתן לצרף ל-Trust האמריקאי וכך למעשה תסדירו את הטיפול בכל הנכסים אשר בחזקתם בארץ ובמקום המושב.

כמו כן לאלו אשר הותירו נכסים בישראל יש לקחת בחשבון שורה של חיקוקים ועדכונים אשר בוצעו בחוקי מיסוי המקרקעין בתקופה האחרונה בישראל ואשר יכולים להשפיע על חלוקת/מכירת הנכסים אשר נותרו בישראל:

  1. מחצית דירה ומעלה אשר התקבלה בירושה נחשבת כדירה נוספת לעניין מס שבח (תיקון 85 לחוק מיסוי מקרקעין – במקום שליש שהיה נהוג לפני התיקון) זאת אומרת שמי שקיבל בירושה פחות ממחצית דירה בנוסף לדירה היחידה שלו בישראל יוכל עדיין למכור את הדירה היחידה בפטור מלא.
  2. העברה ללא תמורה של דירת מגורים לאח/אחות בישראל אינה מזכה בפטור ממס שבח רק אם מעביר המתנה קיבל את הדירה בירושה או מתנה מההורים.
  3. מכירת דירה יחידה בישראל בפטור ממס שבח על ידי תושב חוץ מחייבת הוכחת דירה יחידה בדמות אישור מרשות המיסים במקום המושב (בנושא זה חלו הקלות משמעותיות בתקופה האחרונה).
  4. מסלול מס ליניארי מטיב למי שלא זכאי לפטור דירה יחידה במסגרת תיקון 76 לחוק.

 

לאור השינויים האחרונים בחקיקה מתגברת החשיבות הגדולה בהסדרת הנכסים אשר הושארו מאחור בתכנון מס נכון וכמובן לא לדחות את הסדרת נושא כתיבת הצוואה בישראל.

וכפי שגרסו חכמינו אין טעם לדחות את המשימה כי

 כתיבת צוואה סגולה היא לחיים ארוכים…”

 

*הכותבת שרון אריאלי חזרה לישראל לאחר מגורים בעמק הסיליקון וכיום הינה עורכת דין המתמחה בייצוג תושבי חוץ כחלק משותפות פעילה במשרד עורכי דין אריאלי-בן לולו-סמדרי.

Sharon Arieli Adv. Sharon@ks–relaw.com Cell: +972-508270275

www.ks-realw.com

ניתוק תושבות לצרכי מס הכנסה

מאת: עו"ד אדי רשקובן

אחת מהפעולות הנמצאות על רשימת ה "To Do" של כל מי שעושה רילוקיישן הינה ייעוץ מס בקשר למעבר. ייעוץ המס הוא מעין תדרוך הסוקר את היבטי המס החלים בגין המעבר ולאחריו. הנושא העומד במרכז שיחת ייעוץ כאמור הוא נושא ניתוק תושבות המס הישראלית. נושא ניתוק התושבות אינו פשוט להבנה מאחר והמבחנים לתושבות אינם טכניים אלא נתונים לפרשנות משפטית. ברשימה זו, ננסה להסביר את מונח "ניתוק התושבות" בצורה מופשטת עד כמה שניתן.

שנת השינוי – 2003

Concept :rise of freight and passenger traffic in the world. Figure the plane on the background of hundred-dollar bills.

שנת 2003 היוותה נקודת מפנה. חוק המס בישראל השתנה כך ששיטת המס בישראל הפכה מטריטוריאלית לפרסונאלית, החל מ 1 לינואר 2003. בשיטה הטריטוריאלית, ולפני השינוי, עובד שכיר אשר הפיק הכנסה בישראל היה חייב במס על הכנסתו בישראל. על פי השיטה הפרסונאלית, אשר חלה לאחר השינוי, אדם אשר מוגדר כ-"תושב ישראל" (לצרכי מס הכנסה) חייב במס ובדיווח בישראל על הכנסתו בין אם הכנסה זו מופקת בישראל ובין אם לאו.

לצורך הדוגמא, ניקח שכיר תושב ישראל אשר עבר מישראל לחו"ל בשנת 2000. שכיר זה לא היה חייב במס בישראל על הכנסתו מעבודה שביצע בחו"ל. לעומת זאת, נניח כי אותו שכיר עבר לחו"ל בשנת 2004. במצב דברים זה חייב השכיר במס ובדיווח בישראל על הכנסה מעבודתו אשר ביצע בחו"ל.

בהתאם, ניתן להבין כי אדם אשר חדל להיות תושב ישראל לצורכי מס הכנסה, או לחילופין ניתק את תושבותו הישראלית לא יהיה חייב במס ובדיווח בישראל על הכנסה שהוא מפיק מחוץ לישראל.

מיהו תושב ישראל

חוק מס ההכנסה בישראל מגדיר תושב ישראל כמי שמרכז חייו בישראל. בכדי לברר אם קיים מרכז חיים בישראל קובע חוק המס כי יש לבחון היכן מצויים קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של היחיד. דוגמאות לקשרים אלו הינם מקום בית הקבע, מקום המגורים של היחיד ובני משפחתו, מקום עיסוקו, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו בארגונים שונים ועוד.

בנוסף קובע חוק המס בישראל שני מבחני על (חזקות) באשר לקביעת מרכז חייו של היחיד, אשר אמנם מהווים אינדיקציה חזקה לגבי תושבות ישראלית של הנישום, אולם עדיין ניתן לסתור את האינדיקציות הללו בטענה שמרכז החיים של היחיד אינו מצוי בישראל.

להלן מבחני העל (חזקות):

  1. שהייה מעל 183 יום בישראל בשנת המס; או
  2. במקרה בו שהה היחיד פחות מ 183 יום בישראל אבל יותר מ 30 יום בשנת המס, ייחשב היחיד תושב ישראל על פי המבחן באם שהה סך של 425 ימים בישראל לאורך שלוש שנות המס האחרונות (כלומר בשנה הנוכחית פלוס השנתיים הקודמות).

למה ניתוק תושבות? למה לא?

כפי שראינו, תושב ישראל הוא מי שמרכז חייו מצוי בישראל. ראינו גם כי תושב ישראל חייב במס ובדיווח בישראל על הכנסתו המופקת בחו"ל לרבות הכנסה אשר מפיק מעבודה כשכיר בחו"ל. בהתאם, יחיד אשר לא ייחשב כתושב ישראל לא יהיה חייב במס ובדיווח בישראל על הכנסה אשר הוא מפיק מחוץ לישראל.

חוק המס בישראל לא קובע הליך מסודר של ניתוק תושבות על פיו ניתן לגשת לרשות המיסים בישראל ולהוכיח לה כי מרכז חייו של יחיד לא מצוי בישראל. יתרה מזאת, העמדה המוצהרת של רשות המיסים הינה אי אישור ניתוק תושבות של יחיד אלא רק לאחר תקופה של ארבע שנות שהייה בחו"ל. יחד עם זאת, יש לציין כי עמדתה הנוקשה של רשות המיסים לא עמדה במבחן התוצאה בכמה מהמקרים אשר נדונו בבתי המשפט.

בהתאם לאמור לעיל, ההמלצה הגורפת אשר יקבל הרוב המוחלט של היחידים אשר מבצעים רילוקיישן היא של "ניתוק תושבות" וזאת משום שאין כל חיסרון בביצוע ניתוק כאמור.

אז איך מנתקים תושבות?

מאחר ורשות המיסים אינה מאשרת ניתוק תושבות ישנן ככלל שתי דרכים עיקריות לנקוט בעמדת הניתוק:

  1. קבלת חוות דעת משפטית, או חוות דעת מומחה, המנתחת את נסיבותיו האישיות של היחיד וקובעת כי הנישום העביר את מרכז חייו מישראל ברגע נתון, וזאת במידה והנסיבות אכן תומכות בעמדה זו. לחוות דעת כאמור כמה יתרונות בולטים כגון הסרת הטענה לעבירה פלילית על אי דיווח הכנסות וזאת משום הסתמכות על קביעתו של מומחה בעניין. יתרון נוסף הוא העדר חובת הדיווח לרשות המיסים הן על ההכנסה והן על חוות הדעת כך שהנישום נשאר "מתחת לרדאר".
  2. לקיחת עמדה של ניתוק תושבות על גבי דוח מס אשר יוגש לרשות המיסים.

הסיבה שיחידים יבחרו בדרך זו היא מכיוון שיחידים מסוימים חבים בכל מקרה בהגשת דוח מס לרשות המיסים ללא קשר לעמדת תושבותם. כך לדוגמא מי שהיה לו תיק עצמאי בישראל לפני הרילוקיישן יהא חייב להגיש דוחות מס בישראל כל עוד הייתה פעילות בישראל במהלך שנת מס או לחילופין כל עוד לא נסגר התיק.

הגשת דוח מס בישראל תחת עמדת ניתוק תושבות תסיר גם היא את הטענה לעבירה פלילית על אי דיווח הכנסה וזאת משום עצם הגילוי לרשות המיסים על לקיחת עמדת ניתוק תושבות. החיסרון בדרך זו לעומת הדרך המתוארת בסעיף 1 לעיל הינה חשיפת העמדה לרשות המיסים. כאן הנישום הינו "על הרדאר" של רשות המיסים.

יש לציין, כי קיימת גם דרך נוספת בה נוקטים לא מעט נישומים והיא ניתוק תושבות בצורה פאסיבית. בדרך זו יוצא הנישום לחו"ל ואינו נוקט בשום צעד אקטיבי. הטענה העומדת ליחידים אלו היא שאם וכאשר תגיע רשות המיסים אליהם אזי רק ברגע זה יתמודדו עם המצב ובמקרה הגרוע ישלימו את חבותם. לעמדה זו כמה חסרונות כך בין היתר עמדת המיקוח החלשה מול רשות המיסים וזאת משום טענת הפאסיביות והעבירה הפלילית בדבר אי דיווח הכנסות בה תשתמש רשות המיסים, וקנסות גבוהים בגין אי דיווח הכנסות.

בנוסף, חשוב לציין כי מדינות העולם מקיימות בשנים האחרונות מאמצים קדחתניים לשינוי חקיקת המס הכלל עולמית וזאת בכדי לייצר שקיפות מלאה בין מדינות לגבי אזרחיהן אשר נמצאים מחוץ לגבולות המדינה. כך לדוגמא נכנס לתוקפו הסכם ה FATCA, החל מ 1 ביולי 2014, ואשר קובע החלפת מידע הדדי בין ממשלות ישראל וארה"ב לגבי אזרחיהן בגין חשבונות בנקים המוחזקים על ידי אזרחים אלו במדינה האחרת. חוקים דומים אמורים להיכנס לתוקף בתקופה הקרובה מאד לגבי החלפת מידע בין כל מדינות האיחוד האירופי לרבות ישראל. בהתאם, התנהלות על פי הגישה הפאסיבית המתוארת לעיל אינה מומלצת מאחר ואווירת העמימות ששררה בשנים האחרונות בגין אי העברת מידע בין המדינות תסתיים בזמן הקרוב.

לבסוף אציין כי אין באמור במאמר זה בכדי להוות  תחליף לייעוץ מקצועי בסוגיות הנידונות ובהתאם מומלץ על קבלת ייעוץ פרטני.

אדי רשקובן, עו"ד (כלכלן)

מיסוי בינלאומי ורילוקיישן.

eddie@relotaxes.com