ייפוי כוח מתמשך: מהו המסמך והאם ניתן לחתום עליו כתושבי חוץ?

ייפוי כוח מתמשך: מהו המסמך והאם ניתן לחתום עליו כתושבי חוץ?

מאת: עו"ד שרון אריאלי ועו"ד סתיו וייס

בשנת 2016 פורסם תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אשר מגלם בתוכו תפיסה חדשה לפיה כל אדם אחראי על חייו וזכאי לחיות אותם בהתאם לרצונו ולבחירתו, גם כאשר הוא אינו כשיר משפטית ואינו מסוגל לדאוג לענייניו. אחד החידושים שהביא עימו התיקון לחוק הינו כלי משפטי בשם "ייפוי כוח מתמשך" אשר למעשה נותן אפשרות לכל אדם בגיר ובריא בנפשו ובשכלו לבחור מבעוד מועד בידי מי תופקד האחריות עליו במקרה שלא יוכל לדאוג לענייניו בעצמו. כתושבים המתגוררים מחוץ לישראל, השאלה מי יטפל בהורינו המתבגרים עולה לא מעט והכלי הזה הוא עוד אחת מן הדרכים באמצעותן נוכל להסדיר את הטיפול ולהקל על עצמינו ועל הורינו כשקורה חלילה משהו בלתי צפוי. בכתבה הבאה ננסה לענות על כל השאלות אשר עולות בנושא זה שיעזרו לכם להבין יותר לעומק את משמעות המושג ייפוי כוח מתמשך.

Photo by istock/scyther5

מהו ייפוי כח מתמשך?

מדובר במסמך המאפשר לכל אדם מעל גיל שמונה עשרה, בעודו בדעה צלולה וכשיר משפטית, לבחור את מיופיי הכח שיוכלו לפעול בשמו באם הוא יגיע למצב שבו הוא לא יוכל לטפל בענייניו (למשל בשל ירידה ביכולותיו הקוגניטיביות). הממנה יבחר את מיופיי כוחו ויוכל להנחות אותם כיצד לדאוג לענייניו הבריאותיים ו/או הרכושיים על ידי מתן הנחיות מקדימות בנושאים אלו במסגרת יפוי הכוח המתמשך.

אילו נושאים אפשר להסדיר ביפויי כח מתמשך?

ניתן להסדיר ביפויי כח מתמשך עניינים אישיים, רפואיים ו/או רכושיים. הממנה יחליט מה היקף ייפוי הכוח. לאחר שהחליט על היקף ייפוי הכוח, יוכל מייפה הכח לציין בפני עורך דינו מקרים אותם ירצה להסדיר ו/או להחריג מייפוי הכוח. לדוגמא: אפשר להגביל את יפוי הכח לנושאים מסוימים בלבד, כמו אשפוז פסיכיאטרי.

כמה מיופיי כח אפשר למנות ביפויי כח מתמשך?

מייפה הכח יוכל למנות אדם אחד או יותר לטפל בעניינים המוסדרים ביפוי הכח, לקבוע אם מיופי הכח יפעלו ביחד ו/או לחוד, מה היקף האחריות והסמכויות של כל אחד מהם, מי יכריע במקרה של מחלוקת ביניהם, וכיו"ב. היתרון במינוי מספר מיופי כח הינו שאם אחד מהם לא יוכל לפעול, יוכלו האחרים להמשיך ולפעול בהתאם לאמור ביפוי הכח.

מתי וכיצד נכנס ייפוי כח מתמשך לתוקף?

ייפוי הכח המתמשך נכנס לתוקף כאשר הממנה לא מסוגל יותר להבין בענייניים אשר לשמם ניתן ייפוי הכוח או במקרה שהממנה קבע במפורש בייפוי הכוח תנאים מסוימים שהתרחשותם תביא לכניסתו לתוקף של ייפוי הכוח המתמשך. אם הממנה לא קבע תנאים כאמור, ייפוי הכח המתמשך ייכנס לתוקפו בהתבסס על חוות דעת רפואית שלפיה הממנה אינו מסוגל להבין באותם עניינים שלשמם ניתן ייפוי הכח.

מי יכול לערוך ולהחתים על ייפוי כח מתמשך?

את ייפוי הכוח המתמשך רשאי לערוך רק עורך דין אשר עבר הכשרה מיוחדת ושאין לו עניין אישי בייפוי הכוח. אפשר למצוא את רשימת עורכי הדין המוסמכים לחתום על ייפוי כוח מתמשך באתר לשכת עורכי הדין. הגשת ייפוי הכוח תבוצע באופן מקוון על ידי עורך הדין שערך אותו.

האם ניתן לחתום על יפוי כח מתמשך בחו"ל?

במידה שאחד החותמים מתגורר בחו"ל, עמדת לשכת עורכי הדין כיום היא כי ניתן להחתים את הממנה ואת מיופה הכח על מסמכים הקשורים בייפוי הכח המתמשך על ידי עורך דין ישראלי בחו"ל.

מה ההבדל בין אפוטרופסות וייפוי כח מתמשך?

עד לתיקון 18, הדרך היחידה לטיפול בחסרי ישע הייתה באמצעות פנייה לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס.

אפוטרופסות היא אמצעי שבו בית המשפט ממנה במסגרת הליך משפטי אפוטרופוס לטפל בענייניו של אדם שאינו מסוגל לנהל את חייו באופן עצמאי ולדאוג לענייניו. הבקשה למינוי אפוטרופוס מוגשת לרוב על ידי בני משפחתו של האדם והליך זה שולל את זכותו להחליט בענייניו, שכן ההחלטה האם למנות ואת מי למנות כאפוטרופוס נתונה בידי בית המשפט.

כיום, על פי התיקון, לא ימונה לאדם אפוטרופוס אם קיימות אפשרויות המגבילות פחות את עצמאותו. כמו כן, התיקון הטיל הגבלות שונות על מינוי אפוטרופוס ועל סמכויותיו, בדרך המאפשרת יותר ביטוי לרצון האדם בעל המוגבלות.

בהשוואה למינוי אפוטרופוס, היתרון של ייפוי הכח המתמשך הוא שהוא מאפשר לאדם לתכנן את העתיד ולמנות מיופה כוח בהליך קל יותר ובעודו בדעה צלולה, תוך בחירה חופשית של זהות מיופי כוחו בטרם קרות האירוע המצריך את הפעלתו, בלי הליך משפטי ומבלי לסמוך על בית המשפט שיבחר את מיופה הכוח הנכון בשבילו.

מה ההבדל בין צוואה ויפוי כח מתמשך?

צוואה היא מסמך משפטי שבו מורה האדם מה ייעשה בעיזבונו לאחר מותו. העיזבון כולל את כל רכושו של האדם לרבות מיטלטלין ונכסי נדל"ן שצבר בחייו. בנוסף על ההוראות בענייני רכוש יכול האדם לפרט בצוואה את רצונו בתחומים שאינם כספיים, כמו למשל הנחיות לגבי ילדיו הקטינים ועוד. מי שאינו עושה צוואה, עיזבונו יחולק בהתאם להוראות שבחוק הירושה.

בעוד שצוואה קובעת מה ייעשה ברכושו של אדם לאחר פטירתו, בייפוי כח מתמשך קובע האדם כיצד ייראו חייו ומה ייעשה בגופו וברכושו בעודו בחיים, במידה ויגיע למצב שלא יוכל לשלוט בענייניו ולקבל את החלטותיו בעצמו.

לסיכום, ייפוי הכוח המתמשך הינו כלי משפטי חדשני ומתקדם המשאיר את השליטה בידי הממנה ולא משאיר שיקול דעת לבית המשפט, וכן מתייחס גם לעניינים רפואיים וגם לעניינים רכושיים עוד במהלך החיים ולא רק לאחר הפטירה.

*האמור במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי אשר מטבע הדברים דורש בחינה מעמיקה של כל מקרה לגופו.

לכל שאלה בנושא ניתן ליצור קשר עם עו"ד שרון אריאלי וסתיו וייס  www.weissarieli.com.

משרד עורכי דין וייס אריאלי  ושות' – ישראל קליפורניה

נגיף הקורונה: כל התשובות לשאלות הבוערות

נגיף הקורונה: כל התשובות לשאלות הבוערות

מבול של מידע על נגיף הקורונה מסתובב ברשת, חלקו אמין יותר חלקו אמין פחות וקל מאוד ללכת לאיבוד. כדי לעשות קצת סדר בבלאגן פנינו למדענית ד"ר טל רוה, בוגרת מכון וייצמן ואונ׳ תל אביב במדעי החיים וכיום חוקרת בסטנפורד, שעונה לנו על כל השאלות הבוערות- מה זה בכלל וירוס? מהי הדרך הנכונה להתגונן מפניו? איפה אפשר להיבדק? מדוע הוא משתולל כל כך באיטליה? האם יחלוף בקיץ? והאם כדאי לי להיערך לבידוד ולאגור אוכל? כל התשובות כאן:

Image by iStock

מה זה בכלל וירוס/נגיף?

נגיפים הם יצורים פרזיטים קטנטנים בלי קיום עצמאי. כדי לגדול ולהתרבות, הם חייבים לחדור לתא חי ולהשתלט לו על המשאבים. נגיפי הצטננות כמו נגיף הקורונה מתרבים בתוך התאים של דרכי הנשימה שלנו – כשנגיף חודר לתא הוא מביא איתו מכונת שכפול יעילה משלו, שמנצלת את אבני הבניין שיש לנו בכל תא כדי לייצר עוד ועוד עותקים של עצמו. בשלב מסוים התא מתפוצץ ומשחרר נגיפים שחודרים לתאים השכנים, וחוזר חלילה. נגיף הקורונה יחסית גדול ותקופת הדגירה שלו ממושכת (2-3 שבועות) ובמהלכה עדיין לא חולים אבל הנגיף נמצא ובהחלט אפשר להדביק אחרים מבלי לדעת.

החדשות הטובות הן שכבר בתקופת הדגירה מערכת החיסון שלנו מזהה את הפולש, מתחילה להגיב להימצאות של וירוסים ושל תאים מודבקים ומפעילה מערך של תגובות שכוללות סילוק תאים חולים וייצור נוגדנים שמנטרלים ביעילות נגיפים שנמצאים מחוץ לתא וכך מגנים על יתר תאי הגוף מפני הדבקה.

הרבה אנשים נדבקים ולא חולים מיד או אפילו בכלל, אבל עלולים להדביק אחרים כל עוד הם נשאים של הנגיף. כשמישהו כבר חולה הוא כמובן מפיץ יותר נגיפים, בייחוד בתחילת המחלה עד שמערכת החיסון שלו משתלטת על המצב, מטפלת בתאים מודבקים ומייצרת מספיק נוגדנים כדי להגן על כל תאי הגוף מפני הדבקה עד שאחרון הנגיפים מושמד. למערכת החיסון יש זיכרון ארוך ומי שחלה והבריא לא ייחלה שוב מאותו נגיף בדיוק.

מהיכן הגיע נגיף הקורונה  COVID-19?

הנגיף שמסתובב בעולם עכשיו הוא זן קשוח של נגיף הקורונה שעלול לגרום דלקת ריאות נגיפית כמו זנים אחרים של אותו נגיף קורונה שראינו בעבר (SARS ו MERS)

ולפי השוואה שלו עם נגיפים אחרים בטבע, נראה שהזן הספציפי הזה הגיע מעטלפים שניצודו ונמכרו בשוק האוכל בווהאן. כשבדקו את רצף החומר התורשתי של הנגיף, מצאו דמיון מאוד גבוה לנגיפים שבודדו מעטלפים בטבע, אבל לא זהות מוחלטת, ולכן משערים שהיה עוד שלב בדרך שיכול להיות חיית בר אחרת ולדעתי יכול להיות גם שהנגיף כבר הסתובב זמן מה לפני שהרופא הסיני עלה על הקשר ל- SAR.

אגב, השם קורונה מקורו בלטינית ומשמעותו ״כתר”, בשל צורת הנגיף שמזכירה כתר. אין שום קשר לבירה ואפשר לשתות אותה ללא חשש.

מי בסיכון?

כולם מלבד ילדים. הנגיף הזה בעייתי למבוגרים אבל לא מסוכן לילדים. ילדים כן עלולים להידבק אבל הם עוברים את זה בקלות. מבוגרים חוטפים את זה הרבה יותר קשה, למה? כנראה כי מערכת החיסון של ילדים הרבה יותר זריזה. הם מחסלים את הנגיף מהר, מחלימים ושוכחים שהיה וייתכנו סיבות נוספות. כל מי שכבר לא ילד נמצא בסכנה ובייחוד אנשים מבוגרים או אלה שמקבלים טיפול שמחליש את מערכת החיסון כמו טיפול כימותרפי ואנשים שעברו השתלת איברים (ומקבלים תרופות למניעת דחייה של האיבר המושתל), אלה אנשים בסכנה הכי גבוהה, אבל עם הנגיף שמסתובב עכשיו כולנו ברמה מסויימת של סכנה, חוץ מכאמור הילדים .

אז איך מתגוננים מפניו?

העור שלנו הוא מעטה הגנה מצויין, לנגיף אין סיכוי לחדור לגוף דרכו. כמו כל פורץ הוא מחפש נקודות תורפה ואצלנו הן האף, הפה, והעיניים (כי דמעות מתנקזות לגרון) – כל אלה מאפשרים חדירה קלה לדרכי הנשימה. ולכן, יש להקפיד על המנעות ממקומות צפופים וממגע ישיר עם אנשים ככל שניתן הנגיף שורד על משטחים שונים אף מספר ימים ולכן יש להיזהר מהדבקה באמצעות נגיעה בחפצים על ידי:

שטיפת הידיים במים וסבון- רצוי לרחוץ ידיים בסבון ומים חמים לפחות עשרים שניות כמה פעמים ביום, ותמיד תמיד לרחוץ ידיים לפני שנוגעים באוכל.

שימוש במחטאים- ניתן להשתמש במחטאי ידיים למיניהם שלרוב מבוססים על אלכוהול ויעילים כאשר הם מכילים לפחות 60% אלכוהול (אתנול או איזופרופנול). אפשר גם להכין מחטא באמצעות אלכוהול 70% בבקבוק או שפריצר קטן בתיק, לרסס על הידיים ולתת להן להתייבש באויר (שימו לב, 70% ולא אלכוהול נקי!). כדאי  לחטא משטחים בבית ובעבודה לעתים קרובות, ידיות של דלתות טלפונים; לעבור להשתמש במגבות נייר למטבח במקום מגבות בד, והכי הכי הכי חשוב – לא לגעת בפנים! לא לתת לווירוס הזדמנות להתקרב לפה, לאף או לעיניים.

כשהולכים לסופר, לחטא את הידית של עגלת הקניות במטלית חיטוי או עם  70% אלכוהול, וכשמסיימים את הקניות לרחוץ ידיים. אם מנסים להתמגן באמצעות כפפות במצב כזה, בעצם מעבירים על הכפפה את הנגיף מהידית של העגלה לכל דבר אחר שנוגעים בו, תכלס ישר לאוכל שלכם אז זה לא פיתרון. פשוט לחטא את הידית או להביא עגלה מתקפלת מהבית.

האם מומלץ לחבוש מסכות?

מסכה כמו של חדר ניתוח – אין באמת צורך לחבוש אם לא חולים, אבל מה שכן, מסכות עשויות להועיל במניעת הדבקה דרך נגיעה במשטחים כי הן מונעות מאתנו לגעת בפנים מבלי לשים לב. מחקרים הראו שאנחנו נוגעים בפנים בערך 90 פעם במשך היום מבלי לשים לב בכלל, אז אם יש לכם נטייה לגעת בפנים, כל מסיכה הכי פשוטה יכולה לעזור.

בנוסף, חשוב לחזק את הגוף כי יש לנו מערכת חיסון נפלאה ומתוחכמת שיודעת להתמודד עם אינסוף מפגעים, וכמו שהתגברתם על וירוסים בעבר, כך תוכלו להתגבר עליהם גם הפעם.

מומלץ לישון טוב, לאכול טוב, להפחית מתח נפשי כמה שאפשר, לקחת ויטמין C ו D כתוספים, לאכול פירות הדר ולהיות פעילים ושמחים.

במידה ויש תסמינים, איפה אפשר להיבדק?

אחרי חודשיים של עיכובים ממשלתיים מיותרים, החדשות הטובות הן שסוף סוף יש בדיקות זמינות והן מהימנות.

המידע על הרצף הגנטי של הנגיף הספציפי הזה פורסם כבר בדצמבר על ידי מדענים מסין, המידע הזה נגיש לכל העולם ולא מסובך לפתח על פיו את הבדיקה, הטכנולוגיה כבר קיימת. מה שעיכב את זה בארה"ב זו אך ורק ביורוקרטיה, ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות של הממשלה) לא אישר למעבדות במרכזים האקדמיים ובחברות הפרטיות לפתח את הבדיקה אולם, הן מצידן, כן המשיכו בפיתוח הבדיקה. כיום בסטנפורד שפיתחו בדיקה משלהם מבצעים בדיקות לקורונה וכך גם חברות מסחריות כמו Quest Diagnostics , Lab Corp, Co-Diagnostics, Enzo, ואחרות, ואפילו Gates Foundation נרתמו למשימה וכל אלה מספקות בדיקות לקהל הרחב במעבדות הפרטיות. אם יש לכם סימפטומים של חום/שיעול התקשרו למרפאה ותבקשו להיבדק. חשוב מאוד שייערכו בדיקות בהיקף רחב ככל הניתן, אם אפשר גם בדיקה מדגמית של אנשים בריאים, מכיוון שהגילוי הוא שלב קריטי בעיכוב ההתפשטות של המחלה. עם בדיקות נרחבות בשילוב כל אמצעי הזהירות שננקטים במקביל, עדיין יש מצב שנצליח לבלום את הנגיף.

הבדיקה עצמה היא כמו למשטח גרון- לוקחים דגימה מהגרון או מהאף, , ושולחים למעבדה ושם תוך 48-24 שעות מגלים האם יש נוכחות של החומר הגנטי של הנגיף הספציפי הזה.

בשל ההגברה הדראסטית בהיקף הבדיקות אנחנו צפויים לגלות בימים הקרובים עלייה חדה במספר המקרים שמתגלים בארה״ב אז תהדקו חגורות ותהיו מוכנים נפשית..

מה המצב בקליפורניה? כמה אנשים נדבקו?

נכון להיום מספר הנדבקים שהתגלו עד כה במחוז סנטה קלרה הוא 79, מתוכם מאושפזים 37 – אבל המציאות האמיתית תתבהר רק בשבועות הקרובים כשיותר בדיקות ייעשו.

מדוע באיטליה שיעורי ההדבקה כל כך גדולים?

מכיוון שעד להחלת ההנחיות המחמירות קצב ההדבקה היה מהיר ביותר ובתי החולים לא היו ערוכים לזה. אין מספיק מיטות טיפול נמרץ ומכונות הנשמה. יש המון אנשים במצב קריטי ואי אפשר לתמוך רפואית בכולם. המטרה של הבידוד החברתי כעת היא למנוע הגעה למצב כזה.

האם בקיץ הוירוס ייעלם?

קרינת UV פוגעת בנגיף, אז הדבקה דרך משטחים בקיץ סביר שתהיה נמוכה. לאחרונה פורסם מחקר של אוניברסיטת פרינסטון שמצא שלוירוס יש עמידות שונה למשטחים שונים. במחקר בדקו מספר חומרים וביניהם ברזל, פלדה, קרטון ועוד ומצאו שעל משטח פלסטיק העמידות שלו היא הכי גבוהה. עם זאת, יש לזכור שהוא חי בתוך גופנו ב-37 מעלות בשמחה וצהלה אז עדיין יהיה אפשר להיות חולה בקיץ. שיעור ההדבקה יהיה יותר נמוך. בנוסף, בקיץ אנשים מבלים יותר בחוץ באויר הפתוח אז סיכון ההדבקה גם יורד .

איך עובר הנגיף מאדם מודבק לאדם בריא?

חשוב להבין את דרכי ההעברה האפשריות כדי שנוכל להפחית את הסיכון ככל שניתן ולהימנע מהדבקה.

כשאנחנו בסביבת אדם מודבק, הנגיף יכול לעבור בשלוש דרכים:

1- הדבקה באמצעות מגע ישיר- כמו נשיקה, גם אם זו נשיקה על הלחי – נגעתם בלחי ואחר כך בעיניים או באוכל והופ הנגיף קפץ פנימה. לחיצת ידיים אותו כנ״ל.

2- הדבקה דרך האויר- כשאנחנו מדברים ובטח כשמשתעלים או מתעטשים הנגיפים תופסים טרמפ על רסיסים מיקרוסקופיים שמופצים באוויר. ממה שקראתי, מרחק ההפצה הוא בערך 2-3 מטר מהאדם המתעטש או מי שאתם מנהלים איתו שיחה. אז כדאי פשוט לתפוס מרחק. אגב זה גם אמצעי מניעה מצויין.

אם הילדים חטפו את הנגיף והביאו אותו הביתה אין הרבה מה לעשות. כנראה שתחלו יחד איתם, אז אם אחד ההורים ממש בסיכון גבוה, ובייחוד הסבים והסבתות, עדיף שייתפסו מרחק עד שיעבור.

בשבועות הקרובים ובייחוד לאנשים מבוגרים עדיף להמנע ממקומות צפופים והומי אדם, במטוס לשבת ליד החלון ולא במעבר קרוב לשירותים שאנשים עוברים שם כל הזמן. מי שמתעטש שייעשה את זה לתוך טישו (אם מתעטשים לתוך המרפק, הבגד נספג בוירוסים, אז לכבס). כל מי שמתעטש או משתעל רצוי שילבש מסיכה כדי לא להדביק אחרים. כדאי גם כמה שיותר להיות באויר הפתוח ולא במקומות סגורים הומי אדם.

אז אם כבר נדבקתם השתמשו במסיכה כדי לא להדביק אחרים, אבל זכרו שעבור הבריאים מסכה לא באמת מגנה ביעילות מהדבקה דרך האויר. אז אם אתם בריאים לגמרי זה לא רעיון טוב לשים מסיכה וללכת למשחק כדורגל או להופעה של מיק ג׳אגר, אלא אם כן זו מסיכת אב״כ כזאת שאוטמת הרמטית עם פילטר של 0.1 מיקרון… לדעתי עדיף פשוט להמנע מאירועים המוניים בתקופה הקרובה וכרגע לא הותירו לנו גם יותר מידי ברירה.

3- הדבקה דרך משטחים-  החלק כנראה הכי מסוכן כי אין דרך לצפות אותו. לפי מה שקראתי עד עכשיו, הנגיף יכול לשרוד על כל משטח למשך כמה ימים, ממש בעייתי כי כל מה שנוגעים בו אחרי שמישהו שנושא את הנגיף נגע בו בשבוע האחרון בערך עלול להעביר נגיפים פעילים. תחשבו על זה רגע, ותקראו את זה שוב: ״כל מה שנוגעים בו אחרי שמישהו אחר נגע בו בימים האחרונים יכול להעביר נגיפים פעילים!  נגעת – נסעת! וגם הנגיף נסע יחד איתך!!

שימו לב: ידיות של דלתות, כפתורים של מעליות, ברזים במטבח ובאמבטיה, קל וחומר בשירותים ציבוריים, עגלות בסופר ובשדה התעופה, דלפקים למיניהם, מגבות משותפות ואפילו כרטיסי אשראי, שטרות ומטבעות. כל אלה יכולים להיות מצבורים קהילתיים של נגיפים.

האם הנגיף יכול לעבור מוטציה ולהיות מסוכן יותר?

כל יצור שיש לו חומר תורשתי ברגע שהוא משוכפל אז לא תמיד זה מושלם וכך גם הנגיפים, הם משתנים כל הזמן. ככל שהוירוס יותר קטלני אז הוא באופן אבסורדי פחות מוצלח אבולוציונית ולכן זהו תרחיש לא סביר. כשהוירוס הוא פחות אגרסיבי הוא יכול להדביק יותר אנשים. הקורונה הוא איפשהו באמצע כי לגבי הרבה אנשים הוא יכול לעבור בקלילות מבלי שיהיו להם סימפטומים ולגבי אחרים הוא מסוכן.

האם יש לקורונה חיסון?

חיסון הוא כמובן מרכיב חשוב בהתמודדות וכרגע יש מספר חברות שמפתחות חיסונים, אולם מכיוון שמדובר בזן חדש של נגיף נאלצו להתחיל מא׳ ותהליך יצירה, בדיקה וייצור של חיסון חדש לוקח לפחות שנה. עד שהחיסון לקורונה יהיה מוכן לשימוש זה כבר לא יהיה רלוונטי להתפרצות הנוכחית, אבל בהחלט יכול להיות משמעותי למניעה של גל נוסף בעתיד.

מה לגבי טיפול?

נעשים מאמצים לפתח ולבדוק טיפולים חדשים, וגם לבדוק יעילות של תרופות קיימות כנגד הנגיף. חברת גלעד שנמצאת כאן בפוסטר סיטי, פיתחה לפני כמה שנים תרופה אנטי-ויראלית נגד אבולה שנראה שמעכבת גם את הוירוס הזה – עדיין לא ברור – הם כרגע בעיצומם של ניסויים קליניים בסין, קוריאה וארה״ב ואמרו שיפרסמו תוצאות תוך חודש בערך – באפריל.

 

*לקבלת מידע נוסף על וירוס הקורונה פתחה גוגל ערוץ מיוחד המכיל מידע מקיף ועדכני. לקריאה לחצו כאן.

מערכת הבריאות בארה״ב: הכל על השיטה, המונחים והטיפים השימושיים

מערכת הבריאות בארה״ב: הכל על השיטה, המונחים והטיפים השימושיים

מאת: אור יוחנן

אתחיל בגילוי נאות: אני חושב שבאופן כללי – מערכת הבריאות בארה״ב בנויה בצורה מטופשת ונוראית. הפרדת הרשויות (המלאכותית, לכאורה) בין הגורם המטפל לגורם המחייב גורמת לכך שכשאתה נכנס לרופא אתה לא טרוד רק ממצבך הרפואי, אלא גם מהשאלה כמה זה יעלה, ובפרט האם הביטוח יכסה זאת. במילה אחת – דרעק.

Photo by Valeriya/iStock

א – ב – ל, אני סבור שיש מיסקונספציה בציבור אלו שביצעו ואלו ששוקלים מעבר לארה״ב, כאילו מחיר הבריאות גבוה בהפרש בלתי נתפס מהמחיר בארץ הקודש, וזה איך לומר בעדינות … לא מדויק.

אז החלטתי להקדיש כתבה לנושא, ראשית אתייחס לאיך המערכת בנויה, לאחר מכן אפרט על כמה מונחים שחובה להכיר, אציין מספר טיפים שימושיים, ולבסוף אשווה בין העלות של ביטוח רפואי אמריקאי לעלות מערכת הבריאות הישראלית.
אציין כי אני מתייחס אך ורק למקרה של אדם עם ביטוח בריאות בארה״ב, למי שחי בארה״ב ואינו מחזיק בביטוח בריאות יש דברים חשובים יותר לעשות מאשר לקרוא את הפוסט הזה.

(דיסקליימר: הכותב אינו רופא ואינו מומחה, הכתוב נועד למטרות בידור בלבד ואיני לוקח אחריות על כלום)

אז… איך זה עובד בעצם?

כשניגשים לרופא בארה״ב, מתבצעת עסקה בין 3 צדדים: רופא –> ביטוח –> לקוח. מבחינת הרופא אין מה לדבר איתנו על תשלום, היות והביטוח הוא הגורם שיקבל את החשבון, והביטוח יקבל חשבון בהתאם לכיסוי הספציפי של הלקוח – כך שבנקודת הזמן בה אנחנו בחדר הטיפול לרופא אין דרך לדעת איזה חיוב אנחנו נקבל (לכאורה). דרעק כבר אמרתי?

אם הביטוח מכסה את הטיפול שלנו, אזי שהוא יקבל ״מחיר מיוחד״ מהרופא, כאשר בפועל המחיר הזה הוא לעתים (לרוב..) מחיר מנופח שעליו מופעלת איזושהי הנחה. הביטוח ואנחנו נתחשבן בינינו על התשלום שבועות לאחר הטיפול שקיבלנו בפועל.
אם הביטוח לא מכסה את התשלום, אזי שאנחנו נקבל חשבון ונצטרך להתמודד איתו עצמאית.

סוגי ביטוחים מרכזיים

1. PPO: Preferred Provider Organization – ארגון ביטוחי המושתת על רשת של רופאים ובתי חולים נפרדים (Network), אשר בד״כ מאפשר ללקוח לבחור לאיזה גורם מטפל ללכת בהתאם לרצונות/דרישות שלו. אפשר לשלב את זה עם חשבון חסכון בריאותי HSA, אבל זה מחוץ לסקופ של הפוסט הזה.

2. HMO: Health Maintenance Organization– ארגון ביטוחי המושתת על רשת ספציפית של גורמים מטפלים (קייזר למשל), מזכיר יותר קופת חולים ישראלית במבנה שלו (רופא מרכזי שנותן הפניות, גורמים מטפלים שחולקים תשתית חיובית ומונעים התעסקות).

מושגים חשובים

1. In Network- הביטוח שלנו עובד עם רופאים מסוימים בתוך ה״רשת״ שלו, וחשוב לוודא שהגורם שנותן לנו טיפול עובד עם הביטוח אם אנחנו רוצים לקבל כיסוי מקסימלי (ואנחנו מאוד רוצים). לפני שהולכים לרופא, לפני ששולחים למעבדה, לפני שמבצעים בדיקה – תמיד לוודא שאנחנו מתעסקים עם מישהו שמקושר לרשת שלנו.

ב. Premium- זה התשלום החודשי שירד לנו מהשכר ע״מ לכסות את עלות הביטוח, הסכום הזה בד״כ יורד מתלוש השכר *לפני* מס.

ג. Deductible- זה סכום הסף שצריך לצאת מהכיס שלנו לפני שהביטוח מתחיל לפעול ולשלם עבורנו באופן חלקי או מלא, עם זאת חשוב להבין שזה קריטי להשתמש בנותני שירות מהרשת ע״מ שהכספים שאנחנו משלמים יחשבו עבור סכום הסף הזה.

ד. Copay- סכום מינימלי שאנחנו משלמים עבור קבלת שירות אצל גורם מטפל.

ה. Coinsurance- הסכום אותו אנו נדרשים לשלם מהרגע שהביטוח התחיל לפעול (הגענו ל Deductible) ועד שהוא הגיע לתקרה (הגענו ל Max out of pocket), בד״כ באחוזים – ז״א ש-10% קואינשורנס אומר שנשלם 10% מסך עלות הטיפול.

ו. Max Out of Pocket- זה הסכום המקסימלי שנוציא מהכיס בשנה ביטוחית, שכולל בתוכו את כל התשלומים שביצענו ונחשבו לצרכי הביטוח (Deductible, Copay, Coinsurance).

אז איך מתמודדים עם זה בעצם? כמה טיפים:

1. לפני שמבצעים הליך רפואי, חשוב מאוד לוודא האם הרופא כלול ברשת שלנו, ובנוסף האם הטיפול עצמו כלול בביטוח שלנו. על מנת לעשות זאת, יש לבקש מספר סידורי של סוג הטיפול, להתקשר לביטוח ולשאול האם הדבר הזה כלול (או לבקש מהמרפאה לבצע זאת ולחזור אלינו עם אסמכתא). במידת האפשר – ובעיקר כשמדובר בהליך יקר! – עדיף להקליט את השיחה או לבקש אסמכתא בכתב ע״מ להמנע ממצב בו הביטוח מנסה להתחמק מכיסוי הטיפול בהמשך.

2. אם אנחנו אצל גורם מטפל ומעורב גורם נוסף (לדוגמא: רופא מומחה נוסף, מעבדות חיצוניות) – חשוב לוודא שאותו גורם מכוסה ע״י הביטוח שלנו טרם קבלת הטיפול. במידה ואנחנו הולכים לתהליך בו ברור לנו שיתווסף גורם שלישי (לדוגמא: לידה), חשוב לוודא מראש שהגורם עובד עם הביטוח שלנו.

3. אפשר לשאול את המרפאה מהי עלות הטיפול ללא ביטוח, לעתים נגלה שהעלות הזו זולה בהפרש ניכר – ואולי מצדיקה תשלום עצמאי גם אם זה לא תורם לסכום הסף הביטוחי שלנו.

4. חשוב להכיר את בתי החולים באזור המגורים שלנו, ולדעת לאן מעוניינים להתפנות במידה וחלילה יש מקרה חירום.

5. קיבלנו חשבון מפלצתי מביה״ח? לא לשלם מיד! קודם כל להתקשר למחלקת הגביה ולנסות להבין מדוע, במידה ואין שום דרך לגרום לביטוח לשלם, להתמקח! (כן כן, שיטת המצליח מתקיימת גם בארה״ב לצערנו). בית החולים יודע שברגע שהתיק שלכם עובר למחלקת גביה חיצונית הוא יקבל cents for the dollars, ולכן יעדיף לנסות לעבוד אתכם עבור הסדר התשלום בגבול הטעם הטוב.

ודבר אחרון – אני ממליץ לנתק את הפסיכולוגיה-ההתנהגותית מהמשוואה, ולתקוף את הנושא בצורה הכי כלכלית שאפשר: שימו בצד כל חודש את הסכום היחסי שאתם צריכים בשביל להגיע ל out of pocket max, ולכו לרופא בלי להתחשבן (אבל כמובן לאחר שיישמתם את העצות לעיל!), בסוף השנה כנראה יישאר לכם כסף בצד, ולא התפשרתם על הטיפול הרפואי כלל וכלל.

יתרונות וחסרונות

החסרון העיקרי הוא מה שקורה במידה ואין ביטוח בכלל, במידה ואנחנו עצמאיים או מובטלים שצריכים לשלם על הביטוח בעצמנו (יקר!), או במידה והטיפול אינו מכוסה בביטוח.
בנוסף, אחד החסרונות המרכזיים הוא הסיבוכיות – בגלל ההתערבות של מס׳ צדדים בעסקה ייתכן מצב בו מחייבים אותנו יתר על מידה עקב קצר בתקשורת.

אבל לא הכל רע… יש גם יתרונות:
כשלקוח הקצה נדרש לשלם עבור הגעה לרופא, אין יותר סיטואציה בה כל אדם קובע תור על כל שטות, וכך קורה שלרוב לא נצטרך להתמודד עם זמני המתנה שערורייתיים. אם צריך MRI, אפשר לקבל כזה תוך זמן סביר גם בלי קשרים ונפוטיזם.
איכות השירות היא עולם אחר, לצורך העניין חווית הלידה בבי״ח אמריקאי גורמת לישראל (אזהרת טריגר) להיראות כמו מדינת עולם שלישי.

ונכון שכל זה מגיע במחיר – מה שמוביל אותי לחלק האחרון של הפוסט

כמה זה עולה בהשוואה לישראל?!?

ישראלים אוהבים לספר לעצמם שמערכת הבריאות הישראלית היא ״בחינם״. זה, כמובן, שקר.

מערכת הבריאות הישראלית איננה ״בחינם״ היות ומופעל מס בריאות בגובה 5% על השכר, עבור אוכלוסיית היעד לרילוקיישן מדובר בד״כ בעשרות אלפי שקלים בשנה.

עשיתי חישוב, אם אני לוקח את סך התשלומים החודשיים שלי, ולהם מוסיף את תקרת התשלום השנתית שלי לאחר המרה לPre-tax (מדובר בכספים עליהם שילמתי מס הכנסה, לכן יש להחזיר אותם מ״נטו״ ל״ברוטו״ עבור השוואה הוגנת) אני מקבל עבור ההכנסות של משק הבית שלי…. (תופים)… 6.25%.

כל זאת תחת ההנחה שהגעתי לתקרה מלכתחילה, שזה מקרה קצה ולא אמור לקרות כל שנה. ריאלית, סביר להניח שמדובר בערך ב5% מהשכר.

שורה תחתונה

אז כן, יש את בלבולי המוח של ענייני החיוב מול חברת הביטוח, וקיים החשש בו אנחנו מובטלים חסרי ביטוח. בנוסף, אם הייתי בפרופיל סוציואקונומי אחר, הפרופורציות הנ״ל לא היו נשמרות (כי היה לי ביטוח יקר יותר והכנסה נמוכה יותר) והייתי משלם אחוז ניכר יותר מהשכר.

בנוסף, השיטה הזו מחורבנת למי שידם אינה משגת, לא מציעה רשת בטחון הולמת מספיק, וכאמור אני סבור שמדובר בדרעק וממש לא צריך לשכנע אותי אחרת. בבחירה בין שתי מערכות בריאות מעפנות (ישראלית ואמריקאית), אני בוחר בישראלית – בעיקר בגלל החשש ממקרי קצה ודאגה לזולת.

אבל בשורה התחתונה, לרילוקייטורים ישראליים טיפוסיים (קרי: אנשים מפרופיל סוציואקונומי גבוה) – מדובר במערכת הרבה פחות רעה ממה שחושבים, ובמקרים מסוימים, רחמנא לצלן, אף טובה מזו של ישראל.
אם אתם לפני מעבר לארה״ב, או אחרי מעבר אבל עדיין מרגישים שיש לכם פערי ידע מסוימים – אתם יכולים לקבוע איתי שיחת ייעוץ אישית, אני מבטיח 100% שביעות רצון.

 

*אור יוחנן, מהנדס תכנה ביום ומשקיע נדל״ן בלילה, הוא הבעלים של עמוד הפייסבוק ״רילוקיישן אינפורמיישן״. לקריאת פרסומים נוספים שלו לחצו כאן.

חירום

שירותי הטלפון 911 לשעת חירום

 שירותי החירום (משטרה שירותי כיבוי אש והצלה ושירותי חירום רפואיים) מרוכזים תחת קורת גג אחת, והפעלתם נעשית באמצעות מוקד פניות, אליו ניתן להגיע באמצעות חיוג למספר 911, מכל טלפון, ללא תשלום (אל תחפשו מטבעות לטלפון ציבורי במקרה חירום, פשוט חייגו..).
911 הוא מספר טלפון שיש להתקשר אליו במקרה חירום כאשר זקוקים לעזרת המשטרה, מכבי האש או אמבולנס. בשעה שתתקשרו ל 911 יופיע על צג מרכז השיגור של המשטרה מספר הטלפון שלך (ללא השלוחה) וכתובתך. קצין השיגור  המשטרתי יענה לקריאתך ויעביר אותך על פי הצורך למחלקת מכבי האש או למרכז רפואי. אם חייגת וניתקת מכל סיבה שהיא, תקבל תוך מספר דקות שיחת טלפון ממוקד 911 על מנת לבדוק אם הכל בסדר ואם הניתוק היה מכוון או חלק ממקרה חירום. הכנסת מספר 911 לזיכרון הטלפון היא בניגוד לחוק. איסור זה נעשה כדי למנוע טעויות חיוג למספר זה וכדי להשאיר לנזקקים לעזרה את קווי הטלפון פנויים.
אפשר להשתמש בטלפון סלולארי כדי להשיג את 911. לגבי מי שאינו דובר אנגלית אפשר לטלפן ל911 ולקבל מתרגם דובר ספרדית, קנטונזית, וויאטנמית . התרגום זמין בכל טלפון.
בספר מדריך הטלפון Telephone Directory יש הוראות שימוש בשירותי 911. מספרי חירום אחרים גם הם נכללים שם כגון: פיקוח על הרעלות, קו חם לנפגעות אונס, שירותי חירום לטיפול במקרי התאבדות או משבר נפשי.

מה נחשב כמקרה חירום?
מצב חירום הוא מצב שיש מיד להפסיקו, למנעו או לתקנו משום שהוא מהווה איום על החיים, על הבריאות הפיזית או על רכוש. טלפן ל-911  גם אם אינך בטוח כי המצב שאתה נתון בו הוא  מצב חירום. את השיחות מקבלים קצינים dispatcher) ) הבודקים את קריאתכם.  אם הקצין יקבע שקריאתכם אינה דחופה, הוא ימסור לכם פרטים של הגורם שיכול לטפל בפנייתכם שלא על בסיס חירום, בכדי שתוכלו לעמוד עם גורם זה בקשר ישיר.
לתשומת לבכם: אין לפנות ל-911 כדי להתלונן על שכנים רעשניים, על בעיות חנייה או על כלב נובח המפריע את מנוחתך ועוד כיו"ב.

השאלות שמוצגות לפונים מסייעות לקצין השיגור לבחון את מידת העדיפות שיש לתת לקריאתכם וגם לספק מידע לאנשי צוות החירום היוצאים לדרך לטיפול בפניה, לפני הגעתם למקום.

  • מקום האירוע: פרט זה הוא חיוני בעיקר משום שיתכן שהטלפון באותו מקום מנותק מסיבה כלשהי. גם אם אין המצב כזה יזוהה מספר הטלפון שממנו תפנה לעזרה על צג מחשב השיגור וגם כתובת אותו טלפון. קצין השיגור יבקש ממך לאשר את כתובתך ומספר הטלפון שלך כפי שהם מופיעים על צג מחשב השיגור.  חשוּב שתזכור את כתובתך ומספר הטלפון שלך.
  • טיבה של הבעיה ומרכיב הזמן : האם מדובר במקרה חירום או מקרה אחר, האם מישהו נפצע? תן תיאור בסיסי על מה שקרה. מרכיב הזמן: מתי התרחש האירוע?
  • תיאור החשוד: אם מקרה החירום הוא שוד או תקיפה על ידי אדם אחר, יתכן שתרצה לזהות אדם זה בבהירות רבה ככל האפשר. והאם היה נשק לאדם זה? תיאור כלי הרכב: צבע, יצרן, מודל, מספר  רישיון וכד'

תגובות לקריאות חירום נענות בדרך כלל במהירות רבה. עוד בזמן השיחה בטלפון עם קצין השיגור סביר להניח שצוותי החירום כבר בדרך. תשובות לשאלות הנ"ל במקרה של ביצוע פשע, יגבירו  את סיכויי פתרון תעלומת הפשע או מניעתו.

בתי-חולים לשעת חירום, מרפאות לטיפול נמרץ ומרכזים רפואיים.

להלן תיאור תמציתי של ההבדלים בין חדרי המיון בבתי החולים ומרפאות טיפול נמרץ ומרכזים רפואיים.

חדרי חירום בבית חולים – Hospital Emergency Rooms
במקרה חירום שיש בו סכנת חיים יש לפנות ישירות לחדר המיוןEMERGENCY ROOM     של בית החולים.
אתר  את בית החולים הקרוב ביותר אליכם במידה ותזדקקו.

מרפאות לטיפול נמרץ

אם תזדקק לטיפול דחוף במקרה שאין בו סכנת חיים כגון: תפירת חתכים בגוף או טיפול בחשד לשברים תוכלו לגשת  ל- Urgent Care Clinic –  מרפאה  לטיפול דחוף.  מרפאות אלה עשויות להיות  פחות צפופות והוצאות הטיפול בהן פחות יקרות. בדקו בביטוח הבריאות שלכם מה הנוהל לגבי רפואה דחופה, ומהן מרפאות רפואה דחופה המכוסות על ידי הביטוח שבחרתם. בדרך כלל מרפאה כזו פתוחה עד מאוחר בלילה, למרות שהן אינן פתוחות במשך 24 שעות ביממה. לאחר שעות הסגירה יש לפנות לחדר מיון של בית חולים.

בפניה לטיפול חירום שלא באמצעות מרפאה במרכז הרפואי בו אתה מטופל, דאגו לעניינים הבאים:
1. הציגו את כרטיס הביטוח הרפואי או השם והמספר של הפוליסה שלכם.
2. ציינו מידע לגבי אלרגיות או ההיסטוריה רפואית.
3. התקשרו לחברת הביטוח תוך 36 שעות מזמן הפגיעה לעדכון וקבלת הנחיות.
4. אם אתם זכאים להחזרי הוצאות על אירועים בריאותיים, שמרו את כל הקבלות על תשלומים שנדרשתם לשלם כדי להגישם  לחברת הביטוח הרפואי.