Pissaladière

אחרי שבוע מייגע של ריצות, דאגות, סידורים, ופגישות מגיעים סוף סוף אל המנוחה והנחלה, אל יום השבת המיוחל. השעון המעורר (השנוא!) מושתק ונדחק בחיוך נקמני למעמקי המגירה, כל העיתונים, הספרים והסרטים החדשים מונחים על השולחן, הבית נקי, ובאוויר יש תחושה של הבטחה ופוטנציאל שרק מחכה להתממש. אני אוהבת את ה-כול בשבת, מהיקיצה הטבעית שלאחריה עוד ניתן לחמוק חזרה למיטה עם כוס הקפה, דרך החירות לבחור האם לצאת לצעוד באויר הצח, לפגוש חברים לבילוי בחיק הטבע או בעיר הגדולה, ועד הסייסטה המענגת של שבת אחרי הצהרים והאפשרות הנדירה לבלות ערב אינטימי עם בן או בת הזוג,

שלא לדבר על לילה יחיד בשבוע שהוא נטול כל מגבלת שעות שינה.

דרך נפלאה לפתוח את השבת היא בארוחה הנאכלת בשעות הבוקר המאוחרות, ולרוב מחליפה כבר את ארוחת הצהרים. הבראנץ׳ או הבוהריים, היא המצאה קולינרית חדשה יחסית ואין כללים ברורים לגבי סוג המנות שנהוג להגיש בה. בדרך כלל, הארוחה תכלול מבחר לחמים טריים, ממרחים, גבינות וסלטים, מאפים, ביצים, פשטידות וקינוחים. אני מעדיפה מתכונים צמחוניים על בשריים, אבל האיש היקר תמיד ישמח להביא לשולחן מבחר נקניקים ודגים מעושנים. הכינו מראש גבינות טובות, כמה סוגי לחם איכותיים, ירקות חתוכים, מאפה אחד או שניים, וכמובן, קפה טוב ועוגה לקינוח, והרי לכם בראנץ' מפנק. וכמו בכל דבר, הסוד הוא בפרטים הקטנים. אי אפשר להתחרות בטעם (ובריח) החלומי של דברי מאפה תוצרת בית שזה עתה יצאו מהתנור, מיץ תפוזים סחוט טרי, צנצנת קטנה של ריבה ביתית וקפה טרי, חזק וארומטי. כל אלה יבטיחו לכם ארוחת בוקר שלא תרצו שתיגמר. השקיעו בכלים נאים, במאכלים מוקפדים, הזמינו חברים טובים לאירוח אביבי בחצר או לבילוי והתענגות של ממש בסלון. והרי לכם עונג שבת!

שאלתי את האיש היקר איזה מהמאפים שאני נוהגת להכין בשבת בבוקר כדאי לי לפרסם והוא ענה ללא היסוס ״הפיסלדייר״ שלך. ובכן, פיסלדייר או פיסאלאדייר (בצרפתית: Pissaladière) הוא מאפה מהמטבח הצרפתי, המקובל בדרומה של צרפת באזור פרובנס. המאכל הינו מאפה שטוח, העשוי בצק עלים, עליו שמים בצלים מבושלים או מאודים, שום ולעיתים אף אנשובי. המאפה יכול להיות מוגש כמתאבן בראשית הארוחה, או בארוחת בוקר מפנקת.

ולהלן המתכון:
מה צריכים?
חבילת בצק עלים (1/2 ק״ג)

1/4 כוס שמן זית

3 בצלים פרוסים דק

1 פלפל ירוק חריף מנוקה וקצוץ

2 כפיות טימין

2 שיני שום קצוצות

500 גרם עגבניות שרי חצויות

12 זיתים שחורים מגולענים ופרוסים

מלח, פלפל שחור טרי

150 גרם גבינת פטה מפוררת

מה עושים?

מאדים בשמן זית את השום, מחצית מכמות הטימין, הבצל והפלפל החריף, עד שהם מתרככים לגמרי. מקררים. מרדדים את הבצק לעלה דק ומניחים בתבנית מלבנית. דוקרים את הבצק פה ושם. יוצקים את תערובת
הבצל (הקרה!) על הבצק המרודד ומשטחים לשכבה אחידה. מסדרים מעל שורות שורות של עגבניות פרוסות ומטפטפים מעל מעט שמן זית. מפזרים מעל את הזיתים הפרוסים ושאר הטימין, מלח ופלפל, אופים בחום של 200 מעלות עשרים-שלושים דקות עד ששולי הבצק שחומים והעגבניות חרוכות מעט בשוליים. מפזרים את הגבינה מעל לכול ומטפטפים עוד מעט שמן זית מעל וממשיכים לאפות עוד  חמש-שש דקות, עד שהגבינה נמסה מעט.

אגב, אחת מארוחות הבוקר הטובות והמפנקות ביותר שאכלתי אי פעם היתה בהוטל מונטפיורי שבתל אביב. טעם סלסלת המאפים שהוגשה לשולחן עדיין עומד על שפתי…

שתהיה לכולם שבת קסומה ומפנקת,

דלית